Page 16 - etmol 71

‫נוף שכם‪,‬‬
‫ציור מאת ליליין‬

‫מראשית המאה‬

‫עתה מנין עשרה מהם‪ ,‬אך שלושה אשר‬ ‫אשר‪ :‬״הוביל אותו בשמחה רבה דרך‬ ‫הובלת תיירים או שוד‪ ...‬החוקר הגר­‬
‫יגורו בה עם משפחותיהם‪ ,‬האחד חייט‬ ‫רחובות וסמטאות‪ ,‬עד שפתח דלת ועלה‬ ‫מני סס מספר‪ ,‬כי יהודי משכם דרש‬
‫ושנים מתקני מורי שעות‪ ,‬ועוד אחדים‬ ‫במדרגות והביא אותו לביתו של החזן‬ ‫ממנו שיעסיק אותו כמדריך ומוביל‪,‬‬
‫היושבים בה לעת עתה לבדם ויסחרו‬ ‫היהודי‪ .‬החדר היה נקי‪ ,‬קריר ונעים‪,‬‬ ‫וכשסירב לעשות זאת התנפל עליו‬
‫ומרוהט בצורה נאה לפי הטעם המזרחי‪,‬‬ ‫האיש יחד עם ״קבוצת הולכי בטל״‬
‫את הארץ״‪.‬‬ ‫עם שטיחים וספה וכריות סביב‪ .‬החזן‬ ‫בחורשת זיתים מחוץ לעיר‪ ,‬שדדו ממנו‬
‫לא היה בבית‪ ,‬אך אשתו קיבלה את פני‬ ‫את ניירותיו ומפותיו ורדפו אחריו עד‬
‫רוטשילד תומך‬ ‫הזר בחביבות רבה‪ .‬היא היתה לבושה‬
‫בלבושן המיוחד של נשים יהודיות‪,‬‬ ‫שער העיר‪.‬‬
‫יהודי שכם פנו בבקשת עזרה ובין‬ ‫והחזיקה בידה מקטרת ארוכה וממנה‬ ‫רבות העדויות מאותו זמן על היחס‬
‫התומכים בהם היה הברון רוטשילד‬ ‫עישנה מזמן לזמן‪ .‬היא הבינה ערבית‬ ‫הרע של האוכלוסיה של שכם‪ ,‬שהיתה‬
‫שהחזיק במשך עשר שנים שוחט במקום‬ ‫בלבד‪ ...‬היא הזמינה מי‪-‬ורדים עבורו‬ ‫מפורסמת בקנאותה‪ ,‬אל היהודים‬
‫ושילם שכירות בית הכנסת‪ .‬אולם לא‬ ‫ואחר‪-‬כך קפה ונראתה שמחה לארח את‬ ‫והשומרונים‪ .‬בשנת ‪ 1841‬מוסרת‬
‫היתה תקוה לישוב יהודי בעיר‪ ,‬ובניו‬ ‫כרוניקה שומרונית על קשר מוסלמי‬
‫החלו לנטוש את שכם‪ .‬היו גם בנות‬ ‫האורח הבלתי צפוי״‪.‬‬ ‫לרצוח את כל השומרונים שבעיר‪.‬‬
‫צעירות יהודיות שנישאו עם שומרונים‬ ‫ההשפעה האירופית שהגיעה לערי‬ ‫השומרונים ניסו לפייס את המוסלמים‬
‫ועברו לדת השומרונית והיו גם‬ ‫הארץ לא באה לשערי שכם שנעשתה‬ ‫במתנות כסף אך לשווא‪ .‬ויעקב אש*‬
‫שהתאסלמו‪ .‬בשנת ‪ 1900‬נתחסל היי­‬ ‫קנאית יותר ויותר ויחסם ליהודים‬ ‫שלבי השומרוני כותב בזכרונותיו‪ ,‬כי‬
‫שוב היהודי בשכם לאחר שנתקיים‬ ‫נעשה חמור יותר‪ .‬היהודים החלו לנטוש‬ ‫השומרונים ניצלו הודות להתערבות‬
‫במשך ‪ 400‬שנים‪ .‬יצחק בן‪-‬צבי שביקר‬ ‫את העיר‪ .‬גורם נוסף שזירז את הנטי­‬ ‫הראשון‪-‬לציון‪ ,‬הוא הרב הראשי הספר­‬
‫במקום בשנת ‪ 1908‬לא מצא בעיר שום‬ ‫שה היתה העובדה שיהודי העיר לא‬ ‫די של ירושלים‪ ,‬אשר אישר כי הם חלק‬
‫יהודי‪ ,‬רק כמה מצבות בבית‪-‬הקברות‪.‬‬ ‫שותפו בקבלת ״החלוקה״ כיהודי ארבע‬ ‫מבני ישראל וכי מאמינים הם באמיתות‬
‫ב‪ 1910-‬התיישב בשכם יהודי אשכנזי‬ ‫הערים הקדושות‪ .‬לפי בקשת מונטיפיו‪-‬‬
‫שעבד בתחילה בתור מכונן ואחר‪-‬כך‬ ‫רי נערך מפקד נוסף בעיר בשנת ‪1866‬‬ ‫התורה‪.‬‬
‫פתח בית‪-‬מלון‪ ,‬אבל בשנת ‪ 1918‬נאלץ‬ ‫ובו נמנו ‪ 12‬בתי‪-‬אב‪ 62 ,‬נפשות‪ .‬אחד‬
‫לעזוב את המקום מפני רדיפות השכנים‪.‬‬ ‫מהם עסק בעסקי ״משי״‪ ,‬אחד היה רוכל‬ ‫מניין אשכנזי‬
‫בשנת ‪ 1921‬קנה יהושע חנקין ארבע‬ ‫על הפתחים‪ ,‬אחד סרסור‪ ,‬ארבעה‬
‫וחצי דונם בעיר‪ .‬שנה אחר‪-‬כך נמצאו‬ ‫סנדלרים‪ ,‬שני צורפים‪ ,‬אחד היה נוסע‬ ‫במשך הזמן חל שינוי בעמדתם של‬
‫בה ‪ 16‬יהודים‪ ,‬אך שנתיים לאחר מכן‬ ‫לכפרים למסחר‪ ,‬אחד היה שען ואחד‬ ‫רבני ירושלים לישוב היהודי בשכם‪ .‬הם‬
‫לא נותר איש‪ .‬בראשית שנות העשרים‬ ‫היה בנקאי שפשט רגל‪ .‬ב‪ 1860-‬נעשה‬ ‫חששו כי הוא יגדל על חשבון הישוב‬
‫התיישב בשכם מורה בשם מילר‪ ,‬שפתח‬ ‫נסיון ליישב בשכם שש משפחות מעולי‬ ‫בירושלים‪ .‬אולם באמצע המאה עדיין‬
‫בית‪-‬ספר לילדי השומרונים‪ ,‬ונעזר‬ ‫פולין‪ ,‬אבל ללא הצלחה‪ .‬אחר‪-‬כך קמה‬ ‫מוצא שם מנחם מנדל מקמניץ ״ב׳ מני­‬
‫במוסדות הציוניים בירושלים‪ ,‬אולם‬ ‫בירושלים אגודה בשם ״פורת יוסף״‬ ‫ינים ספרדים ומניין א׳ אשכנזים״‪ .‬קיו­‬
‫הוא לא יכל לשאת במעמסה ועזב את‬ ‫שביקשה ליישב בעיר עשרות משפחות‬ ‫מם של אשכנזים בשכם מתאשר גם מפי‬
‫העיר‪ .‬ב‪ 1931-‬מוזכרים שוב ששה יהו­‬ ‫חסידיות אבל גם תוכנית זו לא הצליחה‪.‬‬ ‫נוסעים נוצרים‪ .‬בשנת ‪ 1838‬הגיעה‬
‫דים בשכם‪ ,‬אולם אלו נעלמים‪ .‬לאחר‬ ‫בכל זאת נתיישבו בעיר כמה משפחות‬ ‫שיירה מעולי צפון‪-‬אפריקה לשכם אך‬
‫מכן היתה שכם‪ ,‬עיר קנאית‪ ,‬ללא יהו­‬ ‫אשכנזיות ובשנת ‪ 1889‬מספר עתון‬ ‫אנשיה לא התיישבו בעיר ועברו ליפו‪,‬‬
‫״חבצלת״‪ :‬״כעשרה יהודים ספרדים‬
‫דים‪.‬‬ ‫יושבים בה ומתפרנסים מאמנותם או­‬ ‫שם חידשו את הקהילה היהודית‪.‬‬
‫מנות צורפי כסף וזהב‪ ,‬סנדלרים ונג‪-‬‬ ‫המסיונר הסקוטי מקשיין מתאר בי­‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״מחקרי שומרוך‪ ,‬הוצאת‬ ‫קור של חברו בונר בדירת החזן של‬
‫רים‪ .‬גם מאחינו האשכנזים ימצא בה‬ ‫הקהילה בשכם‪ ,‬אליו הוליכו ילד קטן‬
‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫‪16‬‬