Page 11 - etmol 71

‫הגדירו כ״הוגה מחשבות מדויק‪ ,‬שבהתבוננות עמוקה ובש­‬ ‫רים לא מעטים שכתב במיוחד לעתונות הרוסית תורגמו‬
‫כל חריף חודר תמיד עד עצם הענין ומהותו‪ .‬לא היתה חידה‬ ‫מעברית‪.‬‬
‫מחידות החיים בהליכות המדינה אשר נילאה צה״ר לפתור‬
‫אותה בכוח היקש וסברה ישרה״‪ .‬נחום סוקולוב‪ ,‬מנהיג‬ ‫חשבון והנדסה למד תחילה מפי ״שמחה בעל האלגברה״‬
‫ציוני ואיש אשכולות בזכות עצמו‪ ,‬שבילה שעות רבות‬ ‫ידיד המשפחה שהיה עילוי במקצועות אלה‪ ,‬ואחרי כן‬
‫בחדר עבודתו של רבינוביץ מוקף ב״ארונות זכוכית גדושים‬ ‫בלימוד עצמי מספרי מדע גרמניים ומספרי טבע וחשבון‬
‫בכלי זכוכית‪ ,‬מכונות קטנות וברומטרים ‪ -‬כלי תשמישו של‬ ‫עבריים מוקדמים‪ ,‬ביניהם ספרו של דוד פריזנהויזן ״כליל‬
‫החוקר הטבעי״‪ ,‬החשיב אותו כ״אחד האישים הכי שנונים‬ ‫החשבון״ )ברלין ‪ (1796‬שכבר באותם ימים היה קשה‬
‫ופקחים‪ ,‬הכי חריפים ומחודדי סטירה שפגשתי בימי חלדי״‪.‬‬ ‫להשגה‪ .‬במיוחד הושפע מספרי הרמב״ם ומגישתו השיטתית‬
‫והברורה‪ .‬בגיל ‪ 20‬החל את מפעלו הספרותי הגדול שזכה‬
‫מקור השם מגנט‬ ‫להוציא ממנו ‪ 4‬ספרים ועוד ‪ 9‬השאיר בכתב יד‪ ,‬מוכנים‬
‫להדפסה‪ .‬יחס מיוחד הגה לספר ״אבן השואבת״ שאותו‬
‫בפתח הספר על המגנט‪ ,‬״אבן השואבת״‪ ,‬מצביע המחבר‬ ‫הקדיש לזכר בנו יחידו בצלאל דב‪ ,‬מהנדס וחוקר צעיר‬
‫על שתי הגירסאות אודות מקור השם מגנט‪ :‬האחת‪ ,‬של‬
‫פליניוס בעל ״תולדות הטבע״‪ ,‬המספרת על הרועה מגנוס‬ ‫שנפטר באיבו בגיל ‪.22‬‬
‫שהלך לרעות את צאנו בהרי אנטוליה ולפתע נדבקו נעליו‬
‫וקצה מטהו אל הקרקע ״כאילו היה מודבק במסמרות״‪.‬‬ ‫בדוינסק שבלטביה הקים בית ספר טכני ורבים נהרו‬
‫הרועה אובד העצות ״אך לריק כילה כוחו למוש ממקומו כי‬ ‫לשמוע את שיחותיו הלמדניות שאותן הירצה בסגנון פשוט‬
‫לא יכול‪ ...‬עד אשר התחכם לעזוב שם את מנעליו ומשע‪-‬‬
‫נתו‪ ...‬ויחפור בהאדמה תחתיהם וימצא את האבן השואבת‬ ‫ומובן‪.‬‬
‫אשר בה נאחזו מסמרות הברזל אשר בהמנעלים‪ ...‬ומאז‬
‫נודע לכל יושבי תבל סגולת האבן הזאת״‪ .‬הגירסה האחרת‬ ‫דמותו של רבינוביץ הטביעה את רישומה על סופרים‪,‬‬
‫מייחסת את מקור השם מגנט לשם העיר מגנסיה שבסביבו­‬ ‫עורכים ושרי מדינה‪ .‬בהיותו מקורב אל שרי הממשלה‬
‫הרוסית‪ ,‬זכה להערכה רבה וליחס מיוחד ובשנת ‪1886‬‬
‫תיה הוא נתגלה‪.‬‬ ‫נתכבד בתואר ״אזרח כבוד״‪ .‬בהשפעתו ניתנו מאות היתרי‬
‫פרק שלם בספר מוקדש ל״השערות חכמי קדם על עצם‬ ‫ישיבה ליהודים בעיר המלוכה פטרבורג ובהשתדלותו‬
‫ומהות המאגנעטיזמוס״‪ .‬רבינוביץ מצטט בו חכמי טבע‬ ‫שוחררו יהודים רבים ממאסר וקנסות‪ .‬הוא שהשיג מן‬
‫קדמונים שחלקם ״שיערו בנפשם כי בין המאגנעט והברזל‬ ‫הרשויות את הרשיון להוצאת העיתון היומי העברי הראשון‬
‫נמצא איזה קשר אהבה)״זימפאטהיע״(״‪ ,‬ואחרים שסברו כי‬ ‫בעולם ״היום״ )‪ .(1886‬עורכו של עיתון זה‪ ,‬י‪.‬ל‪ .‬קנטור‪,‬‬
‫״המאגנעט ימשוך את הברזל באשר כי ברזל הוא מזונו‬

‫והמאגנעט יתפרנס ממנו״‪.‬‬
‫חכמי יוון לא פתרו‪ ,‬לדעת המחבר‪ ,‬את חידת המגנט‬
‫משום שהיו ״מלומדים אשר העמיקו לחשוב אך לא היטיבו‬
‫לראות״‪ .‬חוכמתם היתה מרובה ממעשיהם ועל כן לא‬
‫נתקיימה‪ .‬כחסיד המדע לא הבין מדוע היוונים ״התפלספו‬
‫תמיד על כל חזיון טבע להעמיק חקר לדעת איך הוא‬
‫באפשרי להיות‪ ,‬בעוד אשר עצמו עיניהם מלראות איך נמצא‬
‫החזיון בפועל״‪ .‬לכן ״נסרחה חוכמתם ולא עשו תושיה‪,‬‬
‫ובגלל הדבר הזה לא נתפלא על אשר לא בימי טהלוס‬
‫ואנקסיגוראס נמצא המחט המאגנעטי‪ ,‬ולא בימי אלכסנדר‬

‫המוקדוני נתגלה אמריקא״‪.‬‬

‫יצירה מקורית‬

‫לאחר פרקי הרקע‪-‬ההיסטורי עובר רבינוביץ לתאור‬
‫הכוח המגנטי ופעולתו‪ .‬את שמות הפרקים והסעיפים הבאים‬
‫הוא מכנה בשמות ארוכים‪ :‬״מדוע ייקראו קצות המאגנעט‬
‫בשם צירים?״‪ ,‬״החזיונות אשר יתראו לנו אם נחלק את‬
‫המאגנעט לחלקים רבים על פני רוחבו״; ״כוח ההטייה אשר‬
‫להמאגנעט״‪ :‬״ההשתוות וההשתנות שבין המאגנעטיזמוס‬
‫ובין יתר כוחות הטבע״; ״המאגנעטיזמוס הוא כוח נעלם‬
‫אבל הוא איננו עצם חומרי״‪ .‬אחר כך באות סוגיות על‬
‫המגנט הטבעי והמלאכותי‪ ,‬על כדור הארץ המהווה גם הוא‬

‫מגנט‪.‬‬
‫רבינוביץ אינו מתרגם‪ ,‬מעבד או מלקט ממקורות זרים‪,‬‬
‫כפי שהיה מקובל בספרי טבע עבריים לא מעטים בתקופת‬
‫ההשכלה‪ .‬זוהי כתיבה מקורית עם מינוח עברי תוך כדי ציון‬
‫השמות הלועזיים )גרמניים בעיקר( בסוגריים‪ ,‬באותיות‬
‫רש״י‪ .‬לא כל קביעותיו של המחבר עומדות היום במבחן‬
‫^מדע‪ .‬לאמיתו של דבר רק במאה העשרים נתבררו והובנו‬
‫די צרכן התכונות המגנטיות של חומרים‪ ,‬בעיקר בעזרת‬
‫תורת הקוונטים ומחקרים נסיוניים אחרים‪ .‬אולם מפעלו של‬
‫רבינוביץ יעמוד לתמיד בפתח השער לתורת המדע בעברית‪.‬‬

‫‪11‬‬