Page 13 - etmol 71

‫ועד ׳המאסף׳‬

‫״המאסף״ היה המצע העברי של‬ ‫בכתב‪-‬העת תולדות של גדולי ישראל‬ ‫המאסף‬
‫מרכז ספרות ההשכלה בגרמניה ושמעו‬ ‫ופרקי היסטוריה ‪ -‬בעיקר למען קוראים‬
‫יצא לעולם היהודי גם מחוץ לגרמניה‪.‬‬ ‫שאינם יודעים לשון זרה‪ ,‬וכן מדור על‬ ‫שיריס וסכחכיס‬
‫במדור מיוחד‪ ,‬״תולדות הזמן״‪ ,‬שהופיע‬ ‫«»ג• נא«*ו׳ )גקנעו יוור עדי ירי ‪I‬‬
‫בכרכים שונים‪ ,‬מציירים הכותבים‬ ‫ספרים חדשים‪.‬‬
‫תמונה של חיי היהודים באירופה ובצפון‬
‫על הפרוספקט חתומים כמיועדים לה­‬
‫אפריקה‪.‬‬ ‫יות העורכים‪ :‬איציק אייכל‪ ,‬מנדל‬
‫ברסלויא‪ ,‬ושמעון וזנוויל פרידלנדר‪.‬‬
‫תולדות אישים יהודים‬ ‫לעורכים נתן ברכתו המשורר נפתלי‬

‫הירץ וויזל במכתב הצהרה ובשיר‬
‫שבח‪.‬‬

‫בין היצירות החשובות שנתפרסמו‬ ‫׳אנשי העולם׳‬ ‫חכרת דורשי לשון עכר‬
‫ב״המאסף״ תולדות רבנו משה בן מנחם‬
‫מאת יצחק אייכל‪ ,‬שהיא הביוגרפיה‬ ‫במשך השנים השתנו מגמות כתב‪-‬‬ ‫גקענייגסכערג‬
‫הראשונה של משה מנדלסון‪ .‬ה׳׳מאסף״‬ ‫העת לא אחת‪ .‬בסוף השנה השישית‬
‫עמד בעצם בסימן אישיותו הגדולה של‬ ‫)תקמ״ו‪ (1786-‬פירסמו העורכים‪ ,‬אנשי‬ ‫^גניגסכערג טונת^תקיס׳ר‬
‫מנדלסון‪ .‬ציור דיוקנו פתח את החוברת‬ ‫״חברת דורשי לשון עבר״‪ ,‬מודעה ובה‬
‫הראשונה ובקבצים פורסמו קטעים‬ ‫הודיעו על שינוי שם החברה המוציאה‬ ‫נדפת נבי? המדעית ‪.‬דניאל ‪?fuP'ip‬־ תאיטר‬
‫מספריו וכתביו‪ .‬אייכל‪ ,‬שהיה מיוזמי‬ ‫לאור ל״חברת שוחרי הטוב והתושיה״‪.‬‬ ‫כדפ‪1‬מ‪ 1‬ונא)יניומ המכרה ׳ ׳‬
‫״המאסף״ והרוח החיה שבו‪ ,‬פירסם‬ ‫בולט כאן הרצון המשכילי לראות‬
‫סקירה על ספרו הפילוסופי של שלמה‬ ‫בקוראים לאו דווקא קוראי לשון עב­‬ ‫״המאסף״ הראשון‪1784 ,‬‬
‫מימון ״גבעת המורה״ וכן את ״אגרות‬ ‫רית‪ ,‬אלא ״אנשי העולם״‪ ,‬משכילים‬
‫משולם בן אוריה האשתמועי״‪ .‬ב׳׳המא‪-‬‬ ‫בכלל‪ .‬ואכן‪ ,‬״המאסף״‪ ,‬כבר מראשיתו‪,‬‬ ‫ל״המאסף״ קדם פרוספקט ‪ -‬עלון*‬
‫סף״ באו ביוגרפיות של אישים יהודים‬ ‫יש בו תוספת גרמנית ונוסף על החלקים‬ ‫פירסום‪ ,‬שפורסם בראשו ונקרא ״נחל‬
‫אחרים והחשובות שבהן הן על דון‬ ‫בגרמנית בכתב גרמני ובאותיות לטי­‬ ‫הבשור״‪ .‬יש בו משום תחושה של ברי­‬
‫יצחק אברבנאל‪ ,‬על יוסף מקאנדיא‪ ,‬על‬ ‫ניות יש ב״המאסף״ מאמרים רבים‬ ‫את יש מאין בספרות העברית‪ .‬העורכים‬
‫משה רפאל דה אגולר‪ ,‬על הרמב׳׳ם ועל‬ ‫קוראים ואומרים‪ :‬״והנה כעת חכמה‬
‫מנשה בן ישראל‪ .‬עניין מיוחד יש‬ ‫בגרמנית באותיות עבריות‪.‬‬ ‫בחוץ תרונה‪ ,‬מרחובות תתן קולה‪,‬‬
‫במאמרים ובמכתבים ב״המאסף״ שדנו‬ ‫לאחר הכרך השביעי‪ ,‬שהוצאתו לחל­‬ ‫מהרו קראוה‪ ,‬חושו להביאה הביתה״‪.‬‬
‫קיו נמשכת שלוש שנים )תקנ״ד‪-‬תקנ״ז‬ ‫השפעות הזמן והמקום הן הנימוק העיק­‬
‫בעניין הלנת מתים‪.‬‬ ‫‪ ,(1797-1794 -‬חלה הפסקה בהוצאת‬ ‫רי בפירוט הסיבות להוצאת ״המאסף״‪.‬‬
‫בין המשתתפים האחרים‪ :‬נפתלי הרץ‬ ‫״המאסף״‪ .‬התחדשותו בשנת תקס״ט‬ ‫השפעות אלה אף ניכרות בפירוט הת­‬
‫וויזל‪ ,‬שכתב שירים ומאמרים בתחומי‬ ‫)‪ (1809‬היתה מלווה בשינויים‪ ,‬והת­‬ ‫כנית‪ ,‬במה שייכנס לכתב‪-‬העת ולמה‬
‫הלשון והפרשנות; אהרן וולפסון‪ ,‬יואב‬ ‫בטאה בהצהרה חדשה בדבר מגמתו‪.‬‬ ‫שלא ייכנס בו‪ :‬״אמנם שירי החשק‬
‫בריל‪ ,‬שאף ערך עם וולפסון את הכרך‬ ‫״׳המאסף׳ לשנת ה׳תקס״ט הוא קבוצת‬ ‫והעגבים פגול המה לא‪.‬ירצו ושירי קצת‬
‫השביעי של ״המאסף״‪ .‬עם המרבים‬ ‫אמרי בינה‪ ,‬כוללים שירים ומליצות‬ ‫משוררים חדשים אשר בחרו בשיריהם‬
‫להשתתף בתחומים שונים ‪ -‬שירים‪,‬‬ ‫עברית‪ ,‬מכתבי חכמות וידיעות‪ ,‬באורי‬ ‫דרך העמים‪ ,‬לזמר אל האלילים ולקרוא‬
‫מחזות ומאמרים‪ :‬שמעון בר׳׳ז‪ ,‬שקשה‬ ‫כתבי קודש‪ ,‬תולדות עמנו בית ישראל‪,‬‬ ‫בשם אלהי נכר‪ .‬עיקרם של השירים‬
‫לקבוע את זהותו‪ ,‬יוסף אלרטן‪ ,‬יוסף‬ ‫שיבואו במאסף זה יהיו כלם מעניני‬
‫טרופלוביץ‪ ,‬ברוך לינדא‪ ,‬שכתב על‬ ‫ויתר דברי תועלת וחדושים״‪.‬‬ ‫חכמה ומוסר דברי חן‪ ,‬אהבת רעים‬
‫החברה המוציאה את כתב‪-‬העת שוב‬
‫הטבע‪ ,‬שלמה דובנא ושלמה פפנהיים‪.‬‬ ‫שינתה את שמו וקירבה אותו למקור‬ ‫וברכת דודים״‪.‬‬
‫שנים רבות לא השתחררו עורכי‬ ‫״חברת אוהבי לשון עברית״‪ .‬המאסף‬ ‫ומה עוד יהיה בכתב‪-‬העת? פרט לשי­‬
‫כתבי‪-‬העת העבריים מאופיו של ״המא­‬ ‫החל לנדוד מברלין‪ ,‬דרך ברסלאו‪ ,‬לדס‪-‬‬ ‫רים מודיע הפרוספקט כי יופיעו בו‬
‫סף״ ומהערצה אליו‪ .‬עדות לכך ‪-‬‬ ‫או ולאלטונה‪ .‬מכאן‪ ,‬שהעורך החדש‪,‬‬ ‫מאמרים בארבעה תחומים‪ :‬א‪ .‬הלשון‬
‫הנסיון שלא הצליח לחדש את הוצאת‬ ‫שלום הכוהן‪ ,‬לא מצא‪ ,‬כנראה‪ ,‬למאספו‬ ‫בכלל והעברית בפרט; ב‪ .‬פירוש פסו­‬
‫״המאסף״ בידי רפאל פירשטנטל בשנת‬ ‫קים קשים במקרא; ג‪ .‬שאלות המדע‬
‫‪ 1829‬ונסיונו של לטריס להוציא את‬ ‫קהל קוראי עברית בברלין‪.‬‬ ‫והמוסר; ד‪ .‬בעיות החינוך המוסרי והגו­‬
‫כרכי ״המאסף״ במהדורה מחודשת‬ ‫דעיכת כתב‪-‬העת‪ ,‬עם דעיכת קהל‬ ‫פני‪ .‬העורכים אומרים גם כי יביאו‬
‫בשנת ‪) .1862‬יצא לאור רק מאסף אחד‪,‬‬ ‫קוראיו‪ ,‬מסמלת את סיומה של תקופת‬
‫הראשון(‪ .‬כן הובאו מדורים שלמים‬ ‫ההשכלה העברית במרכזה הראשון ‪-‬‬
‫ממנו בכותרת ״מבחר האסיף״ בכתב‪-‬‬
‫העת ״בכורי העתים״‪ ,‬אף הוא קובץ‬ ‫גרמניה‪.‬‬
‫ב״המאסף״ השתתפו גם כותבים‬
‫חשוב שהחל לצאת בשנת ‪.1820‬‬ ‫מחוץ לגרמניה‪ ,‬הבולטים בהם הם אפ­‬
‫רים לוצטו)איטליה‪-‬לונדון( ודוד פרנקו‬
‫לעיון נוסף‪ :‬לקסיקון העתונות העברית‬
‫מינד‪-‬חפשי מאמסטרדם‪.‬‬
‫במאה ה־‪ 9‬ו ‪ -‬מ‪ .‬גלבוע‪ ,‬בהוצאת‬

‫אוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬