Page 17 - etmol 71
P. 17

‫ה ש בויי ס‬                                            ‫להפליג בים במאות ה*‪ ,16‬ה־‪17‬‬
                                                      ‫ואפילו ה*‪ ,18‬לא היה מן התענוגות‪.‬‬
‫‪ 1‬ה ס ז‪ 1‬י י ‪0‬‬                                        ‫יהודי שיצא בספינה באותן שנים בים״‬
                                                      ‫התיכון‪ ,‬אם לשם מסחר או לעניינים‬
 ‫שודדי־ים היו שובים יהודים ומצפים כי‬
              ‫אחיהם יפדו אותם בכסף רב‬                 ‫אישיים או לעלות לארץ־ישראל ‪ -‬היה‬
                                                      ‫נמצא בסכנה שאנייתו תיתפס בידי‬
                                      ‫מאת מאיר בניהו‬  ‫שודדי״הים הרבים ששלטו בים והוא‬
                                                      ‫יילקח בשבי‪ ,‬מתוך הנחה שאחיו היהו­‬
                                                      ‫דים יפדוהו בכסף רב‪ .‬ואמנם כך קרה‪.‬‬
                                                      ‫ובערים ונציה‪ ,‬ליוורנו‪ ,‬שאלוניקי‪,‬‬
                                                      ‫קושטא ומקומות אחרים היו קיימות ליד‬
                                                      ‫הקהילות קופות מיוחדות לפדיון שבויים‬
                                                      ‫ופרנסים מיוחדים היו מתעסקים בעניין‬

                                                                                             ‫זה‪.‬‬
                                                      ‫רוב השבויים נפלו בידי אבירי‬
                                                      ‫״מסדר יוחנן״‪ .‬עד שנת ר״צ )‪(1530‬‬
                                                      ‫היה מרכזם באי רודוס‪ .‬הקיסר קארלוס‬
                                                      ‫החמישי נתן להם את האי מלטה‪ ,‬ומאז‬
                                                      ‫ועד כיבושו בימי נפוליון בשנת ‪1798‬‬
                                                      ‫היו שטים בים ואורבים לאניות‪ .‬מסופה‬
                                                      ‫של המאה ה־‪ 16‬היו מובאים שבויים גם‬
                                                      ‫למסינה בסיציליה‪ .‬השבאים היו מעבי­‬
                                                      ‫דים את הלכודים בעבודות קשות‪,‬‬
                                                      ‫מרעיבים אותם ולפעמים כובלים אותם‬
                                                      ‫באזיקים עד שהיה מגיע הכסף לפדיונם‪.‬‬
                                                      ‫יש שהשבויים נשארו עובדים בספינות‪.‬‬
                                                      ‫באיגרת משנת שס״א )‪ (1601‬נזכר‬
                                                      ‫שבוי אשר לו ״שמונה שנים בכבל רגלו‬

                                                                             ‫בדוגיאות רומה״‪.‬‬

                                                      ‫השבויים שהועברו ממקום למקום היו‬
                                                      ‫האומללים ביותר‪ .‬הם לא ידעו להיכן‬
                                                      ‫יובלו ומה יעלה בגורלם‪ .‬על שבויי‬
                                                      ‫שאלוניקי משנת תמ״ח )‪ (1688‬נאמר כי‬

                                                      ‫הוכו ועונו ‪ -‬״הושם עליהם נוגש‬
                                                      ‫מאנשי קריה‪ ,‬צורר ושונא ומכה אותם‬
                                                      ‫פצע וחבורה״ הם טולטלו ״מהר לגבעה‪,‬‬
                                                      ‫מרעה אל רעה״‪ ,‬ארבע פעמים נמכרו‬
                                                      ‫לסוחרים והקונים האחרונים הביאום‬
                                                      ‫לאנקונה באיטליה‪ .‬רב‪-‬החובל ידע מה‬
                                                      ‫עלה בחכתו וכי היהודים יתנו כל מחיר‬
                                                      ‫לפדיונם של רב נכבד ובני משפחתו‬
                                                      ‫שהיו בין השבויים‪ .‬הוא קצב זמן ואיים‬
                                                      ‫שאם תוך זמן זה לא יתנו לו מחיר‬
                                                      ‫פדיונם‪ ,‬ימכרם לעבדים‪ .‬ואמנם נאספו‬

                                                                    ‫כספים והשבויים שוחררו‪.‬‬
                                                      ‫ממקורות היהודים‪ ,‬מספרי שאלות‬
                                                      ‫ותשובות‪ ,‬מאיגרות וממסמכים שונים‬
                                                      ‫אנו למדים על מאות מקרים של שביית‬
                                                      ‫יהודים או רצח יהודים על‪-‬ידי מלחים‪.‬‬
                                                      ‫מעדות שנתקבלה בבית‪-‬דין בשאלוניקי‬
                                                      ‫בשנת שמ״ג )‪ (1583‬אנו למדים על ‪55‬‬
                                                      ‫יהודים שהפליגו משאלוניקי באניה‬
                                                      ‫ובחצות הלילה קמו המלחים היוונים של‬
                                                      ‫האניה ״להרוג אותם טף ונשים וא­‬
                                                      ‫נשים״ ואכן ביצעו את זממם‪ .‬הם שדדו‬
                                                      ‫את כספם ורכושם של היהודים וכדי‬

                                                      ‫שלא יתגלה הדבר הרגו את היהודים‬

                                                       ‫ובכללם אחד בשם יוסף אליאז ״שהיה‬
                                                       ‫סופר הספינה״‪ .‬רק יהודי אחד הצליח‬

                                                                                        ‫להימלט‪.‬‬

                                                       ‫בין השבויים שנפדו על ידי יהודים‪,‬‬
                                                      ‫היו גם אנוסים‪ .‬לפני שנת שנ״ה )‪U595‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22