Page 3 - etmol 97
P. 3
דרח המנקר
פרופ׳ פתץ אופגהיימר ביקר בחריפות את
הקיבוץ והמושב והטיף להתיישבות
שיתופית כ״קואופרציה״ .בזמנו הוא
טעה ,היום נראים דבריו באור אחר
מאת מרדכי נאור
פרנץ אופנהיימר
עקרונות :עזרה עצמית ,חקלאות, אופנהיימר ניסה ליישם את תורתו פרופ׳ פרנץ אופנהיימר ,סוציולוג
השארת הקרקע כקניין הכלל .״עלינו ולהקים ״מושבה״ שתאמץ את עקרונו יהודי־גרמני נודע ,היה בשני העשורים
לקבוע כהתחלת מפעלנו :יסוד יישובי תיו השיתופיים .הצלחתו בשלבים
איכרים שיתופיים .זה הצו המוטל עלינו הראשונים לא היתה רבה ,ורק אחרי הראשונים של המאה ה־ 20הוגה הדעות
מטעם ההיסטוריה ,המדע הכלכלי מלחמת-העולם הראשונה הקים בגרמ החשוב ביותר של התנועה הציונית
והמסורת של עם ישראל גם יחד.״ עם ניה יישוב שיתופי כזה בברנקלאו, בכל הקשור להתיישבות שיתופית
זאת הבהיר כי אינו מתנגד למסור חלק שנחשב לסיפור-הצלחה עד עלות בארץ־ישראל ,ואף נעשה נסיון רציני
מהקרקע בידי האיכרים עצמם .לפי ליישם את רעיונותיו .בעמק יזרעאל
תוכניתו ,תוקם רשת של יישובים היטלר לשלטון. הוקם יישוב שיתופי לפי תוכניתו ,הוא
שיתופיים ומסביבם יהיו ״ערי עורף״, מרחביה .אופנהיימר ביקר חמש פעמים
פגישה עם הרצל בארץ במשך 25שנים ,ושני בניו
אך המרכז והעיקר יהיו הכפרים. התיישבו בה .אף לאחר שנסיון
מותו של הרצל קטע את פעילותו של אולם סדן של ממש לליבון רעיונותיו ההתיישבות השיתופית במרחביה
אופנהיימר .עברו כחמש שנים ,עד ולהוצאתם אל הפועל מצא אופנהיימר נכשל ,הזמינה ההנהלה הציונית את
שהתנועה החליטה לאמץ את רעיונותיו בתנועה הציונית .בעקבות התפרצויות אופנהיימר לחוות את דעתו על התפת
השיתופיים של אופנהיימר בקונגרס אנטישמיות התקרב ליהדות ולציונות,
הציוני התשיעי)המבורג ,(1909 ,וזאת ושבועות מעטים אחרי הפרעות בקישי- חותה של ההתיישבות.
לאחר שבקונגרם השמיני העלו נציגי נוב הגדיר את ציוניותו במלים אלו: אביו של פרנץ אופנהיימר היה מטיף
״פועלי-ציון״ ,ובראשם שלמה קפלנם- ״אני ציוני ועומד איתן על הקרקע של בבית״כנסת רפורמי בברלין .הוא למד
קי ,את הצורך לאמץ מדיניות התייש תוכנית בזל ...עלי להוסיף ,שאיני יכול רפואה ואף עסק במקצוע זה שנים
בות בארץ-ישראל לפי קווי תוכניתו להבין ,כיצד אחרי קישינוב יכול יהודי אחדות .לבסוף הגיע למסקנה שתחלד
השיתופית של אופנהיימר .קפלנסקי איה של החברה חמורים מתחלואי
הסדיר לאופנהיימר מנדט של ציר שלא להיות ציוני.״ הפרט ,ומן הראוי שיקדיש את מרצו
מטעם ״פועלי-ציון״ בקונגרס התשיעי, בין הרצל לאופנהיימר נקשרה ואת כשרונו לפתרון בעיות החברה.
ובקונגרס זה אושרה תוכניתו להקים ידידות ,והשניים החליפו ביניהם מכת הוא עשה הסבה לתחום הסוציולוגיה,
יישוב שיתופי ואף הוכרז על הקמת בים ואף נפגשו .בסוף שנת 1901 היה פרופסור באוניברסטאות ברלין
״קרן שיתופית״ למימונה .אופנהיימר ובתחילת 1902פירסם אופנהיימר בבט- ופרנקפורט ,וחיבר שורה ארוכה של
היה מאושר ,מה גם שאיסוף הכספים אונה של ההסתדרות הציונית ,״די ספרים ומאמרים ,בהם חיבור בשמונה
לקרן התנהל בקצב משביע רצון .כדי ועלט״ ,סדרת מאמרים ,שכותרתה כרכים על ״שיטת הסוציולוגיה״ .עם
להכיר מקרוב את זירת הפעולה של ״יישובים יהודיים״ ,ובה פרס את תלמידיו נמנו לא מעטים מן הכלכלנים,
יציר-כפיו ,יצא אופנהיימר באביב 1910 עיקרי תוכניתו היישובית-שיתופית. הסוציולוגים והפוליטיקאים הגרמנים
הרצל הוקסם ומיהר לשגר מכתב
לביקורו הראשון בארץ-ישראל. לאופנהיימר .את הדוגמה שהביא אופנ- לעתיד.
היימר -הכפר השיתופי ראהליין תורתו של אופנהיימר פסלה הן את
אופנהיימר סייר באזורי הארץ השו באירלנד -נצר הרצל בזכרונו ושיבץ הקפיטליזם והן את המרקסיזם .את
נים ועמד מקרוב על ה״יש״ ועל החסר אותה בהרחבה ב״אלטנוילנד״ שלו. עצמו הגדיר ״סוציאליסט ליברל״ .הוא
בהתיישבות החקלאית .הוא הוסיף כמה חודשים לאחר מכן נפגשו השניים ביקש ליצור חברה ממין חדש ,שבה
להיות איתן בדעתו שתוכניתו עתידה יבוטל הרכוש הקרקעי והאיכרים לא
לפתור בעיות וקשיים קיימים .את לראשונה. יאלצו עוד לנדוד לעיר ולעבוד בה
מסקנותיו הכתובות בסגנון אקדמאי אופנהיימר נאם בקונגרס הציוני בחרושת דחוסה ומעיקה ,אלא יהיו
יבש ,פירסם ב״די ועלט״ במאי-יולי השישי ב 1903-והרצל ,שהציגו לפני עובדי־אדמה עצמאיים .עבודות גדולות
,1910אולם ברשימה קצרה שפירסם הצירים ,לא חסך ממנו מחמאות .אופנ- בכפר החדש יחייבו התארגנות קואופר־
היימר הדגיש בנאומו שההתיישבות טיווית .את עיקרי תורתו פרסם בספרו
בעתון ״העולם״ התגלה אופנהיימר גם היהודית חייבת להעמיד לעצמה שלושה
כיהודי-לאומי נרגש ,שארץ-ישראל ״הקואופרציה בהתיישבות״ ,שהופיע
בשנת ,1896במקביל להופעת ״מדינת
הנבנית מדברת אל לבו.
היהודים״ של הרצל.
עם זאת ,אופנהיימר אינו מתעלם מן