Page 7 - etmol 97
P. 7
על פלאי הרדיו ואת פתיחת תחנת הרדיו המנדטורית עברית ולהגנה על תוצרת הארץ.
״קול ירושלים״ )אפריל (1936ליווה מדוריו הקבועים היו בארצנו ,בארצות
״שמן״ ,שפרסמה על פני עמוד שלם העתון בסדרה של כתבות-שיחות על הגולה ,עמים וארצות ,בטבע ובמדע,
״הורה של שמן״ ,שהכילה תשעה בינינו )מכתבי קוראים( ,חידות ובדי
״הרדיו ופלאיו״. חות ,וכן סיפור בהמשכים .בגליונות
בתים .וזהו הבית הפותח: למדור ״בינינו״ שיגרו הקוראים תרצ״ה פירסם ״עתוננו״ לראשונה
הצעירים מכתבים שתיארו את רשמיהם בעברית את סיפורו הידוע של אדגר
איזה פלא ,איזה פלא ריס ביראוז ״טרזן בין הקופים״ ,ובתר-
ואת חוויותיהם מטיולים ומסיורים צ״ו -את המשכו ״טרזן חוזר לג׳ונגל״.
אם ישנם שמנים כאלה, שעשו ברחבי הארץ במסגרת בתי- ״בארצנו״ ,המדור הפותח של השבו
הספר ותנועות הנוער ,אך יש שנדרשו עון ,הוקדש לאקטואליה וסקר את
א ם רק ״שמן׳׳ הוא חובה גם לנושאים אחרים .חנוך הלפגוט)הוא האירועים החשובים בארץ וביישוב:
הסופר חנוך ברטוב( ,שלמד בבית- מותו של הברון רוטשילד )כסלו
לסעודה טובה הספר ״נצח ישראל״ בפתח-תקוה ,כתב תרצ״ה( ,יובל ה 50-לגדרה )חנוכה
על מות הברון רוטשילד )נובמבר תרצ״ה( ,ימי הזכרון להרצל ולביאליק
בנקים שונים ניסו לטפח כבר אז, :(1934״גם אנחנו הקטנים הרגשנו את )כ׳ וכ״א בתמוז( ,המכביה השניה,
באמצע שנות השלושים ,את תודעת הכאב וידענו את האבדה הגדולה במותו שנפתחה באיצטדיון שהוקם ליד מגרשי
של האיש הטוב הזה.״ ושולמית לבנון התערוכה בצפון ת״א )ניסן תרצ״ה(,
החסכון בקרב הצעירים. מחברון )למרות המקובל ,לא פונתה בואם של ילדים יהודים מגרמניה
שנה לאחר צאתו לאור של ״עתוננו״ חברון כליל מיהודים אחרי מאורעות לדגניה ולכנרת במסגרת ״עליית
החלה מערכת העתון להוציא לאור (1929כתבה על עיר מגוריה :״כל העיר הנוער״ ,רכישת עמק החולה ,סלילת
בתבנית קטנה את ״עתוננו לקטנים״. מיושבת ערבים ,אשר מספרם מגיע כבישים לעיר החדשה חולון ,הקרנת
העתון היה מנוקד כולו ,והוא התחבב ל״ 18אלף ומספר היהודים -לשלושים הבכורה בתל-אביב של הסרט ״זאת
מאוד על תלמידי הכיתות הנמוכות של משפחה .יש בעיר בית-ספר עברי :שני היא הארץ״ המדבר ומזמר עברית)אדר
בתי״הספר העממיים ,וסיפורו בחרוזים מורים וגננת.״ רק במאורעות 1936 א׳ תרצ״ה( ,מאורעות הדמים שפרצו
על ״הדובון הקטן והגמד הרשע״, ביפו ב 19-באפריל ,1936ובגליון כ״ט
שהתפרסם בהמשכים ,היה ללהיט עזבו אחרוני היהודים את חברון. באייר תרצ״ו בישר העתון על פתיחתו
של נמל תל-אביב כתחליף לנמל יפו
והתפרסם לאחר מכן בספר. מכתבי הקוראים ושמותיהם של
שנות הופעתו של ״עתוננו״ מקבי פותרי החידות מעידים על תפוצתו של העוין.
לות ,פחות או יותר ,לשנות העליה ״עתוננו״ בכל יישובי הארץ .בקבוצת גם בחורף 1934/35החלה עונת
החמישית .במהלכה הוכפל ויותר' מספ פותרי החידות מכפר יחזקאל הופיע, הגשמים בארץ באיחור רב ,ו״עתוננו״
רם של אנשי היישוב היהתי בארץ, פעמיים לפחות ,שמו של מי שהתפרסם ציין בשמחה בגליונו מח׳ בטבת
שעמד ב 1937-על כ 390-אלף נפש לימים כמומחה לצמחים נדירים ,טוביה תרצ״ה :״בשבוע האחרון ירד סוף-סוף
לעומת 175אלף ב ,1931-וזאת תודות קושניר ,שנמנה עם ל״ה הלוחמים שנפ הגשם שכולם ציפו לו בכליון עיניים.״
לזרם העולים שהגיע לשיאו ב1935- לו בינואר 1948בקרב ,כשחשו לסייע שלושה שבועות לאחר מכן התפרסמו
)כ 65-אלף עולים בתוך שנה אחת ,שהם בעמודו הראשון של העתון מראות
יותר מעשרים אחוזים ממספר היהודים לגוש עציון הנצור. מדכאים מן השטפונות ״שהציפו בתים
בארץ שנה אחת קודם לכן( .שנה אחת גם מודעות פרסומת שלא אחת נכתבו
לאחר מכן ,ב ,1936-פרצו מאורעות בחרוזים ,הופיעו ב״עתוננו״ מטעם רבים בתל-אביב״.
דמים בארץ וגרמו למשבר כלכלי ולחו חברות כמו ״שמן״ ,״עלית״ ,״עסיס״ מקום נכבד הקדיש ״עתוננו״ במדו
סר עבודה .השפל הכלכלי ,שהטביע את ו״תנובה״ .הגדילה לעשות חברת רו ״בארצות הגולה״ להתרחשויות
חותמו על היישוב לאחר מכן ,היה מן בתפוצות ישראל .רדיפת היהודים
הגורמים שהביאו להפסקת הופעתם של בגרמניה זכתה לכמה כתבות .בגליון ט׳
״עתוננו״ ושל אחיו הצעיר ״עתוננו בכסלו תרצ״ה התפרסם מכתבם של
קבוצת ילדים יהודים מבגדד :״המצב
לקטנים״ בשלהי .1937 אצלנו כעת חמור מאוד ואנו נמצאים
במצב מסוכן ומעורר דאגה מפני שכבר
לא נותנים לשום עתון יהודי להיכנס
לעירק.״ אין פלא ,נאמר בכתבה המצט
טת ממכתבם של הילדים ,שאלפי
יהודים מעירק שואפים לעלות לארץ-
ישראל .גליון י״ב בחשוון תרצ״ו
הקדיש כתבה ארוכה ל״פלשים -יהודי
חבש״ ונאמר בה ,בין היתר :״תקוותם
הגדולה של הפלשים ,ואליה יתפללו כל
יום ,היא שיבתם לירושלים וביאת
הגואל.״
במדור ״בטבע ובמדע״ התפרסמו
כתבות וסקירות ,שהיו צמודות לעתים
להתרחשויות בתחום הטכנולוגי בארץ.
בגליון כ״ח בשבט תרצ״ה בישר העתון
לקוראיו על חנוכתו של צינור הנפט
מצפון עירק לנמל חיפה ופירסם רשימה
על ״הנפט ,תולדותיו ודרכי הפקתו״,