Page 11 - etmol 97
P. 11
״הוד מלכותה הוזמנה לקבלת פנים מאת נתן שור עתוני אנגליה והעולם מלאים בידי
בידי הפשה וגם אנו השתתפנו בה. עות ובסיפורי רכילות על חיי בית
סולימאן נשען על קצה ספה מרוקמת כי הם היו אכזרים ורעי לב ,כמושלים המלוכה הבריטי ,על התנהגותם של בני
בחוטי זהב ,וכל ממלוכיו )משרתיו המזרחיים מאז ומעולם ,הרי הם העשי משפחת המלוכה ועל מריבות בין יורש
וקציניו( עמו ,שקטים ומקשיבים וידיהם רו את העיר -וגם את עצמם -והרחיבו העצר צ׳רלם לאשתו .סיפורים אלו
על החזה ורק בקושי העזו לחייך לבדי את גבולותיה .ואף-על-פי שהם משלו מסופרים בהנאה רבה ומיליונים קוראים
חות ליצן החצר .הפשה הושיב את הוד בחסות השלטון התורכי שמרכזו היה אותם ,אבל מי אומר ששערוריות כאלו
מלכותה לצדו ועישן נרגילה .הוא נענה בקושטא ,הרי לעתים היו שליטים עצמ נודעו בעולם רק בימים אלת אחד
באדיבות ,בעזרת מתורגמן ,לכל מסיפורי הרכילות המרתקים על סכסו
מבוקשנו ,קפה הוגש בספלי זהב משוב אים של ארץ רבה ,שהגליל במרכזה. כים בין המלך האנגלי לעתיד לאשתו,
צים יהלומים .מקטרתו ונדן חרבו של סולימאן פשה עלה לשלטון בשנת סיפור שהיה לאחת השערוריות המלכו
סולימאן היו משובצים יהלומים .הוא 1805לאחר מות אחמד ג׳זאר ,ומשל תיות הגדולות ביותר באנגליה במאה
שאל מעט ,אך עמד על כך שנבקר בעכו 13שנים בעזרתו של שר האוצר ה 19-קשור דווקא לעכו ,עיר הנמל
בביצורי עכו החדשים ונראה את סוסיו היהודי חיים פרחי .יום אחד באה לעכו
אורחת נכבדה מאוד; קרוליין ,אשתו הגדולה של הארץ באותם ימים.
הערביים.״ של יורש-העצר האנגלי העתיד להיות עכו של סוף המאה ה 18-ותחילת
המלך ג׳ורג׳ הרביעי )מלך בשנים המאה ה 19-היתה עיר נמל בין-לאומית,
מקור אחר סיפר על חששותיו של שאליה באו ספינות מכל העולם כדי
הפשה :״בהגיעה לעכו התייחסו אל הוד .(1830-1820 לייצא את פרי הארץ ,וברחובותיה
מלכותה בכל הכבוד הראוי .הפשה היה זה היה ביקור מלכותי אירופי ראשון ובאכסניותיה ,הלא הם החאנים
במצב עדין ,מאחר שלא ידע כיצד בעכו זה מאות שנים וסולימאן ,שהיה
לנהוג עמה והיה חשדני לגבי מטרות חשדן מטבעו ,חשש כי לביקור זה של המפורסמים שלה ,ביקרו סוחרים ואנשי
אישיות ממלכתית אנגלית ,יש כוונות עסקים ותיירים ואורחים מכל פינות
ביקורה :אולם הוא ציווה בתוקף לספק מדיניות מסוכנות .אף-על-פי-כן ,כפי אירופה והתנהלו בה חיים סואנים.
לה את כל מבוקשה ולחלוק לה את כל שתיאר זאת אחד הנוסעים מאותם ימים, ארבעה מושלים שלטו בה זה אחר זה
הוא קיבל את הנסיכה בכל הכבוד במשך יותר משמונים שנה -דאהר אל
הכבת הראוי לרום מעלתה.״ הראוי .וכך מתאר את הביקור אחד עמר ,אחמד ג׳זאר ,סולימאן פשה
לקבלת הפנים היה גם צד מבדח שכן ועבדאללה פשה -הם הרחיבו את
המלכה לעתיד סירבה לעלות על אחד ממלוויה: גבולותיה ,את כוחה ואת מסחרה ,ואף-
הסוסים האציליים של הפשה ,שהועמדו
לרשותה כדי לצאת לסיור בעיר,
11