Page 14 - etmol 97
P. 14
כי האדמות אינן טובות וכי הדרכים מאת יוסי בן־ארצי בימי העליה הראשונה והשניה,
אינן מאפשרות גישה אל המושבות .הם בשנים 1914-1882קמו בארץ שלושים
התלוננו שקשה להביא חומר בניין שכבר החלה להתבסס וליצור עורף מושבות .לא נכללו בהן האחוזות
למקום ולשווק את התוצרת -חוץ בטוח יותר ,תקל על אנשי ראשון- והחוות או מושבי פועלים כמו עין גנים,
מראשון-לציון ,שבה היתה ההתפתחות שהיו למעשה למושבות .ב״ 32שנים אלו
שונה במקצת .הפקידים התחילו לרכוש לציון. ניתן למנות לפחות חמש תקופות ,שאפשר
קרקעות בדי להרחיב את שטח המוש משה דוד שו״ב ,שקנה את אדמות לראותן כ״גלים״ בהקמת המושבות
בות וליצור בסיס כלכלי חזק יותר ,אם- ראש״פינה ,התמקם ליד צפת ואחת
כי הם חשבו שבעצם היתה טעות בשי הסיבות לכך ,כפי שכתב בספרו ״זכרו־ בארץ.
קולים של המייסדים וצריך היה להקים נות לבית דוד״ ,היתה אדמת ההרים
שמצאה חן בעיניו .משה דוד שו״ב הגל הראשון החל בשנת .1882
את המושבות בדרך אחרת. סבר ,שאנשי רומניה ,שממנה בא, שלוש המושבות החלוצות היו ראשוך
רגילים לאוויר הרים צח ,על כן החליט לציון ,זכרון־יעקב וראש״פינה ,כאשר
שבע מושבות הגל הראשון שהמקום יתאים לאנשי אגודתו .ובאמת תושבי פתח״תקוה שנוסדה ב״,1878
המתיישבים שבאו מרומניה אמרו, עדיין לא חזרו לאדמותיהם .את שלוש
ב 1883-קמו מושבות חדשות ובכך שנוף הגליל הזכיר להם במקצת את נוף המושבות האלו ,הקימו אגודות חובבי'
נסתיים ״הגל הראשון״ שכלל שבע ציון מרומניה שהתיישבו במושבות
מושבות .בקבוצה זו נכלל ישובה מחדש מולדתם. הצפוניות ,ו״ועד חלוצי יסוד־המעלה״,
של פתח-תקוה .בגדרה ,בעקרון למתיישבים בזכרון-יעקב לא היתה שהתארגן ביפו .ועד זה הורכב מעולים
וביסוד-המעלה ניסו להפעיל שיקולים במעט אפשרות להשפיע על מה שקרה. שבאו מרוסיה ומארצות אחרות במזרח
על בסים הלקחים שנלמדו במושבות הוועד בגלאץ מינה נציג בבירות ,וזה אירופה .מושבות ־אלו ניסו להתקיים
לקח לו סוכן בחיפה .הסוכן מצא סוחר
הקודמות. ערבי ,בן למשפחה גדולה ,שהיה גם בכוחות עצמן במשך תקופה ממושכת.
הביל״ויים התגלגלו למקומות רבים: סגן הקונסול הצרפתי ,והוא מכר את שלוש המושבות הוו גרעין לאזורי
קצתם חיו ביפו ,קצתם בירושלים, אדמותיה של זמרין משום שנקלע
אחדים במקוה-ישראל ,אחרים בראשון- לקשיים כלכליים .זו היתה ההצעה התיישבות של יהודים .ועד התחלת
לציון ,קצתם ירדו מן הארץ וקצתם הראשונה שקיבל אותו שליח הוועד ההתיישבות בגליל״התחתון לא חרג
חיכו בקושטא ועדיין לא עלו .בסופו של תחום ההתיישבות בהרבה מן האזורים
דבר ,החליטו ״חובבי-ציון״ לרכוש והיא נראתה לו. סביב אותן שלוש מושבות :ביהודה,
אדמה בשפלת יהודה ,שנחשבה טובה מתברר כי שיקולי רכישת הקרקעות בשומרון ובגליל העליון המזרחי ,או
מאחר שהיא תתאים לגידולי שדה - היו בחלקם אישיים ובחלקם נבעו מזמי
נות או בשל דוחק הזמן .אף-על-פי למעשה ,עמק החולה.
הלא היא גדרה. שנעשו בדיקות לוודא אם הקרקע טובה שלב זה נעשה ללא תכנון גיאוגרפי
ואולם התעוררו קשיים שנבעו מחלו או מתאימה ,אם יש בה מים ,אם יש
קת הקרקע ומהפרדה מן הכפר הערבי רשיון למכירתה וכדומה ,בכל זאת נקנו מוקדם.
השכן .קירבה זו הקשתה גם על השגת אדמות אלו ,משום הלהט הגדול להת ראשון־לציון נרכשה לאחר חיפושים
רשיון הבניה וכאשר החלו תושבי גדרה ממושכים מעזה ועד כפר־סבא של
לבנות בניה לא חוקית ,הלשינו עליהם חיל בעשיה. ימינו .בסופו של דבר ההחלטה לקנות
השכנים הערבים ,והתורכים עצרו את ואמנם ,לא עברה אלא שנה ,והמוש את הגוש הזה ,שלימים התברר כי הוא
הבניה .מתברר שגם כאשר ידעו מה בות נקלעו למשבר .פקידות הברון דל למדי ,וקצתו אדמות חול שבאותם
נכנסה בעובי הקורה ופרשה עליהן את ימים לא ידעו איך לעבדן ומה לעשות
חסותה .בדיווחים שלהם כתבו הפקידים בהן ,היתה תוצאה של דוחק השעה.
שיקול אחר היה ההנחה ,שהקירבה
ליפו ,מוקד השירותים והפעילות הכלכ
לית ,ומקום יישוב של קהילה יהודית
14