Page 18 - etmol 97
P. 18
של סלומון ,שנפתח בעיר-העתיקה גית־מרקחת ״הר ציון״ ברח׳ אחד העם בת׳׳א מספר היהודים בארץ במאה הקודמת
ובשנות העשרים הועבר לרחוב יפו לא היה רב ,אולם תלאותיהם היו רבות
בשכונת מחנה יהודה .סלומון פירסם רוקחים והם סבלו גם מחלות ופגעים ומגיפות
מודעות בעתון ״השקפה״ של אליעזר ונחי רבות .מקצת תולדות הרפואה והרופ
בן יהודה והודיע :״אתכבד לבשר להק
הל הנכבד כי מוכן אני להידרש להקו- עד שנות העשרים אים בארץ סופרו ,ואולם עדיין לא
נים .עבדתי שנים רבות בערים הנאו היו רוב רוקחי הארץ נתחבר מחקר על בני הלוויה ההכרחיים
רות ברלין ,פריס ומדינת שווייץ ולאח "ידענים" -רוקחים
רונה בעיר הבירה קושטא -עתה אני לא מוסמכים ,אבל של הרופאים -שבלעדיהם אין הם
לעתים הם היו גם יכולים למלא את תפקידם -הרוקחים
בחנותי.״ מרפאים ומיילדים
בירושלים היה מספר רב יחסית של ובתי המרקחת.
בתי-מסחר לתרופות ששירתו את בתי- ומנתחים הרוקחים באותם ימים תפסו מקום
המרקחת ,בהם של שחור ושות׳ ,שנוסד i נכבד בקהילותיהם ועסקו לא רק בתרו
בסוף המאה ה 19-ומתקיים עד היום פות ,אלא גם בענייני ציבור .ובמקום
בניהולם של נכדי המייסד .שחור פרש מאת אמנון מיכליו שלא היו רופאים -מילאו גם תפקיד זה
את עסקיו בכל הארץ ולשני בניו היו ונקראו לעתים ליילד נשים .רבים מהם
לא היו רוקחים-מומחים שסיימו
בתי-מסחר לתרופות בתל-אביב.
בית-מסחר אחר לתרופות נקרא בשם אוניברסיטאות ומכללות ,אלא היו
״ידענים״ ,אנשים שלמדו קצת ,שעבדו
״הדרוגריה הארצישראלית״ בניהולו אצל רוקחים ואצל רופאים ואגב פעילו
של שפירא ברחוב יפו ״מתחת למלון תם למדו את המלאכה .יש לזכור גם
אלנבי״ ,ובית-מסחר אחר היה של
״סלומון את לוין״ .מודעות מסרו כי שבמאה הקודמת היו הרבה פחות
במקום ״שרות מדויקה ומהירה ,מחירים תרופות ,ורבות מהן גם רקחו הרוקחים
משביעים רצון״ .מייסדו של בית-
המסחר היה חיים סלומון ,בנו של יואל בעצמם לפי הוראות הרופאים.
משה סלומון הנודע ,מראשוני היוצאים יש לציין כי יחד עם בתי המרקחת
מחומות ירושלים וממייסדי פתח-תקוה.
היהודיים היו כאן גם בתי מרקחת של
שותף לו היה גיסו משה גיטל לוין. מיסיונים ,על-פי רוב כחלק מבתי
בית-מסחר אחר היה של מנדל קרמר
במאה-שערים .מנדל קרמר זה היה איש החולים שלהם ,וכן בתי-מרקחת של
רב פעלים ובעל עיסוקים רבים .הוא
היה גם מוכתר בירושלים ושליח של נוצרים ושל מוסלמים ,אלו נמצאו
התורכים ומוזכר בספרי-הזכרונות של בעיקר בערים הגדולות ובעליהן היו
אותם ימים ,ויש הטוענים שגם עבד
למען התורכים ,והרצל ביומניו טען כי ממשכילי הישובים ,מאחר שהם סיימו
הוא ריגל אחריו בשעה ששהה ביפו מכללות בחוץ לארץ.
בשנת .1897 בית-המרקחת הראשון בארץ הוקם,
בתי-מסחר אחרים לתרופות בירוש כפי שידוע לנו ,בידי משה מונטיפיורי
לים היו בבעלות משפחות ערביות ,בהן באמצע שנות הארבעים של המאה
חלבי וענדא ,והם שירתו את בתי- הקודמת כשביקש להקל על היהתים
המרקחת הערביים שמחוץ לירושלים החולים של ירושלים ושלח לשם רופא
וסחרו גם עם הארצות השכנות. ופתח בית-מרקחת.
בכתבי אותם ימים אנו מוצאים את בית-מרקחת ראשון ,כמוסד בפני
המכשירים ששימשו אותם ימים בבתי- עצמו ,פתחה בעיר-העתיקה בירושלים
חברת ״למען ציון״ בשנת .1888חברה
המרקחת וכינוייהם: זו נוסדה בגרמניה ומטרתה היתה לסייע
טערמאמטער הרי זה מד-חום, ליהודי הארץ .בית-המרקחת נוהל
״ציערהס״ פירושו שירות אחיות, במשך תקופה ארוכה בידי רוקחים לא
״גומענע קליסטירען״ הרי זה חוקן, מוסמכים -״ידענים״ .את בית-מרקחת
״למען ציון״ רכשה לבסוף משפחת
״ווענא״ -אמבטיה.
״באנקעס מילך ציערהן״ ,היו מעין הויזדורף ומשכנו היה במבנה עץ ,מול
כוסות רוח שמטרתן להוציא חלב עודף בתי אונגרין.
אצל מניקות :״בויך פלעשער״ הריהם
בקבוקי מים חמים לכאבי בטן ,״אייז חברת ״משגב לדך״ שיסדה בשנת
1879העדה הספרדית בעיר העתיקה,
ביטלען גומנע״ -הכוונה לשקית קרח. הקימה בית-חולים ובית-מרקחת שעוב
אחת מאגדות הפולקלור של בתי- דיו היו מנדלמן ,אפשטיין ,סמערין
וסלנט .בסוף המאה ניהל את בית-
מרקחת בירושלים מספרת ,כי בשנת
המרקחת אלכימיסטר.
,1916בשעת מלחמת העולם הראשונה, בבית-החולים ״ביקור חולים״ עבדו
שלח נוצרי אחד שלוש לירות תורכיות פרוסט ,מרדה ורוקח ,שהוציא את רוב
למחסני ״סלומון ולוין״ ,חמד לצון
וכתב :״אני שולח שלושה ניירות שנותיו במשרתו זו.
הראויים ל׳אשר יצר׳ ותרשום אותם בסוף המאה ה 19-יסדו עסקני שכונת
לזכות חשבוני״ .הוא כמובן לא השתמש מאה-שערים את אגודת ״אחיעזר״ ,וזו
במושג העברי ״אשר יצר״ ,אלא
הקימה בית-מרקחת בהנהלת גולדברג
במושג ערבי לאותו עניין. ומרפאה בהנהלת ד״ר קרישבסקי.
בבית-החולים ״שערי צדק״ שנוהל
בידי ד״ר מ .וואלאך ,הרופא הנודע
שעלה מגרמניה ,היה הרוקח שלנג.
אחד מבתי המרקחת הפרטיים הרא
שונים בירושלים היה ״בית הרפואות״
18
