Page 16 - etmol 97
P. 16
שר .נקבע כי כדי לפרנס משפחה יש בת איכרים בראשון־לציון ממוסקבה ,נפתחו שערי הארץ ורבים
צורך בנחלות של 250או אף 300דונם החלו לזרום אליה .קם ״הוועד האודס
כל אחת .כן נקבע ,שהמושבה תהא בת נות רבה ,ולבסוף עלו הנבחרים על אי״ של ״חובבי״ציון״ שמינה את טיומ־
שלושים או ארבעים משפחות איכרים. הקרקע .העליה בקסטינה היתה ביוזמת קין לראש ״הוועד הפועל״ ביפו ,ונפוצו
היא היתה אמורה להתקיים בלא תמיכה ״חובבי-ציון״ ,ובמטולה -ביוזמת שמועות שאפשר לקנות אלפי דונמים
פקידות הברון .עיני הכל היו נשואות וכל המקדים -זוכה .הארץ הוצפה
ולהחזיר את חובותיה בהדרגה. אל המושבות החדשות .אליעזר בן- בשליחים ,זרמו כספים רבים ,וסחר
כדי ליישב שלושים איכרים כל אחד יהודה ליווה אותן מקרוב ודיווח עליהן
על שלוש מאות דונם היה צריך כ9000- בהתמדה בעתוניו .״לוח הארץ״ שהחל הקרקעות עלה כפורח.
להופיע באותו הזמן הכתיר אותן באותה תקופה דנו על רכישת עמק
עד 10000דונם לכל מושבה .אם מדובר בשמות לדוגמה ולמופת .אבל לא עברו החולה ,עמק בית״שאן ,עמק״יזרעאל,
בגוש של חמש או שש מושבות ,יש ימים רבים ומ״מושבות לדוגמה״ הן עמק״זבולון ועמק״חפר .כל האזורים
לאתר בארץ-ישראל אזור שיש בו נעשו ל״כשלונות למופת״ ,כל אחת שנרכשו כעבור שלושים־ארבעים שנה,
כחמישים או שישים אלף דונם של מסיבותיה שלה .אבל יש לציין :מוש ואז לא נרכשו .כאשר הצליחו הקונים
גידולי שדה .מקום כזה היה מזרחו של בות אלו אמנם לא הצליחו להגשים את לשתף פעולה ביניהם ולא להתחרות זה
הגליל התחתון ,שם גם יורדים כ300- התקוות שתלו בהן ,אבל הן הרימו בזה ,נקנתה כברת הקרקע הגדולה
מילימטר משקעים בשנה ,הנדרשים תרומה נכבדה בכך שקבעו את קצותיה ביותר בתולדות ההתיישבות עד מלח
של "מפת ההתיישבות בצפון ובדרום מת העולם הראשונה -הלא היא אדמת
לגידולי הפלחה. חדרה -כשלושים אלף דונם ,שנועדו
הרי הגליל בנויים ממעין מדרגות לשנים רבות.
יורדות :רמת תבור או רמת סירין, באותו הזמן ובצנעה רבה יותר קמה לארבע אגודות התיישבות.
לאחר מכן רמת יבנאל ,לאחר מכן עמק מוצא ביוזמת לשכת ״בני-ברית״ תקופה זו הסתיימה בשבר מוחלט -
הירדן .אנשי יק״א בחרו בשלושה בירושלים ,שחבריה אמרו :״שמנו את התורכים סגרו את שערי הארץ ואגו
גושים ראשונים ובהם הקימו שלושה עינינו להקים מושבה בטבור הארץ,״ דות התיישבות רבות פשטו את הרגל.
מאחזים ,לימים המושבות מסחה ,ימה וציינו :״שמנו לב שהיהודים לא נכנסים מכל המהומה הגדולה נותרו רחובות
ומלחמיה -הלא הן כפר-תבור ,יבנאל אל תוך ארץ-ישראל ,אל ההר! הם וחדרה .רחובות עלתה מהר יותר על
ומנחמיה .הם הושיבו שם בני איכרים נשארים על החוף.״ מבקשים היו דרך המלך ,לחדרה נדרשו שנים רבות
לעשות חקלאות של הר ,אבל התייש יותר להתגבר על תנאי ההתיישבות
ואת עוזבי החורן. בות כזו לא ידענו לעשות עוד שנים הקשים באזור של ביצות ועצם היותה
הם פיתחו גם שיטת התיישבות רבות ,ומוצא לא התפתחה .מושבה מבודדת .באותה תקופה קמו גם מוש
מתוחכמת יותר ,שהיתה מבוססת על אחרת שנוסדה ב ,1895-היתה הרטוב, בות קטנות ,כמו משמר-הירדן ונס-
הכשרה טרום התיישבותית והקימו המושבה ה״ספרדית״ הראשונה ,פרי ציונה ,שמגרעין של יישוב פועלים
בסג׳רה חוות הכשרה .לחניכי החווה, היתה ל״כמעט מושבה״ .באותה העת
שהצליחו להוכיח את יכולתם ,הובטחה עלייתה של יהדות בולגריה.
חלקת אדמה ,אבל תחילה הם נתבעו לקראת סוף תקופה זו ,תקופת הגל אף החלו הדיונים על הקמת מוצא.
לעבדה כאריסים ,ואם יצליחו להחזיר הרביעי של ההתיישבות ,החליט הברון
במשך שנים מספר את ההלוואות ,יהיו להעביר את ניהול המושבות לידיה של בשנים 1895-1894הופנו עיקר
זכאים למעמד של איכרים .כך הוקמו חברת יק״א ,ובכך נפתח שלב חדש. המאמצים לעבר הירדן המזרחי .בשלב
לימים המושבות סג׳רה ,בית-גן שליד החלה התיישבות אזורית מתוכננת מן הראשון נקנו שם יותר משבעים אלף
יבנאל ,ולקראת סוף התקופה ,בשנת השלב הראשון ועד לאחרון ,שיצרה דונם ,נעשה נסיון ליישבם ,אולם בסופו
נוכחות יהודית בחבל ארץ חדש לגמרי. של דבר נאלצו המתיישבים לנטוש את
,1908הוקמו על בסים אותה שיטה גם יק״א התכוננה היטב .חיים קלווריס- היישובים ,ואף-על-פי שהקרקע הוסיפה
כנרת ומצפה. קי ,שישב מטעמה במשמר-הירדן כבר להיות בבעלותו של הברון )ולכאורה
מ ,1897-בדק מקרוב את המצב והציע זהו המצב עד היום( ,אף-על-פי-כן לא
כך הקימה יק״א במשך 7-6שנים דרך התיישבות חדשה .גם פקידי יק״א
מפעל התיישבות ,שהשתרע על כ80- האחרים הגיעו למסקנה שיש לשנות את הצליחה התיישבות שם.
אלף דונם .גוש ההתיישבות לא היה שיטת ההתיישבות .הם קבעו :לא עוד באמצע שנות התשעים הוקמו שתי
רציף לחלוטין ,אולם באמצעות הדרכים מושבה פה ומושבה שם ,אלא אזור מושבות מפורסמות יותר ושתיים
שיק״א סללה באזור נוצר חיבור בין התיישבות יהודי רחב ורצוף ככל האפ מפורסמות פחות .המושבות המפורסמות
היישובים .כך העמידה יק״א בני נקראו ״מושבות למופת״ או ״מושבות
איכרים וגם אריסים שעברו הכשרה לדוגמה״ ,והן מטולה וקסטינה ,בקצה
והוכיחו את יכולתם להתקיים למרות הצפוני של הארץ ובדרום הרחוק.
התנאים והקשיים כקהילה עצמאית מיישביהן ביקשו לשנות את הבסיס
ולקיים את החלום שחלמו עליו ״חובבי- הכלכלי שלהן -מגידולי מטעים ,בעיקר
ציון״ כבר בשלב הראשון :איכר יהודי כרמים ,שוב לגידולי שדה ,כלומר חזרה
החורש את אדמתו והמתקיים מזיעת לאידיאל של ״חובבי-ציון״ .הוחלט גם
אפיו בעזרה מינימלית של המוסדות .כך כי למתיישבים צריך שיהיה נסיוו חקל
גם הוסיפה יק״א חבל ארץ חדש ,מיושב אי קודם :פועלים או בניהם של איכרים
שיש להם נסיון בעבודת האדמה .לאלו
יהודים. יירכשו אדמות שיספיקו לקיומם ,והכס
תהליך הקמתן של המושבות היה פים יינתנו להם כהלוואה ולא כתמיכה.
אפוא הדרגתי מעיקרו .בכל שלב ניסו ההנחה היתה שכל משפחה תקבל כ120-
לתקן את המשגים שנעשו בשלב דונם קרקע .המתיישבים נבחרו בקפד-
הקודם ,ולהתאים את ההתיישבות
לתפיסה שנראתה נכונה יותר30 .
המושבות הללו ,שהתפרסו ב 4-גושי
התיישבות יהודית ,הן שהניחו את
המסד למפעל ההתיישבות הציונית ,והן
שהיו עיקר מניינו של היישוב היהודי
הכפרי בארץ ב.1914-
16
