Page 13 - etmol 97
P. 13

‫המעמד העליון‪ ,‬ידידו של הדוכס מקנט‬
                                                                                         ‫‪ -‬אבי המלכה ויקטוריה ‪ -‬שהיה רגיל‪,‬‬
                                                                                         ‫כנראה‪ ,‬למבנים מפוארים יותר‪ :‬״כאן‬
                                                                                         ‫גרים הקונסולים של אנגליה וצרפת‪.‬‬
                                                                                         ‫הראשון שמו מלגמבה והוא איטלקי‪,‬‬
                                                                                         ‫והשני פילנובי )למעשה פילבון(‪.‬‬
                                                                                         ‫בתיהם צנועים ושפלים‪ ,‬והם כמעט‬
                                                                                         ‫המשכו של מנזר ומהווים חלק מחאן‪ ,‬או‬
                                                                                          ‫מבנה ריבועי‪ ,‬שלו חצר רחבת״ידיים‪.‬״‬
                                                                                         ‫בני אירופה אלה נתקשו להשיג להם‬
                                                                                         ‫משרתים ומשרתות מבני הסביבה‪,‬‬
                                                                                         ‫שסירבו בדרך כלל לעבוד אצל נוצרים‪,‬‬

                                                                                         ‫והעדיפו לסבול חרפת רעב ולא לעבוד‬
                                                                                         ‫עבודה שנראתה משפילה ביותר‬

                                                                                                                         ‫למוסלמי‪.‬‬

‫שעמדו לרשותו עשרים איש‪ .‬משנקש‪-‬‬                                      ‫״בידור״ ברחובות עכו‬  ‫בעניין השווקים הדעות חלוקות‪.‬‬
‫רה האניה‪ ,‬האחראי על הנמל פשט‬                                                             ‫אחד הנוסעים מדבר על ״שוק רחב*‬
‫בגדיו‪ ,‬וצלל מתחת האניה ועלה ומסר‬          ‫תו לנמל‪ :‬״נכנסנו לנמל עכו‪ ...‬דרך‬               ‫ידיים שנתברך במגוון סוגי ירקות‪,‬‬
‫לנו כי ארבע רגל מים מפרידים בינה‬          ‫שובר גלים הרוס שבקצהו צריח ומגד‪-‬‬               ‫ולידו שוק רחב״ידיים לתבואה‪ ,‬עופות‬
‫לקרקעית הנמל‪ .‬הוא היה איש זקן‪ ,‬ואנו‬       ‫לור! על אניו!‪ .‬המשא לעבור בינו לבין‬            ‫ובקר‪.‬״ באקינגהם כותב‪ :‬״אשר לשוו­‬
‫הופתענו מפעלתנותו ותשומת לבו‪,‬‬             ‫שובר הגל ‪ !L‬ספינות קטנות נכנסות‬                ‫קים ‪ -‬נוסף לרגילים ישנם גם שניים‬
‫כששאלנוהו לפשר מעשיו השיב לנו כי‬          ‫דרך שובר הגלים ויכולות לקשור עצמן‬              ‫ארוכים‪ ,‬שגגם מקומר ומוארים מלמע­‬
‫הוא ממלא אחרי הוראותיו של ג׳זאר‪,‬‬          ‫לחוף סמוך לחומות‪ .‬נשארתי שעתיים‬                ‫לה וספסלים בהם מזה ומזה‪ ,‬והם מסתור‬
‫שהיה בוודאי כורת את ראשו לאלתר‬            ‫על הסיפון בציפיה שהממונה על הנמל‬               ‫ומחסה מגשם ומשמש‪ .‬השערים הגדו­‬
‫אילו היתה נגרמת תאונה לאחת האניות‬                                                        ‫לים שבפתחי השוק שומרים על בטחון‬
                                                ‫יתעורר ויאשר לנו לעלות לחוף‪.‬״‬            ‫הרכוש שבו‪.‬״ לעומתם‪ ,‬פורבין מספר‬
                    ‫העוגנות בנמל עכו‪.‬״‬    ‫מתיאור מתקופה קודמת‪ ,‬משנת‬                      ‫על ״שווקים השורצים מחלות״‪ .‬ונוסע‬
‫ואמנם בימי סולימאן פשה עדיין‬              ‫‪ ,1802‬בימי שלטונו של ג׳זאר פשה‪,‬‬                ‫אחר מתאר את השווקים כעלובים‪,‬‬
‫היתה עכו עיר נמל חשובה‪ ,‬אבל כבר‬           ‫מתברר שבאותם ימים היה מצב הנמל‬                 ‫שאין כמעט למצוא בהם סחורות אירו­‬
‫החלה לרדת מגדולתה‪ .‬התהליך הזה‬             ‫טוב בהרבה‪ ,‬אז פחדו מג׳זאר שהיה‬
‫הסתיים בימי המושל עבדאללה פשה‪,‬‬                                                                                               ‫פיות‪.‬‬
‫עם כיבוש עכו בידי המצרי‪ ,‬אברהים‬                                ‫האכזר במושלי עכו‪:‬‬         ‫לנמל עכו שוב לא היתה בתחילת‬
                                          ‫״ספינה יצאה מן העיר כדי לנווט את‬               ‫המאה ה‪ 19-‬אותה חשיבות כבמחצית‬
                                    ‫פשה‪.‬‬  ‫אנייתנו לנמל‪ .‬נתברר כי האיש שניווט‬             ‫השניה של המאה ה‪ .18-‬עכו ינקה עתה‬
                                          ‫אותנו הוא האחראי על הנמל בכבודו‬                ‫את חיותה ממעמדה המדיני ולא ממסח‪-‬‬
                                          ‫ובעצמו‪ ,‬שטרח לסייע לנו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬               ‫רה דווקא‪ .‬רוב הידיעות מדגישות את‬
                                                                                         ‫מגבלות הנמל‪ .‬התורכי עלי ביי מוסר כי‬
                                                                                         ‫הוא ״צר מאד‪ ,‬וכמעט‪.‬אין מקום עגינה‬
                                                                                         ‫ליד הרציף‪ ,‬אבל סמוך לחיפה יש אפש­‬
                                                                                         ‫רויות עגינה טובות‪ ,‬המקום שם מספיק‬
                                                                                         ‫לשייטות גדולות‪ ,‬אלא שמעגן זה‪ ,‬לרוע‬
                                                                                         ‫המזל‪ ,‬פרוץ לכל הרוחות‪.‬״ ואורח אחר‬
                                                                                         ‫מוסיף‪ :‬״מסוכן לאניות להיכנס לנמל‬
                                                                                         ‫עכו מחמת הסלעים הרבים‪ ,‬ומחמת‬

                                                                                            ‫שהוא פרוץ לרוח דרומית‪-‬מערבית‪.‬״‬

                                                                                         ‫באקינגהם מוסר כי ״במזג אוויר טוב‬
                                                                                         ‫המפרץ עצמו יכול היה לשמש מקום‬
                                                                                         ‫מעגן לאניות גדולות‪ ,‬אך לא בחורף‪,‬‬
                                                                                         ‫והנמל שהוא אגן רדוד וקטן מאחורי‬
                                                                                         ‫שובר גלים חרב‪ ,‬מספיק בקושי לתרי­‬
                                                                                         ‫סר ספינות‪ ,‬כשהן עוגנות בצפיפות זו‬
                                                                                         ‫ליד זו‪ .‬לכן אניות הבאות לחופים אלה‬
                                                                                         ‫לטעון או לפרוק סחורה‪ ,‬מעדיפות לרוב‬

                                                                                                              ‫לעגון באזור חיפה‪.‬״‬
                                                                                         ‫אחד הנוסעים מתאר את כניסת ספינ­‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18