Page 13 - etmol 97
P. 13
המעמד העליון ,ידידו של הדוכס מקנט
-אבי המלכה ויקטוריה -שהיה רגיל,
כנראה ,למבנים מפוארים יותר :״כאן
גרים הקונסולים של אנגליה וצרפת.
הראשון שמו מלגמבה והוא איטלקי,
והשני פילנובי )למעשה פילבון(.
בתיהם צנועים ושפלים ,והם כמעט
המשכו של מנזר ומהווים חלק מחאן ,או
מבנה ריבועי ,שלו חצר רחבת״ידיים.״
בני אירופה אלה נתקשו להשיג להם
משרתים ומשרתות מבני הסביבה,
שסירבו בדרך כלל לעבוד אצל נוצרים,
והעדיפו לסבול חרפת רעב ולא לעבוד
עבודה שנראתה משפילה ביותר
למוסלמי.
שעמדו לרשותו עשרים איש .משנקש- ״בידור״ ברחובות עכו בעניין השווקים הדעות חלוקות.
רה האניה ,האחראי על הנמל פשט אחד הנוסעים מדבר על ״שוק רחב*
בגדיו ,וצלל מתחת האניה ועלה ומסר תו לנמל :״נכנסנו לנמל עכו ...דרך ידיים שנתברך במגוון סוגי ירקות,
לנו כי ארבע רגל מים מפרידים בינה שובר גלים הרוס שבקצהו צריח ומגד- ולידו שוק רחב״ידיים לתבואה ,עופות
לקרקעית הנמל .הוא היה איש זקן ,ואנו לור! על אניו! .המשא לעבור בינו לבין ובקר.״ באקינגהם כותב :״אשר לשוו
הופתענו מפעלתנותו ותשומת לבו, שובר הגל !Lספינות קטנות נכנסות קים -נוסף לרגילים ישנם גם שניים
כששאלנוהו לפשר מעשיו השיב לנו כי דרך שובר הגלים ויכולות לקשור עצמן ארוכים ,שגגם מקומר ומוארים מלמע
הוא ממלא אחרי הוראותיו של ג׳זאר, לחוף סמוך לחומות .נשארתי שעתיים לה וספסלים בהם מזה ומזה ,והם מסתור
שהיה בוודאי כורת את ראשו לאלתר על הסיפון בציפיה שהממונה על הנמל ומחסה מגשם ומשמש .השערים הגדו
אילו היתה נגרמת תאונה לאחת האניות לים שבפתחי השוק שומרים על בטחון
יתעורר ויאשר לנו לעלות לחוף.״ הרכוש שבו.״ לעומתם ,פורבין מספר
העוגנות בנמל עכו.״ מתיאור מתקופה קודמת ,משנת על ״שווקים השורצים מחלות״ .ונוסע
ואמנם בימי סולימאן פשה עדיין ,1802בימי שלטונו של ג׳זאר פשה, אחר מתאר את השווקים כעלובים,
היתה עכו עיר נמל חשובה ,אבל כבר מתברר שבאותם ימים היה מצב הנמל שאין כמעט למצוא בהם סחורות אירו
החלה לרדת מגדולתה .התהליך הזה טוב בהרבה ,אז פחדו מג׳זאר שהיה
הסתיים בימי המושל עבדאללה פשה, פיות.
עם כיבוש עכו בידי המצרי ,אברהים האכזר במושלי עכו: לנמל עכו שוב לא היתה בתחילת
״ספינה יצאה מן העיר כדי לנווט את המאה ה 19-אותה חשיבות כבמחצית
פשה. אנייתנו לנמל .נתברר כי האיש שניווט השניה של המאה ה .18-עכו ינקה עתה
אותנו הוא האחראי על הנמל בכבודו את חיותה ממעמדה המדיני ולא ממסח-
ובעצמו ,שטרח לסייע לנו ,אף-על-פי רה דווקא .רוב הידיעות מדגישות את
מגבלות הנמל .התורכי עלי ביי מוסר כי
הוא ״צר מאד ,וכמעט.אין מקום עגינה
ליד הרציף ,אבל סמוך לחיפה יש אפש
רויות עגינה טובות ,המקום שם מספיק
לשייטות גדולות ,אלא שמעגן זה ,לרוע
המזל ,פרוץ לכל הרוחות.״ ואורח אחר
מוסיף :״מסוכן לאניות להיכנס לנמל
עכו מחמת הסלעים הרבים ,ומחמת
שהוא פרוץ לרוח דרומית-מערבית.״
באקינגהם מוסר כי ״במזג אוויר טוב
המפרץ עצמו יכול היה לשמש מקום
מעגן לאניות גדולות ,אך לא בחורף,
והנמל שהוא אגן רדוד וקטן מאחורי
שובר גלים חרב ,מספיק בקושי לתרי
סר ספינות ,כשהן עוגנות בצפיפות זו
ליד זו .לכן אניות הבאות לחופים אלה
לטעון או לפרוק סחורה ,מעדיפות לרוב
לעגון באזור חיפה.״
אחד הנוסעים מתאר את כניסת ספינ
13
