Page 17 - etmol 97
P. 17
פנים ובות של שחקו
מאת שמעון פמקל
רפאל קלצ׳קיו ,שבימים אלו מלאו ארבע שנים למותו ,היה אחד
משחקני הארץ המיוחדים .בנעוריו למד במקוה־ישראל והיה שם
אופה .כבר אז נתגלה בו כשרון המשחק והוא השתתף בהצגות
הראשונות בארץ בשנות העשרים ,אחר־כך הצטרף לתיאטרון
״הבימה״ ושיחק שם במשך שישים שנה בתפקידים קומיים וטרגיים,
והצטיין בהם .אוהב ספורט היה ,עד שנותיו האחרונות היה רץ
ושוחה בים כל יום ,בחורף ובקיץ ,עם זה היה מרבה לבלות,
איש־שעשועים נודע בתל־אביב ״הקטנה״ ,כותב פזמונים ,מהם
המושרים עד היום ,ואיש משובות מפתיע ,כמו שמתברר מרשימתו
של חברו לבמה ,שמעון פינקל ,זקן השחקנים בארץ.
הקפה המלווה אותנו ,צוחקים ונהגים הופעות שארך כשנה וחצי .המשכורות אז קלצ״קין ופינקל במחזה ״איזון עדיך
ממעשי הליצנות שלו ומוחאים כף... בתיאטרון היו שוות לכל ,שכן נהגנו כקבו
צה שוויונית .זה היה סכום שהספיק כדי הרבה דובר ונכתב וסופר על כשרונותיו
באותו מסע הופענו גם בלמברג שבפו לחיות בו -אבל לא לשנינו ,שכן קלצ׳קין של רפאל קלצ׳קין ~ הוא לא היה רק
לין .לפגי ההצגה שוטטנו ברחובות העיר, תמך במשפחתו בארץ ואני תמכתי שחקן מעולה ,בדרן ,רקדן ,פזמונאי ,משו
קלצ׳קין ואני ,והוא היה לבוש אז באופו במשפחתי בחש לארץ וכדי לחסוך כסף רר ואפילו ספורטאי ,הוא היה אנושי
כדי לשלוח לבני המשפחה ,לא השתכנו בחיים כפי שהיה אנושי על הבמה ומיוחד
יוצא דופן ,אף-כי לבוש כזה היה לעתים במלונות יחד עם שאר חברינו השחקנים, במינו ,כאילו נהג לפי צו פנימי שהכריח
דבר רגיל אצלו • -קס ק ט משונה ומטפחת אותו לשחק כל יום ,כל שעה וכל רגע
אדומה סביב לצווארו ונראה ספק גגגסטר אלא היינו מחפשים לנו מלונות זולים.
היינו אז בנפולי כמה שבועות .מול בחייו.
ספק גנב-כיס מתוך הצגה .הגענו לפתח התיאטרון שבו התקיימו הצגות ״הבימה״ באותם ימים רחוקים הרבינו לנסוע
התיאטרון והצגנו את עצמנו כשחקני היה בית-קפה קטן שבעליו היה זמר לשע בארץ כדי להציג את הצגוחינו .ואפילו
הלהקה וביקשנו להיכנס .השוער נתן לי בר וכל גאוותו היתה שמכנסיו היו מלאים בשעת הנסיעות האלה היה קלצ׳קין מראה
טלאים על גבי טלאים והוא לא החליף אח יצר המשחק שלו .לעתים היתה המכו
להיכנס ולקלצ׳קין סירב -הוא לא נראה אותם ,כדבריו ,מיום חתונתו זה כעשרים נית ובה השחקנים מוכנה אוז ־ וקלצ׳קין
לו איש תיאטרון .כשאמרתי לסדרן שגם שנה .התיידדנו אתו וקראנו לו ״קפה לאט- איננו .והרי כולנו ראינו אותו בתוך האוטו
הוא שחקן ,לא האמין והעיר בפולנית: עס״ ,באיטלקית ״לאטעס״ פירושו חלב, בוס .התברר שהיה מטפס ברגע האחרון
״עם פרצוף שכזה ,זה בלתי אפשרי!״ קלצ׳קין באחד מתפקידיו ,רישום של זאב ויוצא דרך החלון -הוא היה גמיש מאוד -
עולה על גג האוטובוס ,וכשכולנו היינו
התקשיתי מאוד לשכנע את השוער כי וביידיש -טלאים .בעל בית-הקפה השכיר שואלים :איפה קלצ׳קין ,היה מופיע
אמנם שחקן הוא האיש. לגו חדר זול בדירתו בעליית הגג .הלכנו פתאום בחלון האחר .זהו יצר המשובה
ברגל לביתו ופתאום תקף את קלצ׳קין
הופענו אז גם בברלין .אלה היו הימים יצר ההופעה והוא החל להחליף את שבו.
שלפני עליית הנאצים לשלטון ונוכחותם מזוודותיו זו בזו במהירות מעשה קוסם לנסיעותינו יצאנו גם בימים של אי
כבר בלטה מאוד .לילה אחד ,בשיטוטיגו ולהטוטן ־ והחל לשיר בקול רם זמר שקט ,בימי מאורעות ויריות -ותקופות
ברחובות ,פגשנו קבוצה נאצית של איטלקי ידוע ,וכל הרחוב ,כולל בעל בית- כאלו היו רבות -וקלצ׳קין היה מתהלך אז
באוטובוס ואקדח בידו והיה משחק אח
ה״היטלר יוגגד״ שהתפרעה ברחוב. תפקיד הממונה על הבטחון .האיש הצוחק
כששמעו את צלילי העברית שלנו הם תמיד היה רציני מאוד והרשים אותנו
ניגשו אלינו ואחד מהם הפליט :״פלסטינה מאוד .ואילו אני עד היום אינני יודע אם
בנדה!״ כלומר ״כנופיה פלשתינאית״. היה זה אקדח אמיתי ,או אבזר במה שלקח
קלצ״קין כאילו געשה לאדם אחר ,התנפל אותו ממחסן התיאטרון ,כדי לשחק את
עליהם בצעקות ואני שראיתי כי התגרה
הולכת ונעשית מסוכנת יותר ויותר, איש הבטחון הנוקשה.
ופעם אחרת ,באחת הנסיעות שנסענו
הצלחתי בקושי למשוך אותו משם. כדי להציג בעמק יזרעאל ,שוכנו בקומה
במסענו זה באגו גם לעיר וירצבורג. העליונה של בית-הספר לבנות של חנה
מייזל בנהלל .ואז פרץ פתאום ויכוח בין
באותו הערב שהופענו ,נאם באותה העיר קלצ״קין ובין מנצח התזמורת של ״הבי
לא אחר מאשר היטלר עצמו .על-יד מה״ פורדהויז בן ציסי ,מוסיקאי מוכשר
התיאטרון נערכה הפגנה גדולה של נאצים מאוד ואדם תמהוני במקצת .שלושתנו
שוכנו בחדר אחד ופתאום ,אגב הוויכוח,
שנשאו שלטים נגד היהודים ונגד התיאט עלה קלצ׳קין על אדן החלון הפתוח
רון .הקהילה היהודית במקום התעקשה והכריז לפני פורדהויז ברצינות ,כמו במחזה
רוסי דרמתי :״במחאה על דבריך החלטתי
לקיים את ההצגה כרגיל ,ובחום המחזה לאבד את עצמי לדעת!״ ועשה תנועה
ערכה לגו קבלת פגים במלון ,כאילו דבר כאילו הוא עומד לקפוץ מעבר לחלון.
פורדהויז נבהל והתחיל להתחנן ברוב
לא קורה בחוץ ,וקלצ״קין כתב אז בספר בהלה ברוסית :״בשם אלוהים ,אל תעשה
האורחים של הקהילה :״בפגים ארוואציס זאת! תואיל בטובך ...אני לא חשבתי שום
)מחיאות כפים( ובחוץ גאציס״. דבר רע ,תסלח לי...״
וקלצ׳קין ברוחב לב הסכים בטובו
ולא רק בחוץ לארץ שמר קלצ׳קין על
הכבוד היהודי .בשנות השלושים חזרנו לסלוח לו וירד מעל החלון...
ברכבת מקהיר ,שם הופענו בהצגות.
שנינו התחלנו ביחד את דרכנו ב״הבי-
ברכבת נטפל אלינו אחד הנוסעים באנג מה״ והיינו חברים בלב ובנפש .בשנים
לית ובשעת ריב קרא לעומתנו את הקרי 929ו ־ ן 93ו יצאנו מן הארץ למסע
אה האנטישמית האנגלית המפורסמת:
״בלאדי ג׳ח!״ קלצ׳קין שוב כאילו נעשה
לאדם אחר :הוא התנפל על אוחו אנטיש
מי וכמעט היה קורע אותו לגזרים .בקושי
הצלחנו לעצור בו.
זה היה קלצ׳קין :שחקן מופלא ,אדם
מיוחד ואיש גאה.
7ו