Page 20 - etmol 97

‫על החולה‪.‬‬ ‫השמונים הקימה מערך רפואי למושבות‬ ‫מרקחת אנגלראמריקנית‬
‫הרוקח הראשון בפתח״תקוה היה‬ ‫ודאגה כי רופא יעבור במושבות בזמנים‬
‫העלינהורן‪ .‬הרוקח הראשון של ראשוך‬ ‫קבועים ועמו רוקח‪ .‬הברון הורה לפקי*‬ ‫בבית הדאר למטה‪ .‬רחוב יפו‪.‬‬
‫לציון היה פוסיצלסקי וחדר־התרופות‬ ‫דיו לטפל גם בערביי הסביבה שבאו‬
‫שלו היה גם מקום מגוריו‪ .‬משעקר‬ ‫למרפאות ולספק להם תרופות חינם‪.‬‬ ‫דרשו את החמדים החימיא־־פרמצבטיים‬
‫ליפו‪ ,‬בא במקומו אלכימיסטר ואחר״כך‬
‫זינגר ומרקוביץ‪ .‬את בית״המרקחת‬ ‫במושבות הגדולות היו גם רופאים‬ ‫הכי מובחרים‬
‫ובתי־מרקחת‪.‬‬
‫הראשון בראשון־לציון פתח קרלן‬ ‫ספציאליטטים׳ ב שם־ם׳ צרכי‬
‫לראש־פינה בא רוקח פעמיים‬
‫ב״‪.1925‬‬ ‫בשבוע‪ .‬כדי לקבל את התרופות נאלצו‬ ‫טו איל ט׳ סבון וכו׳ <^נגירים‬
‫החובש״הרוקח הראשון בעקרון נודע‬
‫בכינויו איציק‪ ,‬והוא למד את תורתו‬ ‫התושבים לרכב לצפת‪ .‬בשנת ‪1885‬‬ ‫א מ ר קני ם וכר׳‬
‫מאביו‪ .‬תושבי גדרה קיבלו את תרופו־‬ ‫נתמנה ד״ר בלידן מצפת לרופא גם‬
‫תיהם ב״בית״הרפואות״ של הברון‬ ‫בראש״פינה ולידו עבד הרוקח הורנש״‬ ‫מדירים נוחים‬
‫בראשון־לציון‪ .‬ברחובות היו עד שנת‬ ‫טיין‪ .‬בית־המרקחת שכן באחד מחדרי‬
‫‪ 1922‬״ידענים״ בלבד‪ .‬את בית־‬ ‫בית־הכנסת‪ .‬ב־‪ 1980‬נתמנה ״רוקח‬ ‫בית־מרקחת אנגלו־אמריקאית‬
‫המרקחת הראשון שם פתחה ב״‪1925‬‬ ‫ראשי״ ששמו שטרן‪ .‬יהודית בלום‬
‫חובשת המושבה היתה עוזרת לרוקחים‬ ‫מדרגתו שפלה ופחותה מהם בעיני‬
‫משפחת ברק‪.‬‬ ‫וכפי שנמסר‪ ,‬הכינה כמויות גדולות של‬ ‫ההמון‪.‬״‬
‫זכרון״יעקב היתה המושבה הראשונה‬ ‫כדורי כינין והזליפה טיפות לעיני חולי‬
‫שזכתה בשירותי בריאות מטעם הברון‪:‬‬ ‫כשנתיים לאחר פרוץ מגיפת הכולרה‬
‫מיילדת‪ ,‬חובשת ובית־מרקחת‪ .‬תחילה‬ ‫הגרענת‪.‬‬ ‫בטבריה‪ ,‬בשנת ‪ ,1865‬נפתחה מרפאה‬
‫הטיל הברון על רופא נוצרי איטלקי‬ ‫משה רשקוביץ היה ראשון הרוקחים‬ ‫בעיר ועבד בה ״הירש הרופא״ שעסק‬
‫ביסוד״המעלה ואחריו אלי שטרן ומרקו‬ ‫ברוקחות‪ .‬ב־‪ 1891‬בא לטבריה ד״ר‬
‫מחיפה‪ ,‬אבו ציזאר שמו‪ ,‬לטפל בתוש­‬ ‫נייגר‪ .‬במשמר״הירדן שימש רוקח‬ ‫הלל יפה ועוזרו‪ ,‬משה מונשטר‪ ,‬קיבל‬
‫בים‪ .‬שיטתו‪ ,‬כפי שמסופר היתה פשו­‬ ‫מצפת שהעיד על עצמו לפי דברי אורח‪:‬‬ ‫מד״ר יפה ״שיעורים ברוקחות״‪ .‬את‬
‫טה‪ :‬הוא היה עובר בין בתי המושבה‪,‬‬ ‫בית״המרקחת היהודי הראשון בעיר‬
‫מבקש מן המתיישבים נגועי הקדחת‬ ‫״עבדתי אצל רופא שלוש שנים‪ ,‬למדתי‬ ‫חנך ב*‪ 1911‬שטרנברג‪ ,‬בוגר אוניבר״‬
‫להוציא את לשונם ופוקד על ה״רוקח״‬ ‫לאבחן מחלות ואני יודע איזו תרופה‬ ‫סיטת בירות שסיפק גם תרופות וחומרי‬
‫חבישה לוועדי המושבות‪ .‬שטרנברג זה‬
‫יעקב אדלר‪ :‬״פוקו דה קינינה‪ ,‬פוקו דה‬ ‫מרפאה מה‪.‬״‬ ‫היה גם אספן מטבעות עתיקות נלהב‪,‬‬
‫ריצינה״ )קצת כינין‪ ,‬קצת שמן קיק(‪.‬‬ ‫לאחר ייסודה של מטולה הגישו לה‬ ‫וכשעסק בתחביבו‪ ,‬כך סופר‪ ,‬היה דוחה‬
‫כשד״ר הלל יפה התמנה לרופא המוש­‬ ‫עזרה רפואית רופא דרוזי מן היישובים‬
‫בה הוקם מבנה מיוחד לבית‪-‬מרקחת‬ ‫הסמוכים ורופא מצפת‪ .‬הרוקח ברדש‬ ‫לקוחות‪.‬‬
‫וציודו הגיע לנמל חיפה בשנת ‪.1895‬‬ ‫שהרבה לנדוד ביישובי הגליל‪ ,‬שימש‬ ‫המושבה כנרת הסמוכה לטבריה‬
‫התרופות הוזמנו מצרפת‪ .‬בשנת ‪1907‬‬ ‫שימשה מעין מרכז רפואי לסביבותיה‬
‫עבר בית‪-‬המרקחת לרשות ועד המוש­‬ ‫גם רוקח במושבה זו‪.‬‬ ‫ובה פעל יעקב חפץ‪ ,‬שלמד ברוסיה‬
‫בה‪ .‬ערביי הסביבה נהגו לקנות את‬ ‫ב״‪ 1916‬בא רוקח מוסמך לכפר״‬ ‫חובשות ורוקחות‪ .‬לימים סיפר חפץ כי‬
‫תבור‪ ,‬הירשזון שמו‪ .‬עד אז מילא‬ ‫המיקרוסקופ הקרוב ביותר נמצא‬
‫התרופות בבית‪-‬מרקחת זה משום‬ ‫ישעיה שטרן תפקיד של ״חובש‬ ‫ברשותו של ד״ר יפה בזכרון־יעקב‪.‬‬
‫הערכתם לרופאי המושבה ולרוקח‬ ‫ורוקח״‪ .‬שטרן למד אחר״כך רפואה‬ ‫ד״ר פוחובסקי שביקר בטבריה כדי‬
‫״חווג׳ה יוסף״‪ ,‬הוא יוסף בראונר‪ .‬גם‬ ‫בברלין וחזר לארץ כרופא‪ .‬במושבה‬ ‫לטפל בחולים סיפר‪ ,‬כי טיפוליו הרא­‬
‫יעקב בלום מראש‪-‬פינה שימש כרוקח‬ ‫שוניים של חפץ בחולים הצילו לעתים‬
‫בזכרון‪-‬יעקב‪ .‬בלום היה מתלמידי הרב‬ ‫ביבנאל )וגם במשמר־הירדן( עבד‬ ‫חיים‪ .‬חפץ היה גם מארח ב״בית־‬
‫קוק‪ ,‬לימים נסע להולנד‪ ,‬התנצר וחזר‬ ‫תקופה ארוכה יוסף בראונר‪ ,‬שהיה‬ ‫המרקחת״ שלו עוברי״אורח שבאו‬
‫נודד עד עבר־הירדן כדי לטפל באיכרי‬ ‫למושבה ולא היה להם היכן ללון‪ .‬חפץ‬
‫לארץ ככומר‪.‬‬ ‫המושבות בגולן‪ .‬״בית*המרקחת״ שלו‬ ‫שימש גם מיילד ובשעת הצורך גם‬
‫בית‪-‬המרקחת במושבה חדרה נחנך‬ ‫היה ממוקם על עגלה רתומה לפרד‪.‬‬ ‫מנתח‪ ,‬ויצא לו שם של מומחה בטיפול‬
‫בשנת ‪ 1903‬בעיצומו של המאבק הקשה‬ ‫בראונר היה היחיד מן ה״ידענים״‪,‬‬ ‫בנשוכי עקרבים ונחשים‪ .‬בכנרת פעלה‬
‫במחלת הקדחת‪ .‬המושבה נתונה היתה‬ ‫הרוקחים הלא מוסמכים‪ ,‬שקיבל רשיון‬ ‫גם החובשת״הרוקחת נעמי שפירא‪.‬‬
‫בפיקוחו של ד״ר יפה מזכרון‪-‬יעקב‪,‬‬ ‫רשמי מן התורכים ומן האנגלים לשמש‬ ‫החוזה בינה ובין המושבה קבע כי ״אם‬
‫ורוקחיה‪ ,‬להוציא אחד ששמו פופלם‪,‬‬ ‫רוקח‪ ,‬אף״על־פי שלא היתה לו השכלה‬ ‫יקשה עליה ללכת ברגל מותר לה‬
‫פורמלית‪ ,‬וזאת בעקבות המלצה של‬
‫לא היו מוסמכים‪.‬‬ ‫ועד מושבות הגליל העליון‪ .‬בראונר‬ ‫לדרוש בהמה לרכיבה״‪.‬‬
‫עם סיומה של מלחמת העולם הרא­‬ ‫עבר אחר״כך לזכרון־יעקב ובמקומו בא‬ ‫פקידות הברון רוטשילד שקיבלה‬
‫שונה קיבלה עליה הסתדרות הנשים‬ ‫משה לוריא‪ ,‬שהיתה לו שיטה מיוחדת‬ ‫עליה את האחריות למושבות בשנות‬
‫״הדסה״ מארצות‪-‬הברית את הטיפול‬
‫הרפואי ביהודי הארץ‪ .‬מאז ‪1918‬‬ ‫כשנכשלו כל התרופות‪ :‬הוא היה מכנס‬ ‫בית־המסחר לתרופות של ז‪ .‬שחור‬
‫הקימה חמישה בתי‪-‬חולים ברחבי הארץ‬ ‫את ילדי המושבה בבית״הכנסת לפני‬
‫וכן נקודות רפואה במרבית היישובים‪.‬‬ ‫ארוךהקודש הפתוח‪ ,‬כדי לבקש רחמים‬
‫עד ‪ 1922‬היתה ״הדסה״ הדואגת העיק­‬
‫רית לבריאות התושבים‪ .‬באותן שנים‬ ‫בית מסחר לרפואות‪-‬סיטוגות‬

‫קמה ההסתדרות והתפתחה קופת‪-‬‬ ‫‪:‬י פ ו— י ר ו ש ל י ם —‬
‫החולים שטיפלה באלפים ואחר‪-‬כך‬
‫« ־ מחסן רפואות רבי גהר בארץ ישראל‬
‫ברבבות ובמאות אלפי נפש‪ ,‬והקימה‬
‫מרפאות ובתי‪-‬המרקחת לידן ובתי‪-‬‬ ‫מהו׳ל כל מיני רפואות וסמים‪ ,‬כלי גומי‪ ,‬צנ עי ם וכל מיני צרכים חימייס‬ ‫^‬
‫בשביל רוקחים וטחניקיבם‪.‬‬
‫חולים‪ .‬באותן שנות העשרים נפתחו‬
‫עשרות בתי‪-‬מרקחת בכל יישובי הארץ‬ ‫מחלקה מיוחדת בשביל זבלים הימיים‬
‫וסיפקו לתושביה שירות מודרני וחדיש‬ ‫מוציא לחדל סמים של א״י ותמצית שמנים‬
‫כנהוג במדינות אירופה‪ ,‬ונפתח פרק‬

‫חדש ברפואה הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬

‫‪20‬‬