Page 19 - etmol 97
P. 19
את שמו ל״בית המרקחת הגדול ירוש פורגען המכתב הגיע לידי השלטונות התור
לים״ .בשנת 1909השתקע בחיפה כים והם אסרו מייד את הרוקח המזלזל
הרופא )וחוקר התנ״ך( דר אורבוך והוא P Urg en בכסף התורכי .בעלי בתי״המרקחת
פתח כנראה את מרפאתו מעל לבית־ העידו במשפט ,כי כל מה שביקש
אמצע משלשל היותר מובחר הרוקח הנוצרי הוא לשלוח לו ״נייר
המרקחת.
בשנת 1916עבר גברילוביץ מירוש לקטנים ולגחלי□ קלוזט״ -טואלט ,והרוקח שוחרר.
לים לחיפה ויחד עם גיסו ספקטור פתח
בית-מרקחת .בשנות העשרים פתח וגם לחולים שוכבים על ערש בית־המרקחת היהודי הראשון ביפו
יוסף נייגר מראש-פינה בית-מרקחת היה כנראה ״כוכב הזהב״ שנמצא
אחר בעיר .יוסף מונישטר ,בוגר פו רג ק היא המצאה חדשה אשר המציא בשכונת נוה״שלום .97רוקחו הראשון
אוניברסיטת בירות בשנת ,1920פתח היה פוסיצלסקי ,ממייסדי המושבה
ברחוב אלנבי 80את ״בית המרקחת הפרופיסור ד״ר ווארמסי ,אין ב ה כל תומר ראשון״לציון והרוקח הראשון של
המרכזי״ .תקופה מסוימת עבד אצלו המושבה .בעליו השני היה אלכימיסטר,
פסח ברדש ,יליד צפת ובנו של רופא. מקלקל ומזיק לבריאות וגם טעמה טוב שהיה גם הוא רוקח בראשון״לציון.
הוא קיפח את חייו בתאונה ביפו ,כאשר במודעה בעתון ״הצבי״ הכריז אלכי־
הדליק פרימוס בין כותלי בית- וריהה יפה. מיסטר :״אבעבועות טריות יימצאו אתי
המרקחת ,ופח הבנזין נדלק והוא נספה. בכל השבוע הבאות מאיסטנבול ,שני
על קברו בבית-הקברות הישן בתל- מ ^ ת הפורגען הנה: פרנק וחצי האחת״ .ב״אבעבועות״
אביב חרוטה הכתובת :״הרוקח המהולל
מראה יפה ומרהיב עין ,ולכן היא אהובה לכל .היא התכוון אלכימיסטר לעלוקות.
בפי כל ...הקדוש״. בשנת 1904חנך רפאל מהודר בית־
בית-מרקחת ערבי שפעל בחיפה ממלאת בשופי את מקום המים המרים והמלח המשלש. מרקחת יהודי שני ביפו .מהודר סיים
שנים רבות ,היה של ראשיד נאצר את לימודיו באוניברסיטה של בירות.
שבעליו סיים את לימודיו בבירות אין פעולתה בלתי עריבה או משחתת את גוף האדם, ב־ 1912נמנה עם חברי הוועד הראשון
בשנת .1910רוקח אחר ,יליד חיפה של ״אגודה מדיצינית עברית״ ,כן
ובוגר בירות ) ,(1916היה ברל פרידמן. היא איפה האמצע המיוחד להשתמש בו ,ב ס pם שםמים שימש כנציג הקונסולרי הספרדי ביפו.
בית־מרקחת אחר ביפו היה של הרוקח
העיר צפת ,עיר הסוד והקבלה, אחרים המשלשרים סםבבים הקאה וכר .יונקי שדים וילדים
הוציאה מקרבה מרפאים עממיים רבים גרזילוף.
שאליהם באו להתרפא מכל צפון הארץ. לופהים את ה פו רג ק בתור מגדנות ואין דרוש עוד לענותם עוד שני רוקחים שכנראה עבדו ביפו
ישראל בק ,המדפיס הראשון בצפת, היו דוד וולף ובן־ציון אנטונוב .רוקח
שחי במחצית הראשונה של המאה ה19- בשמן קיק !ריצנום אייל( או בסמים אחרים המשלשלים. נודע ביפו היה יוסף פיינברג ,שחלק רב
נתפרסם כמי שהכין תרופות מצמחים לו בהתיישבות החדשה בארץ :הוא היה
והפיצן ברחבי הגליל .מן הידועים פעולת הפורגען. ממייסדי ראשון־לציון ,נמנה עם מי
ברוקחים העממיים של צפת היה אב ששיכנעו את הברון רוטשילד לבוא
פ ו ר ג ע ן משלשלת באורח קל מאד ,גם אם לעזרת המושבות ואחר״כך היה מן
בית-הדין הרב שמואל הלר. המורדים בשלטון הפקידות של הברון
עדות ראשונה להימצאותם של בתי- משתמשים בה במדד .מרובה )אלה הםובלים מעצירות ואז נאלץ לעזוב את ראשון־לציון ופתח
מרקחת בצפת ,קשורה בד״ר פרנקל, תמידית( וגם חולים ,שוכבים על מטתם .היא מריקה את
מומר שעבד בשירות המיסיון האנגלי בית״מרקחת ביפו.
והיה בעל בית-מרקחת .נראה שהיה שם הסיבה והמיעים באורח קל וערב מאד .פודגען היא נשגבה ותיקי הרוקחים בארץ זוכרים שניים
גם בית-מרקחת שבעליו היה שמואל מבעלי בתי״המרקחת הערבים ביפו:
אפטייקר .ב 1898-נפתח בצפת בית- מאד לא אך לילדים ,ליולדות ,למוכי מחלת העצבים עיסא חלבי והאחים עטאללה ואליאס
החולים היהודי הראשון מטעם חברת
״למען ציון״ בתרומה שתרמו אטלינגר הימארידק ,כי אם גם מביאה תועלת רב למאד לסובלי בורדקוש ,שלמדו בבירות.
וחמותו מינדיל טולשינסקי .רוקחי בית- בשנת 1891נפתוו ביפו בית־החולים
החולים היו רשקוביץ ,זוסיא ורומן. מחלת קאליק ודלקת הטעים. היהודי הראשון ״שער ציון״ ליד חוף
מאחר שלא היו רוקחים מוסמכים הכינו הים של מנשיה .תחילה עבדו בבית-
רופאי בית-החולים את המרשמים בעצ מודעת פירסום לסם משלשל במאה הקודמת המרקחת רוקחים לא מוסמכים ,בהם
מם ,והדבר גרם לסכסוך ביניהם ובין הרבבסקי ואלינהורן ,ואולם מחשש
עובדי בית-המרקחת .בשנת 1905נפתח אורבוך אשר חנך בשנת 1911בית״ השלטונות התורכים שכרו בשנת 1899
בצפת בית-מרקחת פרטי ,״דה לה- מרקחת בשכונה החדשה בבית חיינקו
פטריה״ שמו .ב 1909-נפתח בית- בשדרות רוטשילד פינת הרצל .מאחר את הרוקח המוסמך רובוביץ.
מרקחת אחר בידי באהר ,שהיה רוקח שהיה נתין רוסי היה פטור ממס הרשיון מבתי־המסחר שסיפקו תרופות לבתי־
מוסמך ,ואולם תוארו לא עמד לו התורכי .גם לוועד תל-אביב לא שילם המרקחת יצוינו עסקיהם של אהרון
ובעתון ״החרות״ בירושלים כותב מסים ואף התנה תנאי להקמת בית- לאפין ושל חיים אפשטיין .ב״הצפירה״
״עתונאי״ מצפת :״זה מקרוב שב לפה מרקחת -כי במשך ארבע שנים לא משנת 1891מודיע ח.מ .מיכלין בכתבה
רוקח מוסמך אחד מילידי עירנו שהש ייפתח בית-מרקחת נוסף בשכונה .את על יפו ,כי ״הגביר חיים אפשטיין פתח
לים חוק לימודיו בבירות ...לא רק התוויות על גבי הבקבוקים כתב במו
שאין לו יתרון על הרוקחים שאינם ידיו .בתו של הרוקח אורבוך ,ג׳ניה בית אוצרו לממכר סמים למרפא״.
מוסמכים מעיר הבירה כמוהו ,עוד אורבוך ,היתה אדריכלית נודעת בתל- חברת התרופות ״האחים גרין״
אביב של שנות השלושים והארבעים שנוסדה במצרים ב־ 1917החלה את
פעילותה ביפו בראשית שנות העשרים.
והיא שתיכננה את כיכר צינה דיזנגוף. כיום ידועה החברה בשם כצ״ט )כימיק
למרות התנאי שהעמיד אורבוך,
נפתח כעבור שנתיים בית-מרקחת שני לים וציוד טכני(.
בתל-אביב בידי אהרון קרינקין ,ברחוב ראשון רוקחי תל-אביב היה זאב
הרצל .10בית-מרקחת זה קיים עד
היום ונושא את שם מייסדו .בנו אברהם
למד רוקחות בבירות ושימש רוקח
בבית-המרקחת עד מותו ב.1918-
בשנת 1921פתח איסר שלוגר בית-
מרקחת ברחוב הרצל והעסיק את
הרוקח מורדכוף .בסוף אותה שנה
נפתחו בעיר בתי-מרקחת של זלמן
צבעוני ברחוב נחלת בנימין 59ושל
יצחק ילין ברחוב החשמל .1בשנת
1922פתח הויזדורף את בית-המרקחת
״הר ציון״ ברחוב אחד העם .7בשנת
1923היו בתל-אביב 23בתי-מרקחת
ושמונה בתי-מסחר לתרופות .שעות
העבודה היו משבע בבוקר ועד עשר
בערב .בשנות הארבעים היו בתל-אביב
כשמונים בתי-מרקחת.
בית-המרקחת היהודי הראשון בחיפה
נפתח בשנת .1903ב 1913-רכש אותו
משה ברונשטין ,יליד ראש-פינה ,והסב
19
