Page 6 - etmol 97
P. 6
סיקים שניים עד ארבעה פועלים ומולם .1932הביקורת החריפה שלו לא נשכ
עומדים אירגוני פועלים מבוצרים ממש .חה ,ואולם השנים שחלפו ,ולא פחות
לאחר שביקר את ההתיישבות העוב* מכך העובדה ,שדברי הנבואה שלו על
דת ,ובעיקר את הקבוצה הגדולה ,יצא ההתיישבות השיתופית בארץ לא
אופנהיימר בהתקפה מוחצת על דרכי התממשו -כל אלה ריככו את היחס
ההתיישבות בארץ־ישראל בכלל .לדע אליו .הפעם שהה אופנהיימר כמה
תו ,יש להפסיק מייד את הנסיון הזה ,חודשים בארץ .הוא נתקבל באהדה בכל
ובמקומו יש להקים בתי״ספר חקלאיים מקום ואף נשא סדרה של הרצאות
שבהם יוכשרו החלוצים ,גם אם בשל בנושאי ״כלכלה לאומית״ במתכונת של
כך יועם במקצת זוהרו של המושג קורם מעין-אוניברםיטאי שהתקיים
״חלוץ״ .ואולי ימנע הדבר את הישנו פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים,
תם של מעשי גבורה כמעשהו של יוסף בסך הכל ,נשא אופנהיימר 21הרצאות.
טרומפלדור ושל חבריו .״האם לא הגיו בביקורו בדק את האפשרות להישאר
ני יותר לייבש את הביצות בעזרת בארץ ,אבל מצב בריאותו הרופף וחול
עבודה ערבית זולה במקום לחשוף את שת לבו ,יחד עם קשריו האמיצים עם
אישים ועם מוסדות בארץ מולדתו, המתיישבים היהודיים לסכנות?״
בישיבת ההנהלה הציונית שהתקיימה גרמניה ,לא עודדוהו לשנות את חייו
ביום 12באוקטובר ,1926דיווח ראש שינוי כה קיצוני.
מאת שלמה סיטון המחלקה המדינית והיו״ר בפועל ,קולו בשנת 1935בא אופנהיימר לביקורו
״עתוננר היה עתון הילדים נל פרדריק קיש ,כי קרא את הדוחות החמישי בארץ .הפעם היה זה אדם
היחיד נואשית שנות השלושים של פרנץ אופנהיימר ושל שלמה דיק שבור .לא רק בריאותו הידרדרה -כל
והסביר בין השאר מה זה רדיו ו״מצא בהם ביקורת רצינית על השיטה עולמו חרב עליו .משטרו של היטלר
״עתוננו״ שיצא לאור בשנות השלו היסודית של ההתיישבות בארץ״ .קיש שעלה לשלטון בגרמניה ,לא הניח מקום
שים ,היה בראשית דרכו עתון הילדים
היחיד בארץ ,אהוב על קוראיו ורב הציע שלא להמשיך בשיטות הישנות לאנשים מסוגו בארץ ההיא.
עניין .במשך הזמן הוסיף אליו את
״עתוננו לקטנים״ שאף הוא מצא לו קודם ״שנשמע תשובה מספקת על אופנהיימר זכה לקבלות-פנים
קהל אוהדים גדול .״עתוננו״ הופיע,
ללא תמיכה של מוסד כלשהו ,במשך 6 הביקורת הזאת״ .כחודש וחצי לאחר אוהדות בכל מקום ,ובמשקי ההתייש
שנים רצופות ,מתרצ״ב עד תרצ״ז
) ,(1937-1932ובשנתיים הראשונות מבן ,כשפירט קפלנסקי את תוכנית בות בפרט ,אף-על-פי שהשמיע לא
להופעתו היה עתון הילדים היחיד
שהתפרסם בארץ )״בוסתנאי לנוער״, ההתיישבות החדשה ,ביקש קולונל קיש אחת דעות לא מקובלות .אחד ממלוויו
בעריכת הסופר יעקב חורגין ,החל
להופיע ב ,1934-ו״דבר לילדים״ רק לדעת ,האם בתכנון החדש הובאו בחש במרחביה סיפר לאחר שנים ,כי אופנ-
ב .(1936-עורכי ״עתוננו״ ,א .אבן-
שושן ,ג .אמיתי וי .רזניק ,עסקו כולם בון ביקורותיהם של פרופ׳ מיד)שביקר היימר התרגש למראה עיניו ,״ונדמה לי
בהוראה ,והעתון היה חדל להופיע עם
תום שנת הלימודים ושב ומחדש את בארץ ב ,(1924-של פרנץ אופנהיימר שהיה לו האומץ ללמוד ממציאות חייו
הופעתו עם פתיחת שנת הלימודים
הבאה .הידוע מן העורכים ,אברהם ושל האגרונום דיק .הצעתו של קפלנם -ואולי אף לשנות את השקפותיו על
אבן-שושן ,החל את דרכו כמורה וכמנ
הל בית-ספר ,והמשיך לאחר מכן כמנה קי ,להקים שש נקודות חדשות ,מהן הקיבוץ״.
לו של בית-המדרש למורים בירושלים.
לימים התפרסם אבן-שושן בחיבורו אחת גדולה )קבוצת גבת( ,נועדה ,אופנהיימר אף הוזמן לקיבוץ עין-
״המילון החדש״ ,בשבעה כרכים,
וכעורכה של הקונקורדנציה החדשה לדעת קיש ״להנציח את כל אותן מגר חרוד ,שאותו ביקר קשה במסעו בשנת
לתנ״ך .על הישגיו כבלשן וכמילונאי
עות שבלעו כל-כך הרבה מכספינו״ .1926 .עין־חרוד ,הדגם המובהק ביותר
הוכתר ב 1978-לחתן פרם ישראל.
״עתוננו״ ,שהחל את דרכו כדו- בעקבות פירסום הדוח ,בשני המש של ״הקבוצה הגדולה״ ,היה בשנת
שבועון ,היה משנת תרצ״ה לשבועון
של 8עמודים .מחירו 5 ,מא״י )חצי כים ב״דבר״ ,נתפרסמה בעתון תגובה 1935הקיבוץ הגדול ביותר בארץ.
גרוש מנדטורי ,כמחירה של חפיסת
שוקולד ״ליבר״ של 50גרם( ,הועלה חריפה ביותר מפרי עטו של שלמה שלמה קפלנסקי ,שליווהו במסעו ,עמד
במהלך תרצ״ה ל 6-מא״י ,וכך היה
מחירו עד סוף תרצ״ו .בעתון התפרסמו לבקוביץ׳)לביא( ,איש עין-חרוד שנח יחד אתו על מרפסת חדר-האוכל לעת
סיפורים ומאמרים ושירים של סופרים
ידועים ,והוא חינך גם את קוראיו שב ל״אבי הקבוצה הגדולה״ .לבקוביץ׳ ערב ואופנהיימר הסתכל בנוף וראה את
הצעירים לאהבת המולדת ,לעבודה
לא הסכים לשום הנחה מהנחותיו של אנשי עין-חרוד השבים מעבודתם
אופנהיימר ,וכן פסל את התרשמויותיו בשדות .התכונה מסביב בחצר ,בבנייני
ממראה עיניו בקיבוצים .הוא טען כי המשק ובבתי הילדים ריגשה אותו.
אופנהיימר לא הבין כלל את מהותו של לפתע אמר לקפלנסקי :״הלוא זה מה
הרעיון הקיבוצי ,והדוגמות שהביא שאני רציתי!״
מרוסיה הסובייטית אינן מתאימות היו שניסו לשכנעו שיישאר בארץ,
לארץ .אשר לקביעתו של אופנהיימר ,אבל הוא סירב ואמר :״הלוא איני יכול
שאין עבודה ופריון בלי מוטיב הפרס להשמיע את קולי בפניכם ,כי עלי לדבר
והרווח ,השיב לו לבקוביץ׳ ,כי ״לא עברית ,ולאן אני בא? האם עלי למות
התחרות היא המניע ליצירה .הפרסים אילם?״ אופנהיימר נסע לארצות-
והכבוד ליצירה הינם היצירה עצמה .הברית ,שב לגרמניה ,שבה היה מוחרם
שכר מצווה -מצווה ...וזוהי האמת ומושמץ ,ונחלץ ממנה בקושי רב.
בשנת 1938התגלגל ליפן ,ואחרי הגדולה של הקבוצה.״
שנתיים הצליח לקבל אשרת כניסה
לארצות-הברית ,ובה נפטר לעולמו
בראש השנה תש״ד ,ספטמבר ,1943
והוא בן שמונים.
לעיון נוסף :פרנץ אופנהיימר -ג .קרסל, קרוב ל 6-שנים חלפו בין ביקורו
:1972ספר מרחביה הקואופרציה - השלישי של אופנהיימר בארץ ,לביקורו
הרביעי ,שהתקיים בסוף ,1931תחילת
הוצאת ותיקי הקואופרציה תשכ׳׳א