Page 4 - etmol 97
P. 4

‫ערובה להצלחתו‪ :‬ניהול בידי מנהל‬           ‫אופנהיימר נתן את דעתו גם על‬              ‫הסכנות הצפויות‪ ,‬ורומז ל״בעיה הער­‬
       ‫מקצועי‪ ,‬ומתן שכר לפי התפוקה‪.‬‬      ‫סיכויי התיירות לארץ‪-‬ישראל‪ .‬יפו ותל‪-‬‬         ‫בית״‪ ,‬שאליה יחזור בעתיד בהרחבה‪.‬‬
                                         ‫אביב הסמוכה עתידות למשוך בעתיד‬
‫בין הביקור השני לשלישי חלפו ‪13‬‬           ‫הלא‪-‬רחוק תיירים לרוב‪ ,‬לאחר שיוצאו‬        ‫בשובו לאירופה נרתם אופנהיימר‬
‫שנים‪ ,‬שבמהלכן התחוללה מלחמת‬                                                       ‫בכל המרץ להוצאת תוכניתו אל הפועל‪.‬‬
‫העולם הראשונה וניתנה הצהרת‬               ‫אל הפועל תוכניות ההרחבה והפיתוח‬          ‫הוא השתתף בכנסים‪ ,‬סייע באיסוף‬
‫בלפור‪ .‬אופנהיימר עצמו זכה בתקופה‬         ‫של נמל יפו‪ .‬לתל‪-‬אביב הוא צפה עתיד‬        ‫הכספים המיועדים להקמתו של הכפר‬
‫זו להישגים חשובים‪ :‬הוא התמנה‬             ‫של עיר מרפא‪ ,‬והזכיר תוכנית לבניית‬        ‫השיתופי הראשון‪ ,‬ובתוך שנה אחת‬
‫לפרופסור באוניברסיטת ברלין והקים‬                                                  ‫נראה היה כי חלומו הישן קורם עור‬
‫את הכפר השיתופי בברנקלאו‪ .‬בארץ‪-‬‬          ‫סנטוריום על שפת הים‪ .‬חיפה וטבריה‬         ‫וגידים‪ .‬על שטח גדול של קרקע בלב‬
‫ישראל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא האירה לו‬            ‫עתידות להיות‪ ,‬לדעת אופנהיימר‪,‬‬            ‫עמק יזרעאל‪ ,‬שנרכש זה לא כבר‪,‬‬
‫ההצלחה פנים ‪ -‬״הקואופרציה״ במרח­‬         ‫״לערי התענוגות היותר יפות‪ ,‬עשירות‬        ‫החליט המשרד הארץ‪-‬ישראלי בראשו­‬
‫ביה נכשלה‪ .‬הסיבה העיקרית לכשלון‪,‬‬         ‫וחביבות בכל העולם‪.‬״ ולא הרחק מהן‬         ‫תו של ארתור רופין‪ ,‬להקים את‬
‫לדעת אופנהיימר עצמו ולדעתם של‬            ‫מצוי החרמון‪ ,‬שימשוך בלי ספק תיירים‬       ‫מרחבי‪-‬״הקואופרציה״ לפי תוכניתו של‬
‫מרבית הבודקים את הנושא‪ ,‬היתה‬             ‫תאבי ספורט‪-‬החורף‪ .‬גם תיירות הקשו­‬        ‫אופנהיימר‪ .‬חודשים מספר לפני כן‪,‬‬
‫ההידרדרות במצב היישוב לאחר פרוץ‬          ‫רה לספורט המים בכנרת‪ ,‬לטיפוס הרים‬        ‫באוקטובר ‪ ,1910‬עלתה על הקרקע‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בשל ״תפיסת‬          ‫ואפילו לציד‪ ,‬עתידה להתפתח בערים‬          ‫קבוצת דגניה‪ ,‬ורופין סבר שאף היא‬
‫חלקי משק‪ ,‬ותבואה על ידי הצבאות‬                                                    ‫תתפתח בהתאם לרעיונותיו השיתופיים‬
‫)התורבים והגרמנים(‪ ,‬עם מחלות רבות‬                               ‫אלו ובסביבותיהן‪.‬‬
‫ופגעי טבע לרוב‪.‬״ עם זאת‪ ,‬באותה‬           ‫ואולם נקודת המוקד במסע היתה‬                                        ‫של אופנהיימר‪.‬‬
‫תקופה הצליחו יישובים אחרים‪ ,‬שיתו­‬        ‫כמובן‪ ,‬מרחביה‪ .‬התלהבותו של אופנ‪-‬‬         ‫בשנת ‪ 1912‬בא אופנהיימר שנית‬
‫פיים אף הם‪ ,‬להחזיק מעמד באותם‬                                                     ‫לארץ‪-‬ישראל ושהה כאן שלושה שבו­‬
‫תנאים עצמם‪ .‬נראה אפוא שבעוכריה‬           ‫היימר מיציר‪-‬כפיו לא ידעה גבול‪ ,‬אבל‬       ‫עות‪ .‬התרשמותו הכללית מן הארץ‬
‫של מרחביה היתה העמידה על עקרון‬           ‫הוא הודה‪ ,‬שיש בו גם כמה צללים‪ ,‬כמו‬       ‫מעניינת ומאלפת‪ .‬אופנהיימר לא יכול‬
‫אי‪-‬השוויון בשכר‪ ,‬שהתגלה ״יותר‬            ‫״דפיציט לא גדול״ שאותו אפשר ליחס‬         ‫להסתיר את התפעלותו מהתפתחותו‬
‫ככוח מפורר מאשר ככוח מלכד ומעורר‬         ‫לעובדה שהמקום נוסד על קרקע שומ­‬          ‫״העצומה״‪ ,‬כדבריו‪ ,‬של היישוב היהודי‬
                                                                                  ‫בשלוש השנים שחלפו מאז ביקורו‬
                          ‫למאמץ עליון‪.‬״‬  ‫מה‪ .‬פיו של אופנהיימר מלא היה‬             ‫הקודם‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא התפעל מבניין‬
‫זמן לא רב לאחר מכן‪ ,‬בתחילת‬               ‫שבחים למנהל שלמה דיק‪ ,‬וכן לפוע­‬          ‫הטכניון וצפה למוסד עתיד נכבד‪ .‬מקום‬
‫‪ ,1926‬הוזמן אופנהיימר לביקור ״רש­‬        ‫לים‪ ,‬היודעים ומרגישים כי‪ ,‬״חלוצים‬        ‫נרחב ייוזד "אופנהיימר לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫מי״ בארץ‪-‬ישראל‪ .‬המזמינה היתה‬             ‫הם בפתרונה של אחת החשובות‬                ‫והעיר כי היא ״עושה רושם מצוין‪,‬‬
‫מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציו­‬                                                   ‫הבתים יפים ומלבבים‪ ,‬הרחובות‬
‫נית בירושלים‪ ,‬שבראשה עמד בעת‬             ‫שבשאלות האנושיות‪-‬החברותיות‪ .‬לא‬           ‫רחבים‪ ,‬נקיים ומלאי חיים‪ .‬הלב שמח‬
‫ההיא ידידו של אופנהיימר ושותפו‬           ‫בנקל התרגלו לרעיון זה‪ ,‬והתחילו‬           ‫לראות את העיר החדישה הזאת‪ ,‬שאין‬
‫לפרשת מרחביה ‪ -‬שלמה קפלנסקי‪.‬‬             ‫מבינים את מטרת מרחביה ותפקידם הם‬         ‫כמעט דוגמתה בכל ארצות המזרח‪.‬״‬
‫הוא נתבקש לחוות את דעתו על התפת­‬         ‫בנסיון חשוב זה‪ ,‬כי מתחילה היו נוטים‬      ‫תושביה ‪ -‬והוא כמותם ‪ -‬מאמינים‪,‬‬
‫חות ההתיישבות העובדת מראשית‬                                                       ‫שלא ירחק היום ויפו הגדולה תהיה‬
‫העבודה המחודשת אחרי מלחמת העולם‬                   ‫אחרי אידיאלים מרקסיסטיים‪.‬״‬
‫הראשונה‪ .‬אופנהיימר הציע כי מנהלה‬         ‫בקטע אחרון זה מדבריו צפונות‬                                   ‫פרבר של תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫של ״הקואופרציה״ במרחביה בעשור‬            ‫שתיים מאבני‪-‬היסוד של מרחביה‪-‬‬             ‫ואולם לצד המחמאות אין המדען‬
‫הקודם‪ ,‬האגרונום שלמה דיק‪ ,‬יצטרף‬          ‫״הקואופרציה״‪ ,‬כפי שראה אותה אופנ‪-‬‬        ‫המפוכח וחסיד התיקונים החברתיים‬
                                         ‫היימר‪ .‬ראשית‪ ,‬אין מדובר רק בפתרון‬        ‫יכול להתעלם גם ממגרעת חמורה‪.‬‬
    ‫אליו במסעו בארץ והצעתו נתקבלה‪.‬‬       ‫חברתי‪-‬כלכלי יהודי וציוני; הנסיון‪,‬‬        ‫״אומרים ‪ -‬הוא כותב ‪ -‬שבתל‪-‬אביב‬
‫אופנהיימר ודיק סיירו בארץ‪ ,‬ביקרו‬         ‫לכשיצליח‪ ,‬ירים תרומה ראשונה במע­‬         ‫התפתחה ספסרות בבתים ובמעונות עם‬
‫בשורה ארוכה של יישובים חקלאיים‪,‬‬                                                   ‫כל תוצאותיה המעציבות‪.‬״ יתר״על‪-‬כן‪,‬‬
‫במוסדות משקיים של ההסתדרות‪ ,‬כמו‬          ‫לה לתיקונו של העולם המודרני‪ .‬שנית‪,‬‬       ‫אופנהיימר מספר כי נמסר לו שמקצת‬
‫״סולל‪-‬בונה״ ו״המשביר״‪ ,‬נפגשו עם‬          ‫אופנהיימר ידע שפועלי ארץ‪-‬ישראל‬           ‫בעלי הבתים מוסיפים להתגורר ״ברחו­‬
‫האחראים להתיישבות בהנהלה הציונית‬                                                  ‫בותיה היותר מזוהמים של יפו והם‬
‫ובמרכז החקלאי של ההסתדרות‪ ,‬ולאחר‬         ‫נכנסו להרפתקה של מרחביה בנפש‬
                                         ‫חצויה‪ ,‬וראשוני הקבוצה‪ ,‬שלפי דעתו‬              ‫׳עושים עסק׳ בבתיהם בתל‪-‬אביב‪.‬״‬
          ‫מכן פנו לכתוב את דוחותיהם‪.‬‬     ‫היו קומוניסטים ומרקסיסטים גמורים‪,‬‬
‫בסוף קיץ ‪ 1926‬שלח אופנהיימר את‬           ‫לא היו מוכנים לקבל את התיאוריה‬                             ‫אופנהיימר מלווה במתיישבים‬
‫דוח הביקור שלו להנהלה הציונית‬            ‫ההתיישבותית‪-‬השיתופית שלו‪ ,‬שכן‬
‫בירושלים‪ ,‬כפי שעשה גם שלמה דיק‪.‬‬          ‫הוא דגל בשתי אבני‪-‬יסוד החייבות‬
‫לקראת סוף ‪ 1926‬פורסמו חלקים‬              ‫להתקיים ביישוב שיתופי בבחינת‬
‫גדולים ממסקנותיו של אופנהיימר‬
‫בעתון ״דבר״‪ .‬אופנהיימר נדרש לרוב‬
‫תחומי החיים של היישוב היהודי‬
‫המתחדש בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אך בעיקר יצא‬
‫חוצץ נגד ההתיישבות השיתופית‪ .‬מי‬
‫שסבר כי מאז ימי מרחביה שינה את‬
‫דעותיו בעניין העקרונות הראויים‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9