Page 4 - etmol 72
P. 4
רבה ומחוגי ״בר כוכבא״ קם בפראג כתב-העת הציוני רב קרבות דו־קרב
ההשפעה ״הגנה עצמית״ .הגליון הראשון הסביר את שמו
ואת תוכניתו של העתון בשלוש סיסמאות :״עזרה עצמית, התפתחות זו הוציא ,איפוא ,את הסטודנטים היהודים מן
המסגרת החברתית הכללית .קשה היום להבין ,מדוע
שמירה עצמית ,הגנה עצמית״. התאבלו היהודים על הרחקתם ממנהגי השתיה עד לשכרות,
קנאית יותר במובן ההגנה העצמית היתה אגודת סטוד מפריטי הלבוש המגוחכים ,ומהתנשאותם הגאוותנית על
נטים אשר קמה ב 1898-במכללה הטכנית של ברנו .היא זולתם של מי שחשבו עצמם לבחירי הנוער ,אלא׳אם־כן ראו
קראה לעצמה בשם ״וריטאס״ )אמת( ,ובהשפעת אחד באלה את הקליפה הטפלה של הגרעין הגנוז :מושגי הכבוד,
מחברי האירגון ,אגון רוזנברג ,קם בברלין איגוד-סטודנטים קרבות הדו״קרב על כבוד ומנהגי הדו־קרב והסיף .בכרוז
ציוני נוסף שהיה בעל נימה ציונית גלויה ואף נהג בצורה הייסוד של האגודה היהודית ״ויאדרינה״ באוניברסיטת
החלטית יותר בהשלטת החובה למתן סיפוק לנעלבים בדו- ברסלאו ,שנוסדה בשנת ,1886ארבע שנים אחרי הקמת
קרב .בשנת 1914התאחד אירגון זה יחד עם האירגונים ״קדימה״ בווינה נאמר :״...איגוד של סטודנטים יהודים
ירים את קרן היהדות הגאה ,יתמודד עם אויביו פנים״אל*
הלאומיים האחרים ב״קרטל האיגודים היהודיים״. פנים ,יכשיר גברים להגנת היהדות וזכויותיה ...מבחינה
מעשית אנו דוגלים בראש וראשונה בהכשרה ובאימון
רב לוחם בסיף גופני ,התעמלות ,סיוף ,חתירה ,שחיה ...אבותינו נהרגו על
אמונתם ...אבל אנחנו יכולים להילחם למען זכויותינו ברוח
הסטודנטים חברי האיגודים הגנו על כבודם ועל כבוד
היהדות ,כפי שהם הבינו זאת .דוגמה מובהקת יכול לשמש הזמן החדש״.
מי שעתיד היה להיות לרב ולפרשן התורה ,בנו יעקב, תריסר המייסדים של ״ויאדרינה״ ,רובם ככולם תלמידי
מחברי אגודות הסטודנטים היהודיות ,שהיה הרב הראשון רפואה ,היו ילידי החבלים המזרחיים של גרמניה ,כלומר
שיצא לדו-קרב בחרבות נגד סטודנט אנטישמי ויכול לו. פוזנה ושלזיה ,שעדיין לא התנתקו כליל ממסורת ישראל .מן
בעתונות היהודית נסקרו מדי פעם קרבות של סטודנטים ה״ויאדרינה״ ומהאגודות שקמו בעקבותיה באוניברסיטאות
יהודים נגד עולביהם ,כמו סטודנט יהודי בעיר בוצן)אז אוסט גרמניות אחרות ,יצאה השכבה המנהיגה ,שהקימה את
ריה( ,שהזמין קצין אוסטרי שעלבו לדו-קרב ונפצע בראשו. ״האיגוד המרכזי של האזרחים בני האמונה היהודית״ ,שעד
בקרב אחר שנערר בוינה איבד חבר ״קדימה״ זילברברג,
את עינו בשעה שהסתייף נגד סטודנט אנטישמי .גם בגר לימי היטלר היתה ממתנגדיה העזים של הציונות.
מניה אירעו מקרים כאלה .ובאחד מהם איבד סטודנט יהודי אנשי אגודת ״קדימה״ בוינה למדו מעמיתיהם בברסלאו
אוזן .אך הפצעים נחשבו אות הצטיינות ,ועצם הקרב הוכיח את הסיוף וחובת הדו־קרב ,ואף־על״פי שהאיגודים
את ״כבוד״ היריבים ,מנצח ומנוצח כאחד .אולם לידיעת האנטישמיים לא רצו להכיר ביהודים כראויים לדו־קרב,
הציבור הגיעו רק מקרים מעטים של קרבות כאלה ,כי התגרו הסטודנטים היהודים בעולביהם ואף כיבדו אותם
הדו-קרב היה אסור על-פי החוק והמשתתפים בו היו צפויים בסטירות־לחי ,עד שהללו נאלצו לצאת לדו״קרב כדי להגן
לעונשים .לפיכך חסר בדרך-כלל דיווח על קרבות שבהם על כבודם .תוקפנותם של חברי ״ויאדרינה״ עברה את מה
שהנהלת האוניברסיטה יכלה להתיר ,ובשנת 1894פיזר
ניצחו יהודים ללא נזק לעצמם.
צורה נוספת של מאבק כאנטישמיים היתה כאשר יהודים אותה רקטור האוניברסיטה.
אמיצים היו מופיעים באסיפות אנטישמיות ונאמו לאחר הרעיון של התגוננות אינדיווידואלית הדביק סטודנטים
הדוברים שונאי-היהודים והפריכו את דבריהם .יש גם יהודים רבים ,ובאוניברסיטאות היידלברג ,ברלין ,מינכן
מקרים מעטים בהם ״פוצצו״ צעירים יהודים אסיפות של ואחרות קמו התאגדויות יהודיות על פי המתכונת של
אנטישמיים .אולם הסיכוי היחיד להתגוננות בפני נחשולי ״ויאדרינה״ שהתלכדו כולן בשנת 1896באירגון־גג אחיד
האנטישמיות היה בהשתלבותם של היהודים במסגרות שאליו השתייכו ברבות הימים רוב מנהיגי היהדות הגר
אירגוניות רחבות .ומטבע הדברים נמצאו אירגונים לוחמים
רק במחנה הסוציאליסטים .אחד הראשונים שהתווה את מנית ,פרט לציונים.
הקשר בין יהודים וסוציאליזם-לוחם היה הרופא ברנהרד ציונים צעירים בברלין התאחדו אף הם ,מאז ,1889
כהן ,יליד חבל פוזנה שהיה קרוב בדעותיו לציונות .בחו באירגוני סטודנטים משלהם .כמו בווינה היו המייסדים
ברת ״לפני הסופה״ ,אשר הפיץ בשנת ,1896פירט את מיוצאי מזרח־אירופה ובראשם ליאון מוצקין ושמריהו לוין.
השקפותיו החריגות .הוא ראה סכנה קרובה של ״התקפות הם קראו לעצמם ״התאחדות מדעית רוסית־יהודית״ .כמו
אלימות מצד ההמונים״ שכנגדן יזדקקו היהודים לאהדתם מייסדי האגודה הווינאית ,לא חשבו תחילה על סיוף ודו־
של הסוציאל-דמוקרטים ,ככוח יחיד המסוגל לעמוד בפני קרב עם עולביהם .בין חברי ההתאחדות היה רק יליד־
ליבוי היצרים ובפני נחשולי-הטירוף .אך אין הוא מסתפק גרמניה אחד ,אליקום היינריך לווה ,שניסה פעמים אחדות
בהגנה פוליטית זו ,הוא תובע מן היהודים להיכון להגנה למצוא באוניברסיטה של ברלין חברים וידידים ילידי גר
עצמית :״שמא נידרש לפתע ללחום על חיינו ...או לפחות מניה שיסכימו להקים אתו אירגון סטודנטים ציוני כדוגמת
למכור את עורנו במחיר גבוה במידת האפשר .כל בעל-בית ״קדימה״ הווינאית .להצלחה יחסית זכה רק ב ,1892-כאשר
חייב להכין נשק להגנה על זכויותיו במסגרת החוקים של קמה האגודה היהודית-לאומית ״ישראל הצעיר״ ,בה שיתפו
ארצנו ,ואנו חייבים ללמד גם כל אחד מבני ביתנו להשתמש פעולה סטודנטים יהודים-לאומיים ממזרח-אירופה ומגר
בכלי יריה״ .אולם קריאתו של ברנהרד כהן היתה לשוא, מניה .בשנת 1895ייסד לווה את ״אגודת הסטודנטים
היהודים״ באוניברסיטת ברלין .הוא שימש בה כמדריך
הוא נפטר ב 1901-ופעולתו נשארה ללא המשך. לחינור גופני ,ובעיקר לסיוף .כשקמו במהירות יחסית
אגודות לאומיות נוספות בלייפציג ,במינכן ובברסלאו,
בראשית המאה דומה היה כאילו האנטישמיות במרכז- התאגדו אלה ב 1902-בנפרד ובהסתייגות ברורה מן האגו
אירופה הרפתה במקצת מן ההסתה הגלויה נגד היהודים,
והמפלגות האנטישמיות נחלשו והלכו .בין היהודים ,בעיקר דות הלא-ציוניות.
בשכבות החברתיות הגבוהות יותר ,בווינה ,פראג או ברלין
ואף בערי-השדה ,חשו כאילו הגיע תור-זהב חדש של רווחה במקביל להתפתחויות בווינה ובברלין קמה גם בפראג
וצמיחה .הקיסר וילהלם ,ובעיקר הקיסר פראנץ-יוזף ,סימלו אגודת-סטודנטים יהודית-לאומית בשם ״מכביה״ ,שהיתה
גם בעיני יהודים ליבראליים את יציבות שלטון המשטר לאחר גילגולים אחדים לאיגוד סטודנטים שנודע בשם ״בר
כוכבא״ .השפעתו התרבותית על היהדות והציונות היתה
