Page 9 - etmol 72
P. 9
תחילה פנו לאמצעי הישן :גזרו תע אם תימגיה וילדה בסוף המאה ה־ 9ו משפחה תימנית בבן־שמן
ניות והכריזו על תפילות .זקני העדה
יסדו בחודש סיון תרנ״ב ) (1892חברה מספר קורבנות המגיפה ,אולם לפי עדו
בשם ״תהילה לדוד״ ונקבע ש״ילכו בכל תם של יודעי־דבר מתו כשלושת־רבעי
יום לקרוא חמישה ספר תהילים בכנו־ הילדים התימנים שנולדו בשנים הראש
פיא כולם יחד בקול אחד בכותל-
המערבי״ .מנהלה של אגודה זו היה ונות לשהותם בארץ.
אברהם חיים נדאף ובה כשני מניינים על סיבות המגיפה כתב החוקר א.צ.
אידלזון ,שהתקרב לבני העדה מחמת
של חברים. התעניינותו במוסיקה שלהם :״יושבים
ומאחר שלא ידעו בני העדה מהו הם צפופים שש נפשות בחדר ,ולכן
החטא שגרם לפורענות תלו את הדבר מחלות משונות מתהלכות ביניהם,
בעוון ביטול תורה ולפיכך כוננו שתי ונוסף דירתם על מזונותיהם לרע .ומ
ישיבות -״תורת אור״ ו״תורת משה״ תים הם הרבה ובייחוד בניהם כשהם
ופנו בכרוז לתמוך בישיבות אלו: קטנים .ועל-פי-רוב אין למשפחה תי
״..בשנה שעברה שנת תר״ן )(1890 מנית כי אם ילד אחד או שנים .והרבה
נקטפו במבחר ימיהם בחורי חמד וכמה נשארות בלי בנים כי מתים מרעב ומחו
קטנים וראה ראינו כי בסיבת ביטול סר כל וממחלות מתבדקות .ואף-על-פי
תורתנו הקדושה ובפרט לימוד תינוקות שבאים הנה בהמון לא נתרבו אוכלוסי-
של בית רבן באה עלינו הצרה הזאת, הם בדרך טבעי ...ונוסף על כל אלה
וקמנו ונתעודד אנחנו חברת קהילת- משיאים את בניהם ובנותיהם בני י״ב
קדושה עדת התימנים ויסדנו ישיבה שני
וי״ג״.
מלמדי תינוקות״. המגיפה הפילה פחד וחרדה על העדה
כולה והתימנים חששו שמא חס-וחלילה
בעוון החטאים נגזרה כליה על זרעם ולא יצליחו להיא
חז בארץ כשבטי ישראל האחרים .אמנם
ומשלא הואילו תיקונים אלו נתכנסו אחיהם האשכנזים ניסו לנחמם וסיפרו
בני העדה וקיבלו עליהם כתב התחיי להם שאף הם בבואם לארץ בראשית
בות ככל אשר יורו להם רבניהם וכך המאה מתו הרבה מילדיהם הפעוטים
הודיעו :״...ברור הדבר לכל איך היתה במשך ארבעים השנים הראשונות
הנהגתנו בארץ מולדתנו ,הן ביראת להתיישבותם בירושלים ,ואחר-כך
חלפה התמותה מאליה .אך התימנים לא
אבו להתנחם וביקשו תרופה למגיפה.
