Page 12 - etmol 72
P. 12
שירו של אברהם אבן עזרא בספר עברי עתיק סימן של מסע חזק ,טוב למאד .סימן השאלה ? מראה על
מסע חלש .כל סימני הכתיבה השחמתיים בעברית נקראים
עוזו יראה בהדרו :עמנואל לסקר -פניו הולכים בקרב
מימין לשמאל״.
הזה!״... מדור השחמט של ה״ 7ביוני 1918מחפש פיתרון לבעייה
חבלי הלידה של הכתיבה השחמטית העברית ניכרים המציקה של המינוח העברי :״אנו מבקשים מאת הקוראים
באי-העקיבות שבאיות שם המשחק ובהקדשת מקום לנושאי להציע לנו מונחים עברים להמושגים השחמתיים האלה:
המינוח השחמטי .כך במאמר על התחרות באוסטרא מתואר
עמנואל לסקר כ׳׳נצחן השח העולמי״ ובאותו מאמר נכתב ׳רמי׳ ,׳פת״׳.
עליו :״למרות חמשים-וחמש שנותיו ,לא תש עדיין כחו המדור מוסיף להופיע בקביעות גם בגליונות הבאים,
אולם לאחר־מכן חלות הפסקות ,המתארכות והולכות ,והמ
ותקפו בעינו עומד .מלך השח חי וקיים!״
קדיש סילמן ,העורך הספרותי ,עוסק בנושא החיוני של דור מופיע ב׳׳חדשות מהארץ״ רק לעתים מזומנות בלבד.
מונחי השחמט :״רצוי מאד ,שלמשחק השחמט הנפרץ לפי
הערך במדה מרובה בארצנו ,והמתאים כל-כך ,מתוך חריפו העתון הראשון
תו ועמקנותו ,לאופי העברי ,יהיו מונחים קבועים ,בעברית,
וכל המשחקים והקלובים העברים בארץ-ישראל ובגולה כעבור שנים אחדות ,בסוף שנת ,1923אירע ציון־דרך
ידברו שפה אחת ודברים אחדים בשעת משחקם״ .סילמן חשוב בעיתונות השחמטית העברית ,עם הופעת החוברת
מציע שורה של מונחים וראשי-תיבות ,כמו :״שחמט -שם הראשונה של ״השחמט״ -״ירחון לחיי השח בארץ־ישראל
המשחק ,בנקוד פתח ואחר-כך קמץ״ ,הכלים שבשורה ובחוץ־לארץ״ )תשרי״חשון תרפ׳׳ד( .״השחמט״ היה כתב־
השנייה ייקראו ״חילים״ ולא ״אברים כפי המנהג הגרמני, העת העברי הראשון המיוחד לנושא השחמט והוא הוצא'
וכי תכונת מלחמה למשחק״ ,״אעשה אותך מט ) -ולא ׳אתן לאור על״ידי מועדון שחמט בירושלים ״עמנואל לסקר״.
לך מט׳ ובו׳ ,שהם ז׳רגוניים( .אמיט אותך ,אמוטט אותך בראש החוברת הראשונה ,שהייתה כפולה ,מופיע המוטו:
)פעולת מט בחוזק(״ ״פתיתני ...ואפת -נעשיתי פת״ ,ועוד. ״ואין שולפים במלחמתם חרבות -מלחמתם מלחמת מחש
חוברת ״השחמט״ הוצאה לאור על-ידי מועדון השחמט בות״ -דברי אברהם אבן-עזרא .שם הירחון נדפס באותיות
הירושלמי על-שם עמנואל לסקר ,שנוסד כ׳׳קלוב שחמטי גדולות בעמודו הראשון ,מוקף בציור של כלי השחמט ,וגם
בין-לאומי״ אחרי הכיבוש האנגלי ב .1918-בין חבריו היו המנורה בת שמונת-הקנים שבתחתית עמוד השער -גביעיה
יהודים ,אנגלים וערבים ,וכנשיאו כיהן המושל הצבאי
בריטי רונלד סטורס .בשנת 1922החליטה אסיפה כללית הם כלי השחמט.
של חובבי השחמט בירושלים להניח אבן-פינה למועדון המערכת מבשרת כי ״גדולי-השח היהודים שבחוץ-לארץ
ולקוראו על שם עמנואל לסקר ,שהיה גדול השחמטאים הבטיחו את השתתפותם הקבועה״ ומפרסמת את מחירי
החוברת תוך ציון ההנחה ״לחברי המועדונים השחמטים״.
מערכת ״השחמט״ כללה את א .מוהליבר ״עורך הפרטיות
)המשחקים( והחלק הכללי״ וכן עורך של מדור השאלות
ועורך ספרותי.
אחרי מאמר המערכת מופיע השיר שהפך למבוא אהוד
בספרי-שחמט עבריים :״אשורר שיר״ של אברהם אבן-
עזרא.
כיאות לחוברת ראשונה של כתב-עת שחמטי מובא מאמר
היסטורי על ״דברי ימי השחמט אצל היהודים״ פרי-עטו של
ד״ר א .טויבר.
ד״ר טויבר מתפלמס עם הדעה שהשחמט מוזכר בדרך
כלשהי בתלמוד .הוא קובע כי ״במשך הדורות נתפתח
השחמט למשחק מתמטי ,מיוסד על ההתפתחות השכלית של
המשחק .לא הנצחון בלבד הוא החשוב כי אם גם התכסיס״.
לדעתו ,לא היה השחמט מצוי ביותר אצל היהודים בזמן
התלמוד ולא התפשט ברבים משום ש׳׳הקו האופייני של עם
ישראל בתקופה ההיא היה הבטחון במזל ,האמונה ב׳המיו-
עד׳ הן ביחס לכלל והן ביחס לפרט ,והאי-אמון בכחו של
עצמו ,בשכלו שלו .לכן לא פשט אז בין היהודים השחמט
מלך המשחקים ,שדרש דוקא סגולות אלו ושבו סוף-םוף אין
׳הגורל׳ ממלא אלא תפקיד קטן״.
הארי עולה מסובכו
מן ההסטוריה עוברת החוברת אל האקטואליה .העורך
ד״ר מוהליבר כותב על אירועי השחמט בשנת :1923״אחרי
רעש ההתחרויות של לונדון ,הסטינגס ,טפליצה ווינא -קול
דממה דקה היה בתחלת שנת 1923״ .ואחרי שהוא מסכם את
האירועים באירופה ובאמריקה ,ובמיוחד את התחרות
הבינלאומית שנערכה בקרלסבד ונמשכה חודש ימים -באה
הכרזתו הנלהבת :״ועוד טרם נדמו צליליה של ההתחרות
הקרלסבדית הכבירה ,ומבשר-מלחמה חדשה נראה באופק:
בעיר אוסטרא אשר במורביה מתכנסים שוב גבורי השח.
וקול עובר במחנה :התאזרו בחיל ,בכח וברוח! הכונו לקרב,
משחקי-עולם ,כי עולה הארי מסובכו ,ומלך-השח מחביון
12
