Page 11 - etmol 72

‫תולדות‬
‫מדור השחמט‬
‫בעתוגות העברית‬

‫מאת דוד מלמד‬

‫ואין שולניס נמלחמתס חונות‬

‫לפרסם מדי שבוע ושבוע שאלה אחת או יותר‪ .‬הפיתרונים‬ ‫חלקם של היהודים בעולם השחמט‪ ,‬מספרם בין האלופים‬
‫יתקבלו במשרד עתוננו במשך שבועים אחרי פרסום השא­‬ ‫וחיבתם הגדולה למשחק זה ‪ -‬ידועים לכל‪ .‬ההתייחסות*‬
‫לה‪ .‬שמות בעלי הפתרונים הנכונים יתפרסמו על‪-‬פי הסדר‪.‬‬ ‫שבכתובים לשחמט מלווה אף היא את עם״ישראל מזה‬
‫כל קורא אשר יפתר שם חמש שאלות יקבל את עתוננו‬ ‫דורות רבים‪ .‬הבולט בתחום זה הוא שירו של אברהם‬
‫במשך ששה חדשים חינם‪ ,‬מלבד הוצאות המשלח״‪ .‬כאן בא‬ ‫אבן־עזרא ״אשורר שיר״ המציג את המשחק במערכה‬
‫ציור של לוח שחמט‪ ,‬ובעייה‪ :‬״הלבן מתחיל לשחק ומט‬ ‫צבאית‪ ,‬והמובא בראש רבים מן הכתובים העבריים בנושא‬

‫בארבע תנועות״‪.‬‬ ‫השחמט‪.‬‬
‫אך בניגוד למובטח נעלם מדור השחמט בגליונות הבאים‪.‬‬ ‫בצד חיבורים שכתבו יהודים על המשחק‪ ,‬בלועזית ובעב­‬
‫לאחר חמישה גליונות שהופיעו בירושלים עובר העיתון‬ ‫רית החל השחמט לפלס לו מקום בראשית המאה גם‬
‫לקהיר‪ :‬ב‪ 16-‬במאי ‪ 1918‬מתפרסמת המודעה ‪ -‬״מפני קושי‬ ‫בעיתונות העברית בארץ‪ .‬צעדיו הראשונים היו אמנם‬
‫העברת ניר דפוס לירושלים‪ ,‬ומשלוח העתון מעיר זו‪ ,‬מצאנו‬ ‫מהוססים‪ .‬אי״פה אי״שם נתפרסמה רשימה או ידיעה בנושאי‬
‫לנחוץ להעביר לקהירה הדפסת התוצאה העברית של‬ ‫שחמט באחד העיתונים העבריים‪ .‬כך הופיעה‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנת‬
‫תרס״ט )‪ (1909‬רשימה קצרה בעיתונו של בן־יהודה‬
‫עתוננו חדשות מהארץ״‪.‬‬ ‫״הצבי״ על ״משחק השח״‪ ,‬פרי עטו של ד״ר ז‪ .‬רוטנברג‪.‬‬
‫מדור השחמט חוזר בגיליון השביעי ב‪ 24-‬במאי ‪.1918‬‬ ‫ברשימתו מתפלמס המחבר עם מבקרי השחמט וכותב‪:‬‬
‫עתה הוא נקרא ״שחמת״ ובפתחו הודעה‪ :‬״לקהל משחקי‬ ‫״׳אינו אלא משחק׳ ‪ -‬כך אומרים בעלי המעשה בקלות‬
‫השחמת בארצנו‪ .‬אנו פותחים היום מחלקה מיוחדת לשחמת‬ ‫ראש‪ ,‬השם בצורתו ׳משחק׳ הוא‪ ,‬אבל בעיקרו הוא‬
‫בעתוננו‪ ,‬עד כמה שידוע לנו זו היא המחלקה הראשונה‬
‫בעתונות העברית‪ .‬אנו נציע בכל שבוע לפני הקהל שאלות‬ ‫אמנות!״‪.‬‬
‫שחמתיות‪ ,‬פרטיות ומחקרי‪-‬שחמת‪ ,‬וברצון נקבל מחוג‬ ‫ד״ר רוטנברג מספר על המשחק בין לסקר וטרש ועל‬
‫הקוראים פתרונות השאלות‪ ,‬הערות‪ ,‬שאלות‪ ,‬והצעות‬ ‫ההתעניינות הגדולה שעורר משחק זה‪ ,‬ומדגיש כי ״שני‬
‫שונות‪ .‬פתרון השאלה אשר בנומר הנוכחי יודפס אחרי שני‬ ‫מלכי השח״ האלה הם יהודים וידועה הצטיינותם של‬
‫היהודים בשטח זה‪ .‬לכן הוא קובע‪ :‬״ומי שמתעמק במשחק‬
‫שבועות‪ ,‬והוא הדין בשאלות הבאות״‪.‬‬ ‫הזה הוא שוכח כל העולם כלו‪ ,‬ונמצא בעולם שכלי וחש־‬

‫שגיאות בשאלות‬ ‫בוני‪ ,‬בלי מאורעות פתאומיות אי שכליות‪ ,‬שהמה בלתי'‬
‫מובנות להאדם‪ .‬בהשח אפשר לראות ששכל האדם הוא‬
‫לגבי השאלה שהופיעה בגיליון ‪ 18.4.1918‬יש התייחסות‬
‫אחת בלבד‪ :‬״השאלה השחמתית שנדפסה בגליון ג׳ של‬ ‫שליט האדם״‪.‬‬
‫ההוצאה העברית נשתבשה בדפוס‪ :‬במקום צריח לבן אחד‬ ‫אולם לכלל מדור קבוע בעיתון עברי הגיע השחמט‬
‫לראשונה דווקא בעיתון שלא היה מן המפורסמים והידועים‪.‬‬
‫צריך לבוא צריח שחור‪ .‬הפתרון ממילא לא נכון״‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1918‬לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים‪ ,‬הוציא‬
‫המדור נתקל בבעיית המינוח העברי והוא מסביר לקורא‬ ‫מטהו של הגנרל אלנבי עיתון בשם ״חדשות ארץ־ישראל״‬
‫את ״אפני הכתיבה בשחמת בעברית״‪ :‬את צורות המיספור‬ ‫שהופיע במהדורה אנגלית‪ ,‬ערבית ועברית ‪ -‬אחת בשבוע‪.‬‬
‫והאיות של משבצות לוח השחמט ואת רשימת הקיצורים‬ ‫המהדורה העברית נקראה ״חדשות מהארץ‪ ,‬התוצאה העב­‬
‫רית של שבועון המשלחת הצבאית המצרית אשר למחנה‬
‫שבהם ישתמש )״מלך״ ‪ -‬״מך״‪ ,‬״סוס״ ‪ -‬״ם״ וכו׳(‪.‬‬ ‫הבריטי בארץ האויב הנכבשה״‪ .‬עורך המהדורה העברית‬
‫כבכל מדור שחמט מופיעה כאן ״שאלה״‪ ,‬והפעם שוב‬ ‫היה ברוך בינה‪ ,‬מורה בקהילה היהודית בקהיר‪ ,‬משתתף‬
‫״מספר א׳׳׳‪ .‬אך גם בגליון שלאחריו‪ ,‬ב‪ 31-‬במאי ‪ ,1918‬יש‬ ‫בעיתונים עבריים לפני מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ ,‬וצנזור‬
‫התנצלות של המערכת על שגיאות‪ ,‬ובמקרה זה לגבי הקטע‬ ‫של העיתונות העברית מטעם המודיעין הבריטי אחרי הכי­‬
‫שדן ב׳׳אפני הכתיבה בשחמת בעברית״‪ :‬״לצערנו נפלו‪,‬‬ ‫בוש‪ .‬העורך הצבאי הראשי על שלוש מהדורות העיתון היה‬
‫בחלק השחמתי שבמספר ‪ ,7‬אי אלו שגיאות‪ ,‬ולמען הקל על‬
‫קצין בריטי בדרגת לייטננט‪-‬קולונל‪.‬‬
‫הקוראים הנכבדים את תקון השגיאות‪ ,‬הננו מדפיסים בזה‬
‫מחדש את כל אותם הקטעים שבהם נפלו השגיאות״‪.‬‬ ‫בגליון השלישי של העיתון שיצא‪-‬לאור ב‪ 18-‬באפריל‬
‫‪ 1918‬מופיע לראשונה המדור ״מחלקת השך״‪ .‬״החלטנו‬
‫בגליון זה מובאים משחק‪ ,‬שאלה והערה‪ :‬״האות! הוא‬

‫‪11‬‬