Page 10 - etmol 72
P. 10

‫פים כשהם קטנים‪ .‬ואולי הוא העונש‬                                                                  ‫ביפו‬  ‫חטא‪ ,‬הן בבושת פנים וענוה ומידות‬
‫הזה בעוון חילול שבת שמתאספים‬                                                                           ‫טובות‪ ,‬הן בעסק תורה ביום ובלילה כל‬
‫חבורות‪-‬חבורות ושותים שיכר ומדב­‬            ‫ולא נוכל להתפאר ולומר נקיים אנחנו‪,‬‬                          ‫אחד לפי כוחו‪ ,‬הם בצניעות נשים וא­‬
‫רים על חבריהם וברוב דברים לא יחדל‬          ‫על כל זה‪ ,‬לפי הנשמע‪ ,‬כי אתכם היא‬                            ‫נשים‪ .‬והנה אמת הדבר ידוע לכל‪ ,‬שעי­‬
‫פשע‪ ...‬על כן עשינו נדר גמור ללמוד‬          ‫במידה יותר גדושה‪ ,‬ואין דומה מי שמכ­‬                         ‫קר עלייתנו לארץ הקודש אינה אלא‬
‫בכל שבת קודם ׳עלינו לשבח׳ איזה‬             ‫עיס את המלך בפניו למכעיסו שלא‬                               ‫לקדש עצמנו במקום הקודש ולהרבות‬
‫הלכות מהמשנה תיקון לנשמות עוללים‬           ‫בפניו‪ ,‬כי אתם יושבים בשערו של‬                               ‫בעסק התורה ובמידות הישרות אולי‬
                                                                                                       ‫נזכה לקרב קץ גאולתנו‪...‬וחס וחלילה‬
                                ‫ויונקים״‪.‬‬                                    ‫המלך״‪.‬‬                    ‫כמעט נהפכה הקערה על פיה שלא די‬
                                           ‫ומשלא השתפר המצב הטילו כמה‬                                  ‫שלא תיקנו וקידשנו אלא שאיבדנו מה‬
       ‫סגולה בדוקה‬                         ‫מחשובי העדה ״עונש״ על עצמם‪ .‬רבה‬                             ‫שהיה בידנו‪ ...‬זה בא בשערו וזה‬
                                           ‫של העדה בירושלים שלום אלשיך‪,‬‬                                ‫במלבושו וזה בעזות מצחו‪ ,‬וגרמנו‬
‫אבל כל התקנות לא הועילו והמוות‬             ‫שילדיו מתו זה אחר זה‪ ,‬תלה את הדבר‬                           ‫לעצמנו כמה צרות ובפרט צרות המזו­‬
‫המשיך לקצור בתינוקות ואז פנו התי­‬          ‫בפסק‪-‬דין מקל שהוציא בענייני איסור‪-‬‬
‫מנים לאשכנזים ותיקי ירושלים ושאלו‬          ‫והיתר‪ ,‬וכדי לתקן את ״החטא״ פרש מן‬                                ‫נות ושיכול הבנים רחמנא‪-‬ליצלן‪...‬‬
‫לעצתם‪ .‬אלו גילו את אוזנם על סגולה‬          ‫הרבנות וקיבל עבודה כמשרת בבית‪-‬‬                              ‫אשר על כן הסכמנו אנחנו החתומים‪-‬‬
‫בדוקה שהם השתמשו בה בשנותיהם‬               ‫חולים‪ .‬בני עדתו לחצו עליו שיחזור‬                            ‫מטה למנות לנו אנשים בני תורה יראי‬
‫הראשונות בארץ‪ ,‬בשרבו ביניהם‬                ‫לרבנות‪ ,‬והוא הסכים לבסוף אבל רק‬                             ‫שמים להיותם מפקחים ומוכיחים את מה‬
‫התינוקות שמתו‪ :‬להשיא יתום ויתומה‬           ‫בתנאי שיהיה פטור מלהורות הוראות‬                             ‫שראוי להוכיח ולתקן‪ ...‬הנה את כל‬
                                                                                                       ‫אשר יורנו בדרכי תורתנו הקדושה‬
                          ‫בבית‪-‬הקברות‪.‬‬                                   ‫ופסקי‪-‬דין‪.‬‬                    ‫והסייגים שהיינו נוהגים במקומנו הרי‬
‫בשנת תרע׳׳ב )‪ (1912‬נוסדה בירוש­‬            ‫מקרה אחר קרה בזמר ששישע את‬                                  ‫אנחנו מחייבים את עצמנו חיוב גמור‬
‫לים אגודה תימנית בשם ״החיים והש­‬           ‫הבריות בקולו הערב ‪ -‬לוי חמדי‪ .‬משמ­‬                          ‫ברצוננו ומדעתנו לקבל מהם באהבה‬
‫לום״‪ ,‬שכללה את צעירי העדה ומטרתה‬           ‫תו ילדיו‪ ,‬ראה בכך אצבע אלוהים‬
‫העיקרית היתה לשמור על צביונה‬               ‫ועונש על‪-‬כך שזחה דעתו מקולו היפה‬                                                         ‫ורצון טוב״‪.‬‬
‫המסורתי של העדה ולהכשיר את חב­‬             ‫וממנגינותיו‪ ,‬ועזב את ארץ‪-‬ישראל‬                              ‫כיהודים תמימים ויראי‪-‬שמים שראו‬
‫ריה לחקלאות ולעבודת‪-‬האדמה‪ .‬האגו­‬                                                                       ‫בכל יד אלהים לא נתנו בני העדה התי­‬
‫דה קיימה קופת‪-‬מלוה שבעזרתה היו‬                    ‫ש״טימא״ אותה וגלה למצרים‪...‬‬                          ‫מנית דעתם כלל על התנאים הסוציאל­‬
‫משיאים נזקקים ויתומים‪ .‬אגודה זו‬            ‫היו מן התימנים ששאלו שאילת‪-‬‬                                 ‫יים וההיגיניים שהיו בעוכריהם‪ .‬הם‬
‫נתנה את דעתה על המחלות שקיננו‬              ‫חלום‪ ,‬מה גרם למות הילדים ונאמר להם‬                          ‫ידעו ש״אין מיתה בלא חטא ואין יסורים‬
‫בעדה ועמדה על שורש הרע ולחמה בו‬            ‫כי אם ישאו נשים מקהילות אחרות יחיו‬                          ‫בלא עוון״ והואיל ו״בנים קטנים מתים‬
‫באורח טבעי‪ .‬היא פיקחה על ההיגיינה‬          ‫בניהם‪ .‬ואכן‪ ,‬אלו מהם נשאו נשים‬                              ‫בעוון אבותיהם״ התחיל לפשפש‬
‫במקומות ציבוריים כדי למנוע הדבקות‬                                                                      ‫במעשיהם‪ .‬בדקו ומצאו שבהשפעת המ­‬
‫והתפשטות מחלות‪ .‬אחת התקנות‬                    ‫ספרדיות‪ ,‬העמידו ולדות בני קיימא‪.‬‬                         ‫קום שינו קצת ממנהגיהם בענייני תפי­‬
‫שהנהיגה האגודה היתה להעמיד לרשו­‬           ‫המגיפה לא הצטמצמה רק בתחומה‬                                 ‫לה‪ ,‬נשואין‪ ,‬תלבושת‪ ,‬וגזרו על עצמם‬
‫תו של כל סועד בסעודות מצוה ושמחה‬           ‫של ירושלים‪ ,‬גם בין התימנים‬                                  ‫לשוב למנהגיהם הראשונים ולשמור‬
‫צלחת וכף‪ ,‬במקום הקערה הגדולה‬                                                                           ‫עליהם בקפדנות‪ .‬אחד מרבני הקהילה‬
‫שהיו מגישים לפני כל המסובים והכל‬                ‫שהתיישבו ביפו מתו ילדים רבים‪.‬‬                          ‫העלה בכתב את מנהגי העדה למען ידעו‬
‫היו טובלים בה את פיתם באצבעותיהם‪.‬‬          ‫בפרוטוקול של ועד הקהילה התימנית‬                             ‫בני העדה לנהוג לפיהם‪ .‬לשם השגחה‬
‫לשם כך רכשה האגודה צלחות וכפות‬             ‫ביפו בשנת תרס״ה )‪ (1905‬נאמר‪ :‬״גם‬                            ‫על קיום המנהגים נתמנו בכל שכונה‬
‫היתה משאילה אותן חינם לכל מבקש‪.‬‬            ‫החליטו בל הקהילה לעשות תיקון על‬                             ‫שבה גרו תימנים שנים‪-‬שלושה רבנים‬
‫משנמסר להם על הסגולה שהציעו‬                ‫מיתת‪-‬הבנים‪ ,‬כי על הרוב בניהם נאס­‬                           ‫מפקחים וסמכות ניתנה בידיהם להחרים‬
‫האשכנזים לעצירת‪-‬המגיפה נטלו על‬                                                                         ‫את הממאנים ובית‪-‬דין הספרדים נתן אף‬
                                                                                                        ‫הוא את הסכמתו לחרם על העבריינים‪.‬‬
           ‫עצמם גם את ביצועה של זו‪.‬‬
‫לא בנקל נמצא זוג יתומים שיסכים‬                                                                                  ‫עצה מתימן‬
‫לערוך את טקס כלולותיו בבית‪-‬‬
‫הקברות‪ ,‬אולם משנמצא הזוג שנתן‬                                                                           ‫עברו שנים והמגיפה לא פסקה‪.‬‬
‫הסכמתו לדבר חלף בגדים והוצאות‬                                                                          ‫בשנת תרס״ב )‪ (1902‬פנו תימני ירוש­‬
‫החופה שהובטחו לו מקופת האגודה‪,‬‬                                                                         ‫לים לרבנים בצנעא בירת תימן ושאלו‬
‫נערך טקס בו השתתפו מאות אנשים‬                                                                          ‫עצה מפיהם‪ .‬באיגרת התשובה מנו רבני‬
‫ונשים מבני הקהילה‪ .‬הקידושין נערכו‬                                                                       ‫צנעא נוסף לשינוי המנהגים הגורמים‬
‫באחד הבתים‪ ,‬אחר״כך נערכה תפילה‬                                                                         ‫לתקלות ולמריבות גם את התלבושת‬
‫מלאת רגש וחרדה ולבסוף נהרו כל‬                                                                           ‫״הפרוצה״ של הנשים ושנאת חינם‬
‫המשתתפים להר‪-‬הזיתים‪ ,‬שם הועמדה‬
‫החופה ואחרי שבע‪-‬הברכות הנהוגות‪,‬‬                                                                                           ‫שבין תימני ירושלים‪:‬‬
                                                                                                        ‫״‪...‬כל אחד בונה לעצמו ואת הישר‬
                ‫הוקראה תפילה מיוחדת‪.‬‬                                                                   ‫בעיניו יעשה וישן מפני חדש יוציאו‬
‫זקני התימנים טענו‪ ,‬כי אחר־כך פחתו‬                                                                       ‫בענייני חופה ונשואין‪ ,‬פריצות‪ ,‬פרות‬
‫מקרי‪-‬המוות בקרב הילדים‪ .‬בכל אופן‬                                                                       ‫הבשן מגלות שוקיהן וראשן פרוע וכל‬
‫משכבשו האנגלים את הארץ מידי‬                                                                             ‫אחד מתקן תקנות לפי דעתו בענייני‬
‫התורכים השתפרו התנאים הסוציאליים‬                                                                       ‫תפילות וברכות‪ ,‬וקול מצה ומריבה בכל‬
‫וההיגייניים בארץ בכלל וגם בין התי­‬                                                                      ‫קהל‪ ...‬ואף‪-‬על‪-‬פי שגם אנחנו החותמים‬
‫מנים‪ ,‬והמגיפה פסקה‪ .‬מעל ראשם של‬                                                                         ‫פה לא הטהרנו מן המידה הרעה הזאת‬
‫בני‪-‬תימן סר צל המוות שריחף עליהם‬

                   ‫במשך תקופה ארוכה‪.‬‬

                                                                                                       ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15