Page 13 - etmol 72
P. 13

‫אחת הדרכים למימון העיתון הייתה הפרסומת המסחרית‪,‬‬                                    ‫שער אחד הספרים העברים הראשונים על משחק השח‬
‫אך זו צמחה טיפין־טיפין‪ .‬המודעות הבודדות שפורסמו‪ ,‬פנו‬
‫כמובן אל הקורא חובב השחמט‪ :‬״כדג למים כן זקוק‬                      ‫היהודים בעת ההיא‪ .‬המועדון עבר גילגולים שונים מאז החל‬
‫השחמטן למכנסים של ׳המלביש׳‪ ,‬כי רק אז יוכל לשבת‬                    ‫את דרכו בבית ששכן בגן־העיר‪ .‬הוא אירגן תחרויות שחמט‬
‫בראש צלול ולהתעמק במשחק‪ ,‬ולא יצטרך לחשוב על‬                       ‫והיה ראשון ליצירת פעילות שחמטית מסודרת בארץ־‬
‫שלמות המכנסים‪ ,‬הואיל והחליפות‪ ,‬מכנסים‪ ,‬מעילים‬                     ‫ישראל‪ .‬מייסדיו הביעו את התקווה כי ״המועדון הצעיר‬
‫כתנות‪ ,‬גרבים וכל הסחורות הנמצאות בבית״המסחר החדש‬
‫׳המלביש׳ שעל״יד הראי‪-‬נע ׳ציון׳ שברחוב יפו‪ ,‬בירושלים‪,‬‬                  ‫יחסן ויפרח‪ ,‬ויעזא ברמה את דגל השח העברי בציון!״‬
                                                                  ‫הסקירות והידיעות בחוברת הראשונה על חיי השחמט‬
                                    ‫הן טובות‪ ,‬יפות וזולות״‪.‬‬       ‫בארץ מלמדות על ראשיתה של פעילות שחמטית עניפה גם‬
‫לאחר חוברת זו חלה הפסקה בהוצאת הירחון עד סיון‬                     ‫במקומות אחרים )״פתח״תקוה‪ .‬באם מושבות יהודה נמצא‬
‫תרפ׳׳ד )יולי ‪ (1924‬בשל ״הרבה קושיים טכניים ומעצורים‬               ‫מספר רב של שמחטנים‪ .‬לשחקן הראשון נחשב רב המושבה‬
                                                                  ‫ה‪ .‬ציטרון״‪ .‬״חיפה‪ .‬לפני שנה נעשה בחיפה נסיון של יסוד‬
                                                      ‫כספיים״‪.‬‬    ‫מועדון שחמטי‪ ,‬כעת אוחזת קבוצה של בעלי׳איניציאטיבה‬
‫מדורי החוברות הבאות דמו למדורי החוברת הכפולה‬
‫הראשונה‪ ,‬אולם בחוברת ד׳ )אלול תרפ׳׳ד( כבר משתנה‬                                                  ‫באמצעים לחדש את הקלוב״(‪.‬‬
‫כינוייה מ״ירחון״ ל׳׳עתון לחיי השח בארץ־ישראל ובחוץ‪-‬‬
‫לארץ״‪ .‬החידוש בחוברת זו לעומת קודמותיה הוא בהופעת‬                  ‫״כדג למים זקוק השחמטן למכנסים״‬
‫התמונות המצולמות‪ :‬הצגת שחמט חי על־ידי ‪ 32‬מחברי‬
‫המועדון שהופיעו ככלי‪-‬שחמט באחת החגיגות בחול‪-‬המועד‬                 ‫לא נשכח בחוברת גם ״מדור השאלות וגמרי המשחק״‪,‬‬
‫פסח תרפ׳׳ד‪ ,‬ותצלום ״ועד המועדון עמנואל לסקר״‪ ,‬כשבין‬               ‫וחותמת פניה ״מאת ההנהלה״‪ :‬״לפני הקוראים מונחת‬
‫המצולמים גם העורך א‪ .‬מוהליבר ״חבר הועד והמערכת;‬                   ‫החוברת הראשונה של הירחון ׳השחמט׳ שהוא העתון העב­‬
                                                                  ‫רי הראשון במקצוע זה‪ .‬מרץ רב השקענו בבסום הירחון‪,‬‬
                                         ‫נצחן לשנת תרפ׳׳ד״‪.‬‬       ‫וגם להבא לא נחוס על עמלנו למען שפרו‪ .‬כל עבודת העתון‬
                                                                  ‫מתמלאת על ידי התנדבות‪ ...‬מפני רוב החומר היינו נאלצים‬
        ‫מדורים בעתונות היומית‬                                     ‫להוציא גליון כפול‪ ,‬ועוד חומר רב נדחה לחוברת הבאה‪ .‬גם‬
                                                                  ‫פרטיות‪ ,‬שאלות וכרוניקה הובאו בחוברת הזאת בצמצום‪,‬‬
‫ציון־דרך נוסף‪ ,‬חשוב לא פחות מחוברת ״השחמט״‪,‬‬                       ‫מפני חסר מקום‪ .‬בטוחים אנו בעזרתם של כל חובבי השח‬
‫היתה הופעתו הראשונה של מדור שחמט בעיתונות העברית‬                  ‫היהודים בארץ־ישראל ובגולה; ואז‪ ,‬עם רבוי הקוראים‬
‫היומית‪ .‬זכות־הבכורה שמורה לעיתון ״דבר״ שבו הופיע‬                  ‫והחותמים על ירחוננו‪ ,‬נוכל להוריד את מחיר החוברת ‪-‬‬
‫ב״‪ 7‬בנובמבר ‪ 1930‬מדור ״השחמט״ ‪ -‬ערוך בידי ״המשחק‬                  ‫וביחד עם זה גם להגדיל את תבניתה״ ‪ -‬כותבים העורכים‪.‬‬

                     ‫הידוע בארץ־ישראל הח׳ מ‪ .‬מרמורש״‪.‬‬
‫המדור שב״דבר״ כלל עם הופעתו הראשונה גם ״שאלה״‬
‫וגם את הקרב בין ״המשחק הגאוני עקיבא רובינשטיין ובין‬
‫רוטלוי בלודז׳ ב־‪1907‬״‪ .‬אך כמו בהתחלות אחרות נזקק אף‬
‫הוא לרשימת מונחים וסימנים שישמשו אותו בדרכו‪:‬‬
‫” ‪ - (E.P.) “EN p a s s a n t‬אגב הילוכו )א‪.‬ה‪ ,(.‬הכאת‬

                             ‫רגלי אגב עברו על פני האויב״‪.‬‬
‫בפתח המדור החדש בא מבוא קצר על השחמט והיהודים‪:‬‬
‫״ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך‪ .‬על‬
‫׳הבטלים׳ הרבים נמנה ודאי גם השחמט‪ .‬אולם זה נתחבב‬
‫ונתקבל‪ ,‬גם על היהודים‪ .‬וכל כך נתחבב ונתקבל עד‬
‫שהתירו לשחק בשבת משום ׳שהוא עונג׳‪ .‬זה כאלף שנה‬
‫נפקד זכרו בספרותנו‪ .‬רש״י מזכירו )אישקקיש‪ ,‬כתובות‬
‫ס״א‪ ,(:‬ר׳ יהודה הלוי בספר ׳הכוזרי׳ )אשקאקש( ורבי‬
‫אברהם אבן עזרא‪ ,‬ששגה בימי חייו באהבות רבות‪ ,‬היה‬

                                         ‫כנראה משחק דבוק״‪.‬‬
‫על העזחמט כתבו יהודים גם שירים‪ ,‬מאמרים וספרים‪,‬‬
‫ביניהם שיריו של אברהם אבן־עזרא‪ ,‬״מעדני מלך״ המיוחם‬
‫לר׳ אריה די מודינא‪ ,‬״שחוק השאך״ של יהודה״לייב זאסניץ‬

                                                           ‫ועוד‪.‬‬
‫מדור השחמט של ״דבר״ המשיך להתלבט בשאלות‬
‫המינוח השחמטי העברי‪ .‬בצד חלקיו הקבועים של המדור‬
‫הופיע מילון־מונחים שבא לתת מינוח אחיד לכלי המשחק‬
‫ולמהלכיו‪ .‬יש גם תשובות לשואלים )״כפת איננה תבוסה‬
‫אלא תיקו״(‪ ,‬והודעה לפותרי השאלות‪ ,‬כי אם יצרפו את‬
‫התלוש המופיע בשולי המדור יפורסמו שמותיהם בעיתון‬
‫ויוכלו להשתתף בהתחרות על הפרס שיינתן ל״כל המרבה‬

           ‫בפתרונים במשך חצי שנה מיום הופעת המדור״‪.‬‬
‫ועד הלשון שעל פי בקשת מערכת ״דבר״‪ ,‬ועדה לקביעת‬
 ‫מונחי השחמט‪ ,‬שחבריה היו חיים־נחמן ביאליק‪ ,‬א‪.‬‬
 ‫סימיטיצקי וד‪ .‬שמעונוביץ ‪ -‬מטעם ועד הלשון‪ ,‬ומ‪.‬‬

            ‫בוגדנובסקי ומ‪ .‬מרמורש מטעם מערכת ״דבר״‪.‬‬
‫מאז נתרבו מדורי שחמט בעתונים ויצאו לאור עתונים‬

          ‫מיוחדים לנושא שאמנם לא החזיקו מעמד זמן רב‪.‬‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18