Page 12 - ורד נועם סופי לאתר
P. 12

‫מבוא‬

‫זה של חוקים ואורחות חיים יהודיים מגיח אלינו בגילוייו הראשונים בשתי‬
‫המאות האחרונות לקיומו של המקדש השני מתוך סערת מחלוקת‪ ,‬על רקעה‬
‫של חברה יהודית מפולגת ורבת זהויות‪ ,‬ומתמצק לכלל מסורת אחת‪ ,‬רבת פנים‬
‫אך מגובשת‪ ,‬עשירה ומסועפת‪ ,‬במאות השנים שאחר החורבן‪ ,‬בתוך יצירתם‬
‫הספרותית של חז"ל‪ .‬מערכת הלכתית זו של חז"ל‪ ,‬המשתרעת על פני מאות‬
‫רבות של שנים‪ ,‬מחורבן הבית השני ועד לחתימת התלמודים‪ ,‬על פניה הרבים‬
‫ועל החיבורים השונים המכילים אותה‪ ,‬משקפת תרבות יהודית חדשה‪ ,‬נבדלת‬

                                    ‫כמעט לחלוטין מזו המקראית שקדמה לה‪.‬‬
‫עולמו של המקרא הוא עולם היסטורי חי וצבעוני‪ .‬המקרא מתווה את אורחות‬
‫חייו ומתאר את תולדותיו של עם עצמאי‪ ,‬חקלאי ברובו‪ ,‬היושב על אדמתו בארץ–‬
‫ישראל וחייו הדתיים סובבים במעגלים קונצנטריים את המקדש ואת פולחנו‪.‬‬
‫החוק המקראי מופנה אל האיכר הישראלי היחיד ואף אל החברה המקראית על‬
‫מוסדותיה‪ :‬שופטים ושוטרים‪ ,‬מלכים‪ ,‬נביאים וכוהנים‪ .‬חוק זה משולב לעתים‬
‫קרובות בנרטיב המקראי‪ .‬גיבוריו של הסיפור המקראי הם גיבורי מעשה — אבות‪,‬‬
‫מנהיגים ונביאים — הפועלים במישור הפעולה המשפחתי–השבטי או הלאומי‪,‬‬
‫ומעצבים את המציאות הלאומית מתוך שיח ישיר עם אלו ַּה מצווה ומשגיח‪ ,‬גומל‬
‫ומעניש‪ .‬ואילו עולמם של חז"ל הוא עולם סגור של חכמים‪ ,‬יחיד וקהילה‪ .‬גיבוריו‬
‫הם גיבורים דתיים שכל עשייתם בתורה‪ ,‬בלימודה ובהוראתה‪ .‬החכמים רואים את‬
‫תפקידם בעיצוב פרטני של אורח החיים הדתי היומיומי של קהילה יהודית מופנה‬
‫פנימה‪ ,‬שבית הכנסת ובית המדרש בטבורה‪ ,‬קהילה הכפופה לשלטון חיצוני זר‪,‬‬
‫עוין יותר או פחות‪ .‬זוהי ספרות נטולת ממלכה ומקדש‪ ,‬נעדרת עלילות הרואיות‪,‬‬
‫עיוורת כמעט למציאות ההיסטורית ולנוף הפתוח‪ .‬עבודת האל שלה מתקיימת‬
‫מתוך הס ֵפרה של המעשה האנושי ולא באפיקי ההתגלות הנִסית‪ .‬החכמים היו‬
‫מודעים היטב לסגירות ההלכתית של עולמם‪ .‬אמירה אחת שאנו מוצאים במסכת‬
‫ברכות התנסחה כמדומה כתגובה מתריסה לקושיה המתבקשת נוכח צמצומה של‬
‫השיחה הדתית שעצבו‪‘ :‬מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא‬

                                   ‫בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד'‪4.‬‬
‫מה רב המרחק בין אופיו‪ ,‬רוחו ואפילו ניסוחו הלשוני הקצר‪ ,‬הפסקני והחגיגי‬
‫של החוק המקראי לבין השיח ההלכתי עתיר הפרטים‪ ,‬הדיאלקטי והארכני‪,‬‬
‫המתנהל בלשון יומיומית בפי התנאים והאמוראים‪ .‬ההתפתחות הלשונית‬
‫החיצונית מלשון מקרא ללשון חכמים‪ ,‬אף היא מגלמת בתוכה את הבדלי הנימה‬

                                                                    ‫	‪ 4‬בבלי‪ ,‬ברכות ח ע"א‪.‬‬

                                  ‫]‪[2‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17