Page 14 - ורד נועם סופי לאתר
P. 14
מבוא
בהמשך דבריו סקר זוסמן את המחקר הראשוני של בעלי ‘חכמת ישראל'
בתולדות ההלכה ,על העזתו פורצת הדרך ועל מגרעותיו — היעדר מקורות
אותנטיים ,נטייה להשערות מרחיקות לכת ואף הטיות אקטואליות .הוא תיאר
את הנטישה של כיוון מחקרי זה ואת פנייתו של ה ֶמחקר התלמודי המאוחר
יותר מ ֵחקר צמיחתה של ההלכה אל הביקורת הספרותית של החיבורים
המכילים אותה 8.לבו של המאמר יוחד למשמעותה מרחיקת הלכת של ההלכה
הקומראנית ,כתחנת ביניים בין מקרא למשנה ,להבנת צמיחתה של ההלכה
התנאית .משמעות זו הודגמה במאמר בסקירה הראשונית שהוצעה בו על תוכנה
של המגילה ‘מקצת מעשי התורה' ועל היחס בין הלכותיה לבין ההלכה התנאית.
זוסמן הלין על הזנחתו של חקר ההלכה בספרות המחקר הענפה על מגילות
קומראן במשך ארבעת העשורים שחלפו מאז גילוי המגילות ועד לכתיבת
המאמר 9,וקרא לשוב אליו בסיועו של האוצר שהונח בחיקנו עם גילוי הספרייה
הקומראנית.
ב .תולדות המחקר והחזון המחקרי
האתגר שהציב זוסמן אכן נענה — ולא ִמתו של דבר החל התהליך לפני שפורסם
מאמרו — ואף על פי כן נותר המענה חלקי בלבד .החזון המחקרי שפתחו בו
ראשוני חכמת ישראל ,ואשר חוקרי המאה העשרים ייחלו להתחדשותו ,עדיין
רחוק ממימוש .בסיום מאמרו הציב זוסמן שתי מטרות‘ :א .בחינה ביקורתית
מחודשת של מקורות חז"ל בהמשך למחקרים בתולדות ההלכה שקדמו לגילוין
של המגילות ושהוזנחו בזמן האחרון; ב .פרסום מהיר של כל המגילות שטרם
פורסמו ,ומבחינתנו ,במיוחד החומר ההלכתי' 10.בעוד המטרה השנייה הוגשמה
במלואה ,הרי הראשונה הוזנחה .חקר ההלכה הקומראנית אכן זכה לתנופה
מרשימה .זוסמן עצמו כבר הזכיר את המהדורה המונומנטלית של יגאל ידין
למגילת המקדש ,שנתפרסמה יותר מעשור קודם לכן .זוסמן המעיט מערכו
של פרסום זה לחקר תולדות ההלכה ,הן בשל אופייה האוטופי של ההלכה
לכל זה ראו גם זוסמן ,אורבך ,עמ' .102-87 ,12השוו גילת ,פרקים ,עמ' ;11הלברטל, 8
הרטמן ,עמ' .19 9
10
לבד מגל ההתעניינות המחקרית שהתעורר לשעה קצרה בראשית המאה העשרים עם
פרסומה של ברית דמשק מן הגניזה ,ראו שם ,עמ' .18-16
שם ,עמ' .74
][4
