Page 13 - ורד נועם סופי לאתר

‫מבוא‬

‫העמוקים בין השגב המקראי להווי האנושי–היומיומי ההולך ומתעצב בתרבות‬
‫ההלכתית הבתר–מקראית‪.‬‬

‫מלבד ההבדל הגדול בדגשים הפנימיים‪ ,‬באופי הלשוני והתרבותי ובנסיבות‬
‫ההיסטוריות של יצירתם של חז"ל בהשוואה אל הספרות המקראית‪ ,‬מזדקר‬
‫לעין מיד ההבדל העצום בתוכן החוק הדתי ובהיקפו‪ .‬ההרחבה הכבירה שזכו לה‬
‫תחומי הלכה מסוימים לעומת מקורם המצומצם מאוד במקרא‪ ,‬וחידושן הגמור‬
‫של הלכות שאין להן מקור מקראי כלל‪ ,‬כבר הטרידו את ראשוני החכמים במאות‬

‫האחרונות לקיומו של הבית השני‪ ,‬הזמן שבו התנסחה כנראה המשנה הבאה‪:‬‬

‫התר נדרים פורחים באויר ואין להם על מה שיסמכו‪ .‬הלכות שבת וחגיגות‬
‫ומעילות כהררים תלוים בסערה‪ ,‬מקרא ממועט והלכות [מרובות]‪ 5.‬הדינים‬
‫והע ֹבדות והטהרות והטמאות והעריות יש להם על מה שייסמכו הן הן גופי‬

‫תורה‪6.‬‬

‫בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחותה של התורה שעל פה התעצמו הררי‬
‫ההלכה והתרחקו משורשם עד שהתהום הכרויה בין תורה שבכתב לתורה שעל‬
‫פה הפכה מובנת מאליה‪ ,‬לא עוררה עוד תמיהה ולא יצרה עוד צורך בתיאור‬
‫ובניסוח‪ .‬במאמר מכונן‪ ,‬שנעשה נדבך יסוד בכל דיון מחקרי בתולדות ההלכה‪,‬‬

‫פתח יעקב זוסמן את דיונו בדברים האלה‪:‬‬

‫מן המטרות הגדולות שהציבה לעצמה ‘חכמת ישראל' בראשית דרכה היה חקר‬
‫תולדות ההלכה והתפתחותה‪ :‬הניסיון לרדת לעומקם של תהליכי התהוותה‬
‫והתפתחותה של ההלכה‪ ,‬ולגשר על–פני התהום הגדולה בתולדות ישראל בין‬
‫מקרא למשנה‪ .‬שהרי כולנו עומדים משתאים בפני המחזה המופלא של שיטה‬
‫הלכתית מפותחת‪ ,‬המקיפה את כל שטחי החיים ומגובשת עד לפרטי פרטיה‪,‬‬
‫הניצבת לפנינו במלוא קומתה בספרות ההלכה הקלאסית של התנאים‪ .‬כיצד‬
‫היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה‬

‫הסופי בספרות התנאים?‪7‬‬

‫נכתב בגיליון בכתב יד קאופמן‪.‬‬ ‫‪ 5‬‬
‫משנה‪ ,‬חגיגה א ח‪ .‬ראו אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪ ;52-46 ,20-18‬הנ"ל‪ ,‬המשנה‪ ,‬עמ' ‪,520‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪.995‬‬ ‫ ‪7‬‬
‫זוסמן‪ ,‬חקר‪ ,‬עמ' ‪ .12‬השוו גם זוסמן‪ ,‬אורבך‪ ,‬עמ' ‪ .89‬על החסר במחקרי יסוד בתולדות‬
‫ההלכה קבל גדליהו אלון כבר בשנת תרצ"ט‪ .‬ראו דבריו המובאים לעיל בראש הדברים‪,‬‬

‫ואצל זוסמן‪ ,‬אורבך‪ ,‬עמ' ‪.87‬‬

‫]‪[3‬‬