Page 371 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫נספח א ‪369‬‬

‫ויהי להם לפוקה‪ .‬ויעבור משם צרפתה וילך לאביניון ויסע משם ויבא לאיטאליאה ויעש‬
‫דגלים מעשה חושב ויכתוב עליהם את שמות הקודש‪ ,‬ויאמינו אליו רבים בימים ההם‪ .‬גם‬
‫אל בולוניא פיררארה ומאנטואה בא האיש ויאמר להוליך אתו בדבר מלכי הערלים את‬
‫כל היהודים הנמצאים בתוכם אל מקומו ולארצו‪ .‬גם אל האפיפיאור דבר כדברים האלה‬
‫וייראו בני ישראל מאד‪ .‬ויהו כדברם אליו לאמר ומה נעשה לנשינו אלה היום כי נלך כלנו‬
‫למלחמה ולבניהם אשר ילדו? ויאמר אליהם יש ויש בארצנו כהנה וכהנה רבות אל תיראו‬
‫כי אין מחסור לה' להושיע‪ .‬ומכתב בדה מלבו לאמר אחי המלך שלחהו אלי נכתב ונחתם‬

‫בטבעת המלך‪ ,‬ויהי היום ויגלה סודו ולא האמינו אליו עוד כי חקק חקקי און‪.‬‬
‫ויצא חוטר מפורטוגאל שלמה מולכו שמו מגזע בית ישראל אשר נדחו שם מימי השמד‪,‬‬
‫והוא נער את סופרי המלך בעת ההיא‪ .‬ויהי בראותו את האיש דוד ויגע האלהים בלבו‪ ,‬וישוב‬
‫אל ה' אלהי אבותינו‪ ,‬וימול בשר ערלתו‪ .‬והוא לא ידע מאומה בתורת ה' ובכתבי הקדש‬
‫בימים ההם‪ .‬ויהי בהמולו וה' נתן חכמה לשלמה‪ ,‬ויחכם מכל האדם כמעט רגע‪ ,‬ויתמהו‬
‫עליו רבים‪ .‬ויעבור לאיטאליאה ויעיז פניו לדבר בתורת אלהינו נגד מלכים‪ ,‬ולא הסתיר‬
‫פניו מהם‪ .‬וילך תוגרמתה‪ ,‬וישוב לרומה וידבר עם קלמינטי האפיפיאור ויט אליו חסד ננגד‬
‫רצון כל יודעי דת ודין‪ .‬ויתן לו רשות נכתב ונחתם בשמו לשבת באשר ייטב בעיניו ובשם‬
‫ישראל יכנה‪ .‬ויחכם בחכמת הקבלה ויוציא מפיו דברי חן‪ ,‬כי רוח ה' דבר בו ומלתו על‬
‫לשונו תמיד‪ .‬וגם דלה דלה ממקור מעמקי הקבלה אמרי שפר ויכתבם על הלוחות ונדפסו‬
‫בשאלוניקי ויאורו עיני בראותי אותם‪ ,‬ברוך שחלק מחכמתו ליראיו אמן ואמן‪ .‬וידרוש‬
‫לרבים בבולוניא ובשאר המקומות‪ ,‬וירוצו רבים אחריו לשמוע בחכמתו ולנסותו בחדות‪.‬‬
‫ויגד להם שלמה את כל דבריהם‪ ,‬לא היה דבר נעלם ממנו אשר לא הגיד להם‪ .‬ויראו את‬
‫חכמת שלמה ויאמרו אמת היה הדבר אשר שמענו עליך‪ ,‬והוספת חכמה על השמועה אשר‬
‫שמענו מאד‪ .‬וילבשו עליו רבים קנאה‪ ,‬ולא יכלו להתגולל עליו רעה באיטאליאה כי נחמד‬

‫היה בעיני השרים‪ ,‬ויתחבר אל דוד ויהיו לאחדים בימים ההם‪.‬‬
‫ויכתוב שלמה אל החכמים דברי שלום ואמת לאמר‬
‫טורי רברבי עמודי גולה יודעי דעת ומביני מדע טובי מראה לפני שוכן מעונה‪ ,‬ואשר כח‬
‫בהם לעמוד בהיכלא דמלכא קדישא‪ ,‬קשורין בקשרא דשבעין אנפין דאילנא דחיי אוריתא‪,‬‬
‫למהוי חומתא דשא וטורא עלאה‪ ,‬סחור דקרתא חורבא‪ ,‬דנזכי למחזי בבנינה‪ ,‬ושלמא רבא‬

‫על כורסיה‪ ,‬דמלכא משיחא‪ ,‬אנון זרעא דבריך אלהא מן שמיא‪.‬‬
‫הטו אזנכם לשמוע דברי תולעת ולא איש‪ ,‬חוטר מגזע בני גלותנו שיצא מארץ בעלי‬
‫ריבנו ישב ביער ובמדבר במקום שמיר קוץ ודרדר‪ ,‬שם רעה שם רבץ כי עזבוהו אביו ואמו‪,‬‬
‫הלך בחשכים ואין נוגה לו‪ ,‬פקיד בלילות על משכבו איזה הדרך יחלק אור לדעת שחר‬
‫מקומו מלשמור אורחות פריץ‪ ,‬ללכת במעגלות אל לדרוש ממנו חכמה‪ ,‬ולשמוע דבר אמת‪.‬‬
‫וישים על לבו דאגה ויגון בכל עתותיו להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים‪ ,‬לחזק‬
‫בימין אלוה ולהשליך ממנו שמאל‪ .‬בצרות לו ירים לו קול עד הראש ואמר קדוש לעשות‬
‫סכת שלום‪ ,‬כי טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים‪ ,‬כי הם תנינים ויאבדו והוא לעולם יעמוד‬