Page 366 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 366
364חייו ומותו של משיח בן יוסף
משיחיות וראשית העת החדשה
העת החדשה המוקדמת הייתה בעשורים האחרונים לנושא מרכזי בהיסטוריוגרפיה היהודית
וחוקרים רבים עסקו בהיבטים שונים שלה — ארגוניים ,דתיים ,תרבותיים ,חברתיים,
כלכליים ומשיחיים — אולם העיסוק במשיחיות בעת החדשה המוקדמת מתמקד בצורה כמעט
בלעדית בתנועה השבתאית ,בשלוחותיה ובהתפתחויות שונות שנוצרו בהשפעתה .התמקדות
זו מובנת ואפילו מוצדקת לאור ממדיה האדירים של התנועה השבתאית והצלחתה להקיף את
העולם היהודי כולו ,לאור התאולוגיה (או התאולוגיות) החדשה שדמויות מרכזיות בתנועה
עיצבו ,ההד הנרחב שעוררה התנועה גם מחוץ לחברה היהודית ועוד .אולם תפיסה זו מציגה
את המשיחיות היהודית בראשית העת החדשה בראש ובראשונה כאירוע משברי ,כרעידת
אדמה שרעשי המשנה שלה הוסיפו לערער ולפורר את היציבות ואת החברה היהודית למשך
שנים רבות לאחר מכן ,ולפיכך כקו שבר בהיסטוריה היהודית.
וכך ,גם במונוגרפיה השיטתית הראשונה המוקדשת להיסטוריה של יהודי אירופה בעת
החדשה המוקדמת ,ספרו החשוב של דוד רודרמן ,Early Modern European Jewry ,נידונה
המשיחיות היהודית בלבושה השבתאי ,בפרק הרביעי שכותרתו “משבר הסמכות הרבנית"
(11.)Crisis of Rabbinic Authority
הדיון במשיחיות היהודית במאה השש עשרה מעלה נקודות שאינן עולות בקנה אחד עם
התפיסה המשברית ,הן בנוגע לשורשיה של המשיחיות היהודית ולמקומה בהיסטוריה של
ראשית העת החדשה הן בנוגע לאופיה .כפי שהראיתי בפרק הראשון של ספר זה ,ליוותה
התופעה המשיחית את החברה היהודית כבר מראשית שנות השלושים של המאה החמש
עשרה ושורשיה היו נטועים במסורות קודמות .היא הגיעה לשיאה בשליש הראשון של המאה
השש עשרה ,בפעילותן של דמויות משיחיות כמו אשר לעמליין ,דוד הראובני ושלמה מלכו,
ובפעילותם של הוגים ותועמלנים משיחיים דוגמת יצחק אברבנאל ,יוסף אבן שרגא ואברהם
הלוי — וגם עם דעיכתה של פעילות זו בשנות השלושים של המאה היא הוסיפה להתקיים
בערוצים נסתרים גם בשנים שלאחר מכן ,כפי שניתן ללמוד למשל משמירת מכתביו של
מלכו והכנתם לדפוס באמצע המאה השש עשרה בגרמניה .הנושא המשיחי מתגלה אפוא
כנושא שעמד על סדר היום היהודי כבר מראשיתה של העת החדשה המוקדמת .נוסף לכך,
המשיחיות היהודית בתקופה זו לא היתה משיחיות משברית ,לא מבחינת הגורמים לה ולא
מבחינת אופיה — להפך :היא מלמדת על זיקה עמוקה של החברה היהודית לתופעות שונות
שהתרחשו סביבה ועל ניסיון להעניק להן משמעות מבחינתה .כך ניכסה לעצמה החברה
היהודית את ההשלכות של התגליות הגאוגרפיות ,של התיקונים הדתיים ,של ההבראיזם,
של עליית העות'מאנים ועוד.
השיח המשיחי נתפס בדרך כלל כשיח של הפרדה והנגדה — יהודים מול נוצרים,
טובים מול רעים ,אלו שיגאלו מול אלו שיאבדו — אולם בראשית העת החדשה ,באורח
11מלכו והראובני נזכרים בפרק הראשון העוסק בניידות בראשית העת החדשה.
