Page 365 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫דיון מסכם ‪363‬‬
‫של עולם‪ ,‬ונראה כי הן שלמה מלכו הן דוד הראובני ביקשו להשתמש במוניטין שלהם‬
‫כמאגיקונים (או במקרה של הראובי ליצור לעצמו מוניטין כזה) כדי לקדם את תוכניותיהם‬
‫המשיחיות ברומא‪ ,‬בוונציה‪ 8‬וברגנסבורג‪ .‬גם האפיפיור עצמו פנה לקבלה כדי להבין את‬
‫משמעותם של האירועים הקשים אשר אירעו בשנים אלו‪ ,‬פנייה אשר בעקבותיה פרסם‬

‫אג'ידיו מוויטרבו את ספרו “שכינה"‪.‬‬
‫האמצעי המסורתי אשר יהודים בימי הביניים ובראשית העת החדשה קידמו בו את‬
‫האינטרסים השונים שלהם‪ ,‬אישיים וציבוריים כאחד‪ ,‬היה השירותים הכלכליים שאותם‬
‫הם סיפקו‪ .‬במציאות שבה הודרו היהודים מהשפעה דתית‪ ,‬מדינית או צבאית היו שירותים‬
‫אלו לתחום המרכזי‪ ,‬ולעיתים אף הבלעדי‪ ,‬שבו הם יכלו להיות לנחוצים‪ .‬תרומתם לכלכלה‬
‫המקומית הייתה הבסיס לפריבילגיות שניתנו להם במקומות רבים באירופה‪ ,‬וגם לחלק‬
‫ניכר מן ההתיישבות היהודית באיטליה‪ .‬הצורך הכלכלי היה אפוא גורם מתווך בין היהודים‬

‫לחברה הסובבת‪ ,‬והיה בכוחו לגשר על הפערים הדתיים העמוקים ביניהם‪.‬‬
‫דוד רודרמן הראה שבנוסף לגורם הכלכלי‪“ ,‬יהודים אחדים הפיקו תועלת חברתית ומדינית‬
‫מעיסוקם באסטרונומיה או באסטרולוגיה‪ ,‬שכן מעסיקיהם היו פטרונים עשירים או אפילו‬
‫ממשלות שידעו להעריך את בקיאותם בלשונות‪ ,‬במדעים ובפילוסופיה"‪ 9.‬על סמך הדיון‬
‫בפעילותם של הראובני ומלכו נראה כי ניתן להוסיף לתחומים אלו גם את העיסוק במאגיה‬
‫כתחום נוסף אשר הידע והשליטה בו העניקו למחזיק בהם תועלת חברתית והשפעה על מוקדי‬
‫כח בחברה הנוצרית‪ .‬אולם העיסוק במאגיה‪ ,‬שלא כעיסוק באסטרונומיה‪ ,‬באסטרולוגיה או‬
‫ברפואה‪ ,‬היה עיסוק בפרקטיקה דתית במהותה‪ ,‬ולהכרה ביכולתו של המאגיקון היהודי היה‬
‫אפוא מימד של הכרה ב"אמת העברית" (‪ .)Hebraica veritas‬יתכן שזהו הגורם שהן ניסיונו‬
‫של הראובני הן ניסיונו של מלכו להציע שירותים מאגיים לגורמים פוליטיים מרכזיים בחברה‬
‫הנוצרית (הסנט הוונציאני או הקיסר קרל החמישי) נכשלו‪ ,‬בעוד בתחום הדתי הצליח מלכו‬
‫לרכוש את אמונו של האפיפיור‪“ :‬האמת העברית" כמושג תאולוגי ִאפשרה למי שהשתייך‬
‫למערכת הדתית לגשר על הפער שבין יהדותו של המאגיקון לבין תוכנו של המידע שהוא‬
‫מספק‪ .‬אולם כאשר מדובר במערכת פוליטית–חילונית בקנה מידה גדול‪ 10,‬לא ניתן היה‬
‫לעשות שימוש בתפיסה זו‪ ,‬ולפיכך השימוש בכלים מאגיים–יהודיים לצרכים פוליטיים נתפס‬
‫כבלתי מתקבל על הדעת‪ .‬הוצאתו של מלכו להורג בידי הקיסר מחדדת אבחנה זו‪ ,‬שכן היא‬

‫מדגישה את ההיבט הדתי שבמתח בין המאגיקון היהודי לבין הקיסר הנוצרי‪.‬‬

‫הראובני הציג את עצמו בפני הסנט הוונציאני כמי שמסוגל לחזות עתידות "ולומר לכם דברים‬ ‫ ‪8‬‬
‫העתידים לבוא‪ ,‬שתשמחו לשמעם" (אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪.)405‬‬ ‫ ‪9‬‬
‫רודרמן‪ ,‬מחשבה יהודית‪ ,‬עמ' ‪.34-33‬‬ ‫‪ 10‬‬

‫נראה כי המוניטין של מלכו כמאגיקון סייע לו ביצירת קשרים עם גורמים פוליטיים מקומיים כמו‬
‫למשל פרנצ'סקו מריה דלה רוברה‪ ,‬הדוכס מאורבינו‪.‬‬