Page 363 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 363
דיון מסכם 361
של המאמינים לצעוד בעקבותיו ,אלא גם במידת יכולתה (או חוסר יכולתה) של שכבת
ההנהגה להתמודד עם קריאת התיגר של המבשר המשיחי.
הדפסתו של “ספר המפואר" בשאלוניקי באלול רפ"ט (אוגוסט ,)1529נעשתה בדפוס
מחתרתי או זמני ,ועשרה ימים בלבד לאחר הדפסתו כבר פורסמה תקנה אשר אסרה הדפסת
ספרים ללא אישורם של החותמים .אחד החכמים החתומים על הצהרה זו היה רי"ט.
תקנה זו מעניינת במיוחד מכיוון שמלכו היה קשור באותה התקופה לכמה מתלמידיו של
רי"ט ובראשם ר' שלמה אלקבץ .נוסף לכך ,הוא התכתב יותר מאוחר עם רי"ט עצמו ,ואף
הזכיר אותו באיגרתו השנייה .בתקופה זו התחולל שינוי באישיותו של ר' שלמה אלקבץ
אשר הפך מלמדן ופרשן רציונליסט כמו רבו הרי"ט לפרשן ודרשן קבלי ,שינוי שהצעתי
לקשור אותו ליחסיו עם מלכו .הצעתי גם כי קיים קשר בין שהותו של מלכו בשאלוניקי
וההתכתבות שלו עם רי"ט ,לידיעות המאוחרות יותר על “מגיד" שהיה לרי"ט .עם זאת,
הזיקה העמוקה שבין תלמידיו של רי"ט למלכו לא מנעה את רי"ט מלחתום על צו חריף
שנועד לבסס את עוצמתם של “מרביצי התורה" בעיר ,על רקע תסיסה מסוימת שמלכו
הצליח ככל הנראה לעורר.
דבר זה הוא דוגמה בולטת לעוצמתה ולאחריותה של ההנהגה בשאלוניקי ,ולרצונה
ולנכונותה להגן על עצמה ועל מעמדה .זו אולי הסיבה שאף על פי שבשנת רצ"א ()1531
הגיעו לגרמניה ידיעות בדבר תסיסה משיחית אשר יתכן שהיו קשורות בפעילותו של
מלכו — “על דבר הגאולה כי התחילה וכבר החלו בני ברית עם קודש מירושלים עד שלוניקי
תקנו תעניות ותשובה בה"ב בכל שבוע וסדרו בכל קהל וקהל לפחות עדה מנין אחת
להתפלל .גם הנשים שפכו לבם בצום" — לא היה לכך כל הד נוסף באימפריה העות'מאנית5.
זיקתו של מקור זה למלכו אינה ברורה ,ויש לשים לב למספר נקודות — 1 :לא מדובר בעדות 5
ישירה של ר' אליעזר ,אלא בשמועות שהגיעו לקראקוב; — 2ההתעוררות המשיחית הייתה
"מירושלים עד שאלוניקי" וחרגה אפוא מן התחום הגאוגרפי שבו פעל מלכו; — 3הפעילות
המשיחית המתוארת הייתה פעילות בדפוסים המסורתיים ,תפילה ,תענית ותשובה ,ולפיכך תאמה
את המלצותיו של ר' אברהם בן אליעזר הלוי לפעילות שתכליתה אינה לקרב את הגאולה (שכן
מועד הגאולה כבר נקבע ולא ישתנה) ,אלא להקל על הקשיים הכרוכים בה .מקור זה צוטט
לראשונה בצורה משובשת בידי גרץ (דברי ימי ישראל ,ציון ה ,עמ' )405אשר ראה בהתעוררות
זו ביטוי לפעילותו של מלכו; לעמדה זו הצטרף גם בריל (בריל ,משפחת טריויש ,עמ' .)105
ציטוט מדויק של המקור הובא לראשונה בידי קלוזנר ,לתנועתו ,עמ' ,392-391שהצטרף גם הוא
לעמדתם של גרץ ובריל וראה בידיעות אלו עדות לתנועה משיחית סביב מלכו .עירא רובינסון
דחה הצעה זו וטען שהתפילה לא מילאה מקום מרכזי במשנתו של מלכו ,והציע לראות במקור
זה עדות לפעילות שמקורה בתעמולה המשיחית של אברהם הלוי (רובינסון ,משמרות תפילה).
אף על פי שנימוקו של רובינסון בנוגע לתפילה אינו משכנע ,ומלכו אף ביקש באיגרתו השנייה
כי יתפללו עבורו בארץ ישראל (חית קנה ,עמ' ,)380אין לשלול טענה זו (וראו את ביקורתו של
אידל על הצעתו של רובניסון ,אידל ,על משמרות ומשיחיות) .יש לציין כי משפחת טריויש עמדה
ככל הנראה בקשרים עם מלכו עצמו או עם חוגים המקורבים אליו וב"ספר נפתלי" ,פירוש של
נפתלי הירץ טריויש על פירושו של רבינו בחיי לתורה ,נזכר מלכו מספר פעמים (טריויש ,ספר
נפתלי ,בפרשות נשא ,שופטים וכי תבוא ראו לעיל עמ' 334ובהע' 117שם) .על יחסו המיוחד של
