Page 360 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 358‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫שבהם דנתי בספר זה מלמדים שהגורמים העיקריים להתעוררות המשיחית בחברה היהודית‬
‫בשנים אלו לא היו גורמים חברתיים או כלכליים‪ ,‬אלא בעיקר השינויים הדרמטיים בתמונת‬
‫העולם ובמציאות ההיסטורית אשר התרחשו בתקופה זו בתחומים רבים ומגוונים‪ ,‬ובהם‬
‫הגאוגרפיה‪ ,‬הדת‪ ,‬התרבות‪ ,‬הפוליטיקה‪ ,‬היחסים הבין–לאומיים ועוד‪ .‬השפעה זו התגלתה‬
‫כבר במקום המרכזי שתפסו עשרת השבטים‪ ,‬כמשתתפים בשיח המשיחי היהודי משנות‬
‫השלושים של המאה החמש עשרה ואילך‪ ,‬וכן בפרשנות משיחית לאירועים היסטוריים‬

‫ובשאיפה להשפיע על עיצובם‪.‬‬
‫דוברה הבולט ביותר של מגמה זו היה המקובל והתועמלן המשיחי הפעיל והמוכר ביותר‬
‫בשנים אלו‪ :‬ר' אברהם בן אליעזר הלוי‪ .‬באיגרותיו‪ ,‬אשר נפוצו מאד באיטליה‪ ,‬עשה הלוי‬
‫את ההיסטוריה לזירת התרחשותה של הדרמה המשיחית‪ ,‬ופירש את האירועים ההיסטוריים‬
‫הדרמטיים של שנים אלו — המשבר בכנסיה הקתולית ועלייתו של מרטין לותר‪ ,‬העניין‬
‫הגובר בעולם הנוצרי בעברית ובהבראיזם‪ ,‬מסעות התגליות של הפורטוגלים וההישגים‬
‫והניצחונות של האימפריה העות'מאנית במלחמתה באירופה הנוצרית — כבעלי משמעות‬

‫משיחית‪.‬‬
‫ההתעוררות המשיחית בחברה היהודית בשנים אלו נבעה אפוא מתוך תחושה‪ ,‬אשר הלוי‬
‫וחבריו ביססו אותה ודרבנו אותה‪ ,‬כי המציאות ההיסטורית היא למעשה מציאות משיחית‪ ,‬וכי‬
‫השינויים המפליגים המתרחשים באושיות תמונת העולם הפיזית (עם התגליות הגאוגרפיות)‪,‬‬
‫הדתית (עם התפשטותה של המינות הפרוטסטנטית)‪ ,‬התרבותית (עם התעוררות העניין‬
‫בהבראיזם ובקבלה) והפוליטית (עם התעצמותה של האימפריה העות'מאנית וככל שהאיום‬
‫שהיא איימה על אירופה הנוצרית גבר)‪ ,‬הם ביטויים מובהקים להתקדמותו של התהליך‬

‫המשיחי‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬גירוש ספרד‪ ,‬שמקובל לראות בו גורם מרכזי להתעוררויות המשיחיות של‬
‫המאות השש עשרה והשבע עשרה‪ ,‬כמעט שאינו נזכר במקורות שנידונו ושנבחנו בחיבור זה‪.‬‬
‫כך בכתביו של מלכו וכך בכתביהם וביצירתם של הפעילים המשיחיים הבולטים בתקופה‬
‫זו — אברהם הלוי‪ ,‬אשר לעמליין‪ ,‬יוסף אבן שרגא ויצחק אברבנאל — והאזכורים הבודדים‬

‫שלו שוליים וזניחים‪.‬‬
‫תפיסה זו‪ ,‬הרואה את המשיחיות במידה רבה כתגובה לתמורות בולטות במציאות‬
‫ההיסטורית‪ ,‬המתפרשות כביטוי לתהליכים משיחיים‪ ,‬עשויה לספק דרך התבוננות חדשה‬
‫ומועילה לניתוח ההתפתחות של תנועות משיחיות במקומות שונים ובזמנים שונים‪ .‬בכלל‬
‫זה אף ההתעוררות המשיחית החב"דית של השנים האחרונות אשר הלכה והתגברה בראשית‬
‫שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬בד בבד עם נפילתו של “מסך הברזל" והתמוטטותה‬
‫של ברה"מ‪ ,‬אירוע שנתפס כנקודת מפנה היסטורית רבת חשיבות‪ .‬חב"ד הייתה מעורבת‬
‫מתחילת שנות השבעים בפעילות למען יהודי ברה"מ‪ ,‬והאתוס החב"די מצייר את התנועה‬
‫כגורם המרכזי או אפילו הבלעדי לשימורה של זהות יהודית בברה"מ הקומוניסטית‪ 1.‬יש‬

‫ ‪ 1‬אתוס זה מתבסס במידה רבה על כך שכבר האדמו"ר החב"די הראשון‪ ,‬ר' שניאור זלמן מלאדי‬