Page 355 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 355
פרק ט 353
מפואר בעיר ומביאים אליו רב חדש ,דבר המלמד כי אין בכוונתם לעזוב אותה במהרה,
ומסתפקים באמירת תפילה לעילוי נשמתו של מלכו 219.הצופה נוכח לדעת כי יוסף ,אשר
עוד קודם לכן אמר למלכו כי היהודים כלל אינם רוצים להיגאל ומעדיפים להמשיך ולחיות
את חייהם הגלותיים 220,צדק.
שז"ר לעומת זאת בנה את יצירתו כדיאלוג בין שתי דמויות בלבד .היהודים הפשוטים
כלל אינם מופיעים במחזה והמתח הוא בין שתי אסכולות של הנהגה :בין השתדלן המבקש
להציל את יהודי הגולה ,כלומר לפעול בתוך המציאות הקיימת של חיים בחסדי השלטון
הנוצרי ,לבין מלכו המבקש להפוך את המציאות על פיה ,וליצור מציאות חדשה וחלופית
של גאולה.
המתח בין מלכו ליוסף מרוסהיים מתגלה במלוא עוצמתו כאשר מלכו מכריז “למה באנו
הנה ,אל שרים ומלך :לגאול את ישראל!" 221,ואילו יוסף משיב לו “ואני — להציל!"222.
יוסף מאמין רק בחסדו של הקיסר — “פס מארץ מגן ,זולת אותו קיסר אליו הגענו שנינו"223
— ולכן הוא מבקש ממלכו כי הוא והראובני יעזבו את העיר ויאפשרו לו ,לשתדלן ,להטות
את לב הקיסר לטובה .מלכו מפרש הצעה זו כהתכחשות לגאולה — “יברח לו הגואל?! זו
היא העצה אשר בפיך ,פרנס ושליח גולה נאמן?" — 224ויוסף משיב לו כי זהו אכן המצב
וזהו רצון האל“ :נמסרנו אל עם זר ,זרוע לו וחיל ואנו חדלי אונים ותלואים בחסדיו .ככה
רוצה האל"225.
בדברי התשובה של מלכו לדבריו של יוסף מרוסהיים ,שילב שז"ר גם התבוננות היסטורית
ופוליטית של מלכו במציאות ימיו226:
אתה ממרחק תביט ופני דברים תראה ותאמר ,כחם עוד רב ועוד כסאם איתן .אני בבית גרתי
וכל משכיתם אדע ומבארם אמרתי לשבור את צימאוני ,שמעה אפוא דברי :דלל מעינם —
קרבם אוכל העש ,מרקב אין בם מתום .במקום קודשם טומאה ,וכיסאם על תרמית נכון וחרב
איש באחיו תאכל שם כל בשר .לא כאלה המה שליחי חרון האל .אין זאת כי רד יומם כי
תור הזעם תם .אל השליך שוטו ככלי אין חפץ בו .כי ליל עונשנו פס .כי יום תשועה קרב.
בשורת הגאולה של מלכו אינה נשענת אפוא רק על החזון המשיחי שלו אלא גם על הכרה
במשבר העובר על אירופה ,משבר שדווקא הוא ,שגדל בחצר המלוכה בפורטוגל ,מסוגל
לזהות אותו ולאבחן אותו .ההתבוננות במציאות הפוליטית והדתית מוליכה אותו למסקנה
כי “לא כאלה המה שליחי חרון האל" ,ולפיכך “ליל ֹענשנו פס ,כי יום תשועה קרב".
2 19שם ,עמ' .297
220שם ,עמ' .276
2 21שז"ר ,בין איתני גולה ,עמ' .13
2 22שם.
2 23שם.
224שם ,עמ' .14
225שם ,עמ' .16
2 26שם ,עמ' .17
