Page 353 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 353
פרק ט 351
ולזוית חמה ומגודרת ,בעוד האדמה עצמה מחוללת את הנס ,בכל מקום יהיה ירושלים! לא
של האדמה — אלא של השמים.
הדרך להגשמתה של הגאולה האוניברסלית אינה עוברת בחצרות השליטים אלא אצל המוני
העם“ :דרכנו לאו דוקא היא דרך החצרות ,לא דרך המושלים בלבד .העם ,הוא לנו מצפה.
אליו ,דרכו ,שליחותנו מוליכה ...לא ,לא היהודים בלבד .דרכנו — היא דרך היהודים אל
העולם" 204.ואכן ,התמונה השביעית במחזה נפתחת בדמותו של מלכו הדורש בפני המון
המורכב מיהודים ונוצרים כאחד ,ואילו יריביו של מלכו ובראשם יעקב מנטין מגיעים למקום
ומספרים להמון הנוצרי כי מלכו הוא יהודי .הדרך לשבש את בשורתו האוניברסלית של
מלכו היא בהדגשת הצד הדתי באוזניו של ההמון שטרם הבשיל לשמיעת בשורת הגאולה
העל–דתית.
בדומה לקבק ,גם לילס שרטט את דמותו של מלכו בצלמו של ישו .כבר בתמונה
הראשונה במחזה מזהיר הקרדינל סאלוואדור ,יהודי מומר שהיה לכומר המוודה של מלך
פורטוגל ,את מלכו מפני ההשלכות של מעשיו ,ורומז שהוא הולך בדרכיו של ישו“ :גם
הוא ,גם הוא בא כך ,גם הוא שמע ,ראה ,גם הוא קרא .והוא הן משלנו הוא היה ,אחינו...
דיוגו פירס :מי? סאלוואדור[ :מרמז על הצלב] וראה נא מה עלה לתורותיו שלו ,שלנו"205.
ביטוי נוסף לדמיון בין מלכו לישו מתגלה בכך שיציאתו לשליחותו המשיחית מהווה גם
מעשה של פרישות ,שכן הוא נוטש את ארוסתו דבורה; עם זאת הוא מצווה עליה “הכיני
לי גביע יין לקידוש! בכל עת קבלת שבת אהיה אתך" 206.שתיית יין הקידוש תהווה עבור
דבורה התאחדות עם גופו של מלכו ,בדומה לשתיית היין בידי הכומר במהלך טקס המיסה.
מאפיינים בולטים נוספים מתגלים בפעילותו של מלכו הנואם בפני ההמון כשהוא לבוש
בגדים בלויים 207,נרדף בידי בני עמו היהודים 208,ולבסוף מוצא להורג בידי הקיסר הרומי,
הרואה את עצמו כבן דמותו של פונטיוס פילטוס“ :לבו של פונטיוס פילטוס הן לא היה
כבד יותר ,חשוך יותר מלבבי עכשיו"209.
לאורך המחזה בולטת הן הביקורת על החברה היהודית אשר איבדה את הסולידריות
הפנימית שלה 210,הן ביקורת חברתית ומדינית על הקפיטליזם המערבי ועל הקולוניאליזם211.
204שם ,עמ' .207-206
205שם ,עמ' .134
2 06שם ,עמ' .193
207שם ,עמ' .211
208שם ,עמ' .239 ,216
209שם ,עמ' .282
210ראו למשל דבריו של סאלוואדור בעמוד .131
2 11ראו את דבריו של מלכו בעמוד 133על הקפיטליזם הפורטוגלי ,וכן את ביקורתו של דום דיניז
בעמוד ,141על הנכונות להקריב את בני פורטוגל אמיצי הלב בעבור זהב ופלפלים .לעומת
ביקורת זו בולט ייחודה של צפת כמקום שבו גם החכמים חיים מיגיע כפיהם (עמ' .)171-170
וראו גם את ביקורתו של הראובני על "חשקו של יואן (מלך פורטוגל) לשלטון ולתהילה" ועל
"חצרותיו של המערב מרבה הלהג" (עמ' .)206