Page 349 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 349

‫פרק ט ‪347‬‬

‫ומשבש את הניסיון להביא את היהודי ליטול את גורלו בידיו הוא‪ 180.‬יצירות אלו מלמדות‬
‫עד כמה הצליח היסוד הנורמטיבי אשר‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל‪ ,‬ניכס את מלכו כאשר עשה‬
‫אותו למקובל‪ ,‬לדרשן ולבסוף אף לתקדים הלכתי‪ ,‬להשתלט על דמותו‪ .‬הוא נעשה‪ ,‬גם‬
‫ביצירה הספרותית של שני מחברים חילונים במחצית הראשונה של המאה העשרים‪ ,‬לדמות‬
‫המייצגת דווקא את הזרם המרכזי והשמרני בחברה היהודית ולא למהפכן משיחי‪ .‬אולם לא‬

                                       ‫היה זה הדימוי היחיד של מלכו בשנים אלו‪.‬‬
‫היצירה הספרותית המקיפה ביותר שגיבורה הוא מלכו היא הטרילוגיה ההיסטורית של‬
‫אהרון קבק “שלמה מלכו"‪ 181.‬המוטיב המרכזי העובר לכל אורכה של הטרילוגיה הוא חיפושו‬
‫של הגיבור אחר תכלית ומשמעות לחייו‪ ,‬תוך התמודדות עם המתח שבין הרוח לבין החומר‪,‬‬
‫בין מציאות החיים הגשמיים לבין התכלית או הייעוד הרוחני‪ .‬בחלקה הראשון של היצירה‬
‫מלכו הוא בן אנוסים אשר הפך לנער שעשועים בחצר המלוכה הפורטוגלית‪ ,‬ולמאהבה‬
‫של הנסיכה ג'וליה‪ .‬מלכו מתלבט אם אהבתו לנסיכה ג'וליה היא אהבת אמת או שאינה‬
‫אלא ביטוי למשיכה הגופנית ביניהם‪ ,‬ולבטים אלו מוליכים אותו בסופו של דבר בחזרה‬

                                   ‫ליהדות‪ .‬הוא עוזב את פורטוגל ומשתקע בצפת‪.‬‬
‫בצפת מתרחש החלק השני בטרילוגיה‪ ,‬ושם‪ ,‬בישיבתו של ר' יוסף קארו‪ ,‬מלכו מאמין‬
‫כי יגיע אל תכליתו הרוחנית האמיתית גם במחיר של התנערות מוחלטת מכל חומריות‬
‫ארצית‪ ,‬או במילותיו של ר' יוסף קארו למלכו “בשעה שמכל הריחות בעולם תריח רק ריח‬
‫הרקבון‪ ,‬בשעה שמכל הצבעים והמראות תבחר רק מראה הגווייה אכולת רימה ותולעה‪,‬‬

                                       ‫אז‪ ...‬תדע כי בא לך האות אשר ביקשת"‪182.‬‬
‫אולם במהלך שהותו בצפת מגלה מלכו כי מחירה של ההתמקדות הבלעדית בתכלית‬
‫הרוחנית הוא חוסר רגישות כלפי הסביבה‪ ,‬גם הקרובה אליו ביותר‪ 183.‬בסופו של חלק זה‬

‫‪ 	180‬ברוח זו ניתח את המחזה גם מיכאל וילף‪“ ,‬מחזה היסטורי בעל מגמה אינטלקטואלית"‪ ,‬מאזנים‬
                                                             ‫מז (תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪.425-423‬‬

‫‪ 1	 81‬הרומן הוא למעשה טרילוגיה שחלקיה הם האהבה‪ ,‬האמונה והקרבן‪ .‬קבק היה מן הסופרים העברים‬
‫הפופולריים ביתר בשנות העשרים והשלושים‪ ,‬ואף על פי שהיה לו קהל קוראים נרחב הוא‬
‫נחשב לסופר בינוני וספריו לא נתפסו כספרות גבוהה‪ .‬המפנה ביחס הביקורת אליו התחולל עם‬
‫הופעתו של "שלמה מלכו"‪ ,‬אשר קבק עצמו ראה בו אז את גולת הכותרת של יצירתו — ראו‪:‬‬
‫צור‪ ,‬במחיצתו של קבק; יוסף אורן‪" ,‬הרומן ההיסטורי הראשון של קבק"‪ ,‬מאזנים לט (תשל"ד‪-‬‬
‫תשל"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .381-376‬לגישה ביקורתית יותר ליצירה ראו שלום קרמר‪ ,‬ריאליזם ושבירתו‪,‬‬
‫גבעתיים ‪ ,1968‬עמ' ‪ .101‬על יחסו של קבק לספרו לאחר פרסומו ראו אהרון א‪ .‬קבק‪" ,‬תולדותי"‪,‬‬

                                                              ‫גנזים א (תשכ"א)‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬
                                                             ‫‪ 1	 82‬קבק‪ ,‬שלמה מלכו‪ ,‬עמ' ‪.207‬‬
‫‪ 1	 83‬הדבר מתבטא ביחוד במערכת היחסים המתפתחת בין מלכו לר' ישראל נג'ארה‪ ,‬דמות המייצגת‬
‫את השילוב בין שני העולמות‪ ,‬ולדעיכה ביחסיו עם ר' יוסף קארו‪ ,‬המבטא את ההתנתקות‬
‫המוחלטת מן הגשמיות‪ ,‬ועם ר' שלמה אלקבץ ההולך בדרכו של ר' יוסף קארו אך לא מגשים‬
‫אותה עד הסוף‪ .‬חסרונה של ההתנתקות מן העולם מתבטא גם בכך שבעוד ר' ישראל נג'ארה‬
‫הצליח לחבר תפילות ופיוטים מופלאים‪ ,‬ר' שלמה אלקבץ הצליח בכך פעם אחת בלבד כאשר‬
    ‫חיבר את שירו "לכה דודי"‪ ,‬ומאז‪ ,‬על אף ניסיונותיו החוזרים ונשנים‪ ,‬לא חזר על הישג זה‪.‬‬
   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354