Page 346 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 346
344חייו ומותו של משיח בן יוסף
נשלח “כדי לגאול אותנו מחטאינו"; 157בעוד הראובני ביקש להפוך את היהודים לעם של
לוחמים ,ביקש מלכו “למות למענם ...להעיד על גבי המוקד על אמיתות התורה — אשה
ריח ניחוח לה'" 158.שאיפה זו עמדה בסתירה מוחלטת לכל תפיסתו של הראובני ,שהשיב לו
“על כתליו של בית הכנסת בפראג ...ראיתי דמם של הקדושים .הוא האדים את האבן ולמען
כבוד הקדושים אסור היה למחותו .אבל מה הועיל? חסידי פראג ,כלום בשל כבוד זה שהם
חולקים נעשו פחות קנטרנים ,פחות אוהבי מחלוקת ,פחות מעוקמים בגוף ובנפש?"159.
הערצתו של מלכו הייתה נתונה לר' יוסף קארו ,אשר “למען המשיח הוא שוקד עתה על
מלאכתו ביתר שאת ומתקדש מתוך סיגופי הנפש והגוף ...שולחנו היה כמזבח שיום–יום
הקריב עליו את יצר הרע" 160.הגאולה שהעסיקה את מלכו הייתה אפוא הגאולה הרוחנית,
הגאולה שבהתגברות על היצר ,שבעמידה בניסיון ,הגאולה הפסיבית .כאשר מלכו והראובני
יצאו בצוותא לרגנסבורג הם לא הצליחו אפילו להגיע אל הקיסר ,ונעצרו במהלך הניסיון
להתקרב אליו; המבקר היחיד שהצליח להגיע למלכו ולראובני לאחר מעצרם ,ואשר עורר
לרגע את תקוותו של הראובני כי הוא בא להציל אותם במעשה נועז ,היה ר' שלמה אלקבץ,
שהביא למלכו עותק מן הכרך הראשון של ה"שולחן ערוך" .ניסיונו של הראובני נידון אפוא
לכישלון .שליחותו של מלכו ניצחה ,המשיחיות הוסטה מן האפיק המעשי הצבאי–המדיני
אל האפיק הרוחני ,והיצר הרע ישוב ויישחט על שולחנו של ר' יוסף קארו ,הלא הוא
ה"שולחן ערוך" .ואם הראובני מוצג ברומן זה כאב–הטיפוס של הפעיל הציוני ,מלכו היה
אב–הטיפוס ליריבי הציונות ומתנגדיה .המשיחיות שלו הייתה רוחנית ופסיבית ביסודה,
ונשענה על הציפיה כי המשיח יופיע יש ֵמ ַא ִין .המשיחיות הפסיבית ,שמייצג מלכו ,לא
היתה רק יריבתה של המשיחיות המעשית ,היוזמת ,של הראובני ,אלא הייתה גם אסונה.
היא הרסה את היסודות שהציב הראובני והותירה את העם פסיבי ובגלות.
באופן דומה מתואר מלכו גם במחזהו של דוד ברגלסון “הנסיך ראובני" .מטבע הדברים
מחזהו של ברגלסון אינו מנסה לתת תמונה מקיפה של חייו של הראובני ,כפי שעשה ברוד
ברומן רחב היריעה שלו ,אלא מציג מספר תמונות מרכזיות בפעילותו ומתוכן מנסה לאפיין
את דמותו .נוסף לכך ,שלא כברוד ,אשר התמונה ההיסטורית ששרטט קרובה למציאות
והתבססה על תחקיר היסטורי מקיף 161,מחזהו של ברגלסון אנכרוניסטי לחלוטין ,ולבד
מסיפור המסגרת הכללי אין בו שום ניסיון להתקרב למציאות ההיסטורית שהוא מתאר162.
1 57ברוד ,ראובני ,עמ' .349
158שם ,עמ' .325
1 59שם.
1 60שם ,עמ' .369
1 61כך למשל ,בתיאור הפגישה הראשונה בין מלכו לראובני (עמ' ,)297הציג את עצמו מלכו כמזכיר
ה"קאזה דה סופליקאסאן" .ברוד מסביר בצורה מדויקת להפליא מה היה טיבו של בית משפט
זה ,בידי מי הוקם ,ועוד .דיוק זה בנוגע לפרט שולי כמו זה ,הוא דוגמה בולטת לדיוק ההיסטורי
בספר.
162המחזה נכתב ברוסיה הסובייטית בראשית שנות הארבעים ,ויתכן שאי–הדיוק בו נבע מחוסר ידע
של המחבר ומניתוק מהמחקר של התקופה.
