Page 344 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 344

‫‪ 342‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬
‫ריבוי החיבורים שדמותו של מלכו הופיעה בהם‪ ,‬בין אם כגיבור ראשי בין אם כדמות‬
‫משנית‪ ,‬הוא ביטוי לפופולריות שהייתה לסוגה הספרותית המשיחית במחצית הראשונה של‬
‫המאה שעברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דמותו של מלכו כפי שהיא עולה בספרות זו כמעט שלא נידונה‬
‫במחקר‪ּ ,‬וודאי שלא הוקדשו לה מחקרים עצמאיים‪ 149.‬ענייננו כאן אינו בהיבטים הספרותיים‬
‫של יצירה גדולה ורחבה זו‪ ,‬אלא באופן שבו עיצבו המחברים שנזכרו את דמותו של מלכו‪,‬‬
‫ובשינויים שחלו בדימויו בשנים אלו‪ .‬לא אקיף כאן את כל החיבורים שבהם מלכו נזכר‪ ,‬אולם‬
‫אצביע על מספר מאפיינים בולטים בעיצוב דמותו במכלול היצירה הספרותית–המשיחית‬

                       ‫בשנים אלו‪ ,‬ואדון בחיבורים המרכזיים שנתחברו על אודותיו‪.‬‬
‫דמותו של מלכו אינה תמיד הדמות המרכזית ביצירה‪ ,‬ולעיתים הוא מופיע כדמות משנית‬
‫בלבד‪ ,‬כאשר גיבורה של היצירה הוא דוד הראובני‪ .‬כך למשל ברומן “ראובני שר היהודים"‬
‫פרי עטו של מכס ברוד‪ 150,‬ובמחזה “הנסיך ראובני" מאת דוד ברגלסון‪ 151.‬בשתי יצירות אלו‬
‫מוצג הראובני לא רק כאיש חזון אלא בראש ובראשונה כאיש המעשה‪ ,‬כמי שרקם תכנית‬
‫פוליטית מעשית כדי לפתור את מצוקת היהודים‪ ,‬ואילו מלכו אינו רק דמות משנית אלא‬

                                     ‫גם דמות מנוגדת‪ ,‬אנטי–גיבור או אנטי–משיח‪.‬‬
‫ביסודו של “ראובני שר היהודים" של ברוד עומד המתח בין החיים היהודיים הפסיביים‬
‫בתוך הגטו בפראג‪ ,‬לבין שאיפתו של הגיבור‪ ,‬הנער דוד למל‪ ,‬לצאת אל מחוץ לחומות‬

                         ‫הגטו ולחיות חיים אמיתיים‪ ,‬חופשיים‪ ,‬משוחררים ופעילים‪.‬‬
‫דוד נחשף לעולם שמחוץ לגטו בזכות שתי דמויות‪ :‬הירשל‪“ ,‬המלמד הרעב"‪ ,‬שעסק‬
‫בחכמות חיצוניות וחשף את דוד לשפות זרות וליצירה הספרותית‪ ,‬ההיסטורית והפילוסופית‬
‫הרנסנסית‪ ,‬כלומר לפתיחות תרבותית‪ 152,‬ו"גרשון המשוגע"‪ ,‬תמהוני שהתגורר במגדל‬
‫שבחומת הגטו ושמר על המפתח לשעריו‪ .‬גרשון ִאפשר לדוד לצאת מחוץ לחומות הגטו‪,‬‬
‫ובכך עשה את דוד לאדם פעיל הנוטל את גורלו בידיו‪ .‬יותר מאוחר מתברר כי גרשון אינו‬
‫אלא אשר לעמליין‪ ,‬אשר מצא מקלט בפראג בעקבות כישלון בשורתו המשיחית‪ 153.‬ברוד‬
‫יצר כאן אפוא זיקה משולשת בין השכלה‪ ,‬אקטיביזם‪ ,‬המתבטא ביציאה מן הגטו‪ ,‬ומשיחיות‪.‬‬

                    ‫‪ 1	 49‬למעט זיקתו של אורי צבי גרינברג למלכו‪ ,‬אשר נידונה בידי וולף–מונזון‪.‬‬
‫‪ 1	 50‬רומן זה הוא למעשה חלק מטרילוגיה של רומנים היסטוריים‪ .‬קדם לו "דרכו של טיכו ברהה‬
‫לאלוהים" (‪ ,)1915‬והשלים את הטרילוגיה "גלילאו באזיקים" (‪ .)1948‬על "ראובני שר היהודים"‬
‫זכה ברוד בשנת ‪ 1929‬בפרס תומס מסאריק מטעם ממשלת צ'כוסלובקיה‪ ,‬ולאחר פרסומו של‬
‫"גלילאו באזיקים" זכה בפרס ביאליק‪ .‬לדיון נרחב בטרילוגיה ההיסטורית של ברוד ראו מיכל בן‬
‫חורין‪" ,‬לאומיות ורומן היסטורי במאה ה–‪ — 20‬הטרילוגיה של מכס ברוד כמקרה מבחן" עבודת‬
‫גמר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪" .1999 ,‬ראובני שר היהודים" הומחז בידי המחבר בשנת תשי"ד‪,‬‬
‫והועלה על בימת תאטרון "הבימה"‪ .‬הספר עצמו תורגם לעברית והודפס בסדרת "ספריה לעם"‬

                                                  ‫של הוצאת "עם עובד" במספר מהדורות‪.‬‬
                        ‫‪ 1	 51‬על מחזה זה ראו בהרחבה נוברשטרן‪ ,‬קסם הדמדומים‪ ,‬עמ' ‪.320-310‬‬

                                                    ‫‪ 	152‬ראו למשל ברוד‪ ,‬ראובני‪ ,‬עמ' ‪.20-12‬‬
                                                                     ‫‪ 1	 53‬שם‪ ,‬עמ' ‪.145-140‬‬
   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349