Page 345 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 345

‫פרק ט ‪343‬‬
‫דוד ניצב בפני עימות משולש‪ :‬בין יהדות לפתיחות תרבותית‪ ,‬בין הגטו לעולם שמחוץ‬
‫לו ובין פסיביות לאקטיביות‪ ,‬הפתרון שהוא בחר בו הוא המעבר לחיים פעילים במחיר‬
‫נטישת זהותו היהודית‪ .‬הוא ברח מביתו‪ ,‬מן הגטו ומפראג‪ ,‬ויחד עם אהובתו הנוצריה‬
‫מוניקה פנה לארפורט‪ ,‬העיר החופשיה שבה הם יוכלו לממש את אהבתם ואת חירותם‪.‬‬
‫אולם הניסיון נכשל‪ ,‬שכן במהלך המסע לארפורט נטשה מוניקה את דוד לטובת חייל‬

                                                        ‫גרמני שהם פגשו בדרך‪.‬‬
‫פתרון הנטישה וההתכחשות למוצא היהודי נכשל אפוא כישלון חרוץ‪ .‬דוד חיפש עתה‬
‫פתרון אחר שישלב בין השאיפה ליציאה מן החומות ולפעילות יזומה עם שמירה על זיקה‬
‫ליהדות וליהודים — ופתרון זה היה פתרון מדיני במסווה משיחי‪ .‬ואכן‪ ,‬דוד המתחזה לנציגה‬
‫של מדינה יהודית עצמאית במדבר ָחבֹור‪ ,‬הציע לאפיפיור “שיתיר לו ל ַח ֵייל לצבא מן‬
‫היהודים היושבים בארצות הנצרות ולהכשיר את הטובים שבהם הכשרה צבאית"‪ 154.‬צבא‬
‫זה‪ ,‬יחד עם צבאו של הקיסר‪ ,‬יצא למלחמה בעות'מאנים וישחרר מידם את ארץ ישראל‪ .‬דוד‬
‫למל‪ ,‬תלמיד החדר הפרגאי‪ ,‬הפך לדוד הראובני המצביא והמבשר המשיחי ממדבר ָחבֹור‪.‬‬
‫ניתן לראות ברומן זה ביטוי מובהק לתפיסות ציוניות בדבר שלילת הגלות והפסיביות‬
‫היהודית שאפיינה את החברה היהודית המסורתית‪ ,‬אכזבה מהבטחות האמנציפציה ושוויון‬
‫הזכויות ואמונה כי רק פתרון מדיני יביא לגאולתו של העם היהודי‪“ :‬להחזיר לעם בארצו‬
‫את עוז הנפש‪ ,‬את חדות הסכנה — ובכך להחזיר למין האנושי כולו עם בריא"‪ 155.‬ואכן‪,‬‬
‫ברוד נתפס לציונות עוד בהיותו סטודנט באוניברסיטה הגרמנית בפראג‪ ,‬והושפע רבות‬
‫ממרטין בובר ומשמואל הוגו ברגמן‪ ,‬והיה לימים לאחד ממנהיגי התנועה הציונית בצ'כיה‪.‬‬
‫שלמה מלכו‪ ,‬המופיע רק בשלב מתקדם בסיפור‪ 156,‬מתגלה לא רק כאסונו של הראובני‬
‫אלא גם כאנטי–תזה לרעיונות המשיחיים–הציוניים שביסוד פעילותו המשיחית‪ .‬בשובו‬
‫ליהדות ובתסיסה שהוא עורר בקרב האנוסים הוא ערער את מעמדו של הראובני בפורטוגל‬
‫והביא לגירושו משם‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬כאשר הראובני שב לרומא וביקש לבסס שם מחדש את‬
‫מעמדו‪ ,‬הוא גילה כי מלכו תפס את מקומו‪ .‬עתה מגלה הקורא כי תפיסתו המשיחית של‬
‫מלכו מנוגדת לתפיסתו של הראובני והפוכה ממנה‪ .‬מלכו ראה בראובני את שליח האל אשר‬

                                                                          ‫‪ 	154‬שם‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬
‫‪ 1	 55‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .347‬מוטיב נוסף המתגלה ברומן ואשר גם הוא היה אופייני לתפיסות הרומנטיות של‬
‫תקופה זו‪ ,‬הוא הפער בין היהודים האשכנזים לבין היהודים המזרחיים‪ .‬הראובני הוא אמנם מתחזה‪,‬‬
‫אך מדינת השבטים אכן קיימת‪ ,‬מולך בה המלך יוסף‪ ,‬ואחיו דוד הוא מפקד הצבא‪ .‬דוד למל שמע‬
‫עליהם מגרשון המשוגע (הוא אשר לעמליין) והצליח להגיע לארצם‪ ,‬אולם "היהודים המנוונים‪,‬‬
‫חסרי הנשק‪ ,‬המשועבדים במדינות המערב אינם מוחזקים בעיניהם כאחים‪ ,‬ואפילו לא כשארי‬
‫בשר‪ ,‬שהרי במשפחה כזו צריכים היו להתבייש בפני כל שאר השבטים" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)343‬הראובני‬
‫שאף להגיע עם הספינות הפורטוגליות שעליהן החיילים היהודים המאומנים למדינת השבטים‪,‬‬
‫ו"אותה שעה לא יראו עוד אחינו המזויינים בחבור טעם לבוז לנו בשל רפיונינו כל אותה זרות‬

                  ‫לא טבעית בין היהודים בני החורין ובינינו תיעלם‪ ,‬נתאחד" (שם‪ ,‬עמ' ‪.)348‬‬
                              ‫‪ 1	 56‬הופעתו הראשונה היא בעמוד ‪ ,297‬מתוך ‪ 402‬עמודים שבספר‪.‬‬
   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350