Page 342 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 342
340חייו ומותו של משיח בן יוסף
התגלותו של שבתי צבי הותר להתבונן בטלית של מלכו ,ומקריאה מחודשת בשמות שעליה
עולה כי הם רומזים למשיחיותו138.
מקור זה מראה שוב כי גם כאשר היה מלכו לדמות נורמטיבית ,למחבר של חיבור קבלי
עיוני ולמי שלציצית שלו יש מעמד של תקדים הלכתי ,עדיין הוסיפו הצדדים המשיחיים
באישיותו להתקיים בסביבה האשכנזית .היבטים אלו התקיימו באופן סמוי ,אך ברגע שנדמה
היה כי הקרקע כשרה לכך ,כלומר בסיטואציה של התעוררות משיחית המבוססת על מקורות
שונים ,שבו יסודות משיחיים אלו והתפרצו .כך הייתה הציצית שלו ,אשר ר' יום טוב ליפמן
הלר דן בה דווקא כחפץ נורמטיבי ,לחפץ בעל משמעויות מאגיות–משיחיות 139.תופעה זו
היא המשך למגמה שהתגלתה בהדפסתו של “חית קנה" דווקא באמסטרדם ובראשית שנות
השישים של המאה השבע עשרה .המשך קיומו של היסוד המשיחי באישיותו של מלכו
בסביבה האשכנזית ,ולעומת זאת העדרו בסביבה האיטלקית והספרדית 140,ממשיך למעשה
את הקו שאפיין את פעילותו של מלכו עוד בחייו .עם זאת ,היה צורך בזרז חריף ,דוגמת
התעוררות משיחית מקיפה ,כדי שתתאפשר התפרצותו של יסוד זה141 .
בין משיח לאנטי–משיח — דימויו של מלכו כדמות היסטורית
בספרות היהודית במחצית הראשונה של המאה העשרים
במחצית הראשונה של המאה העשרים שבה והייתה למלכו עדנה כדמות בולטת
בשדה הספרות ,המחזאות והשירה היהודית החדשה 142.הוא היה לגיבורים של רומנים143,
1 38את האיגרת במלואה הביא שלום ,איגרת; וראו גם שלום ,שבתי צבי ,עמ' .564-466בהיבטים
שונים של איגרת זו דן גם אידל ,שלמה מלכו כמאגיקון ,עמ' .213-208
139בהקשר זה יש חשיבות לכך שהמקור השבתאי מזכיר פסוקים הכתובים לכאורה על הציצית,
שנזכרה כבר בהקשר הלכתי ,ולא על הדגל שאכן רקומים עליו פסוקים שונים ,ושנראה כמתאים
יותר לטענה כזו.
140באמסטרדם הייתה אמנם קהילה פורטוגלית גדולה ,אולם "חית קנה" נדפס בידי אשכנזי ובדפוס
אשכנזי.
1 41יתכן שסיפור זה הוא הרקע לידיעה מתוך "שבחי נתן העזתי" כפי שנכללו בספר "מעשה צדיקים"
(ירושלים תשל"א-תשל"ח ,עמ' שעח) על דגל שהתקין נתן בהיותו בחלב (הועתק בידי בניהו,
התנועה השבתאית ביון ,לעיל הערה .)137
1 42במושג "ספרות יהודית" כוונתי ליצירות שנכתבו בתקופה זו בידי יוצרים יהודים ,בשפות שונות
ובמקומות שונים.
143מלכו הוא הגיבור הראשי בטרילוגיה של א"א קבק" ,שלמה מלכו" .הרומן נכתב משנת תרפ"ג
עד שנת תרפ"ח ( )1928-1923אולם בשל צוק העיתים לא הצליח קבק למצוא מו"ל שיוציא
את הרומן במלואו ולכן הוא הודפס בשמונים ושמונה המשכים בעיתון "העולם" הלונדוני ,בין
א' בתמוז תרפ"ז ( )1.7.1927לכ"ו באדר א' תרפ"ט ( ;)8.3.1929מאוחר יותר הוא אף הודפס שם
כספר ונשלח להפצה בארץ — ראו צור ,במחיצתו .מלכו ממלא תפקיד מרכזי גם ברומן ההיסטורי
של מכס ברוד" ,ראובני שר היהודים" ( ,)Rëubeni Fürst der Judenאשר ראה אור לראשונה