Page 338 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 338
336חייו ומותו של משיח בן יוסף
מעמדו הנורמטיבי ,ל"חית קנה" אין ערך מוסף מעבר לחזיונות ולמידע הביוגרפי המובלע
בהם 123,אופיו משיחי במובהק ,והוא מבסס את הפן המשיחי שבדמותו של מלכו .ביטוי לכך
מתגלה בהערות שהוסיף עורך הספר אברהם רוטנברג בשולי הדברים ,ובייחוד בהערה שבה
הוא מייחס למלכו את מעשהו של ר' יוסף דלה ריינה124.
נוסף לכך ,כבר בנוסח המוקדם יותר של “חית קנה" ,שהותקן בשנת תי"ב (125,)1552
נוספו בסוף החיבור דברי חתימה שנועדו להתמודד עם מותו של מלכו בטרם השלים את
שליחותו המשיחית .הרעיון המובע שם הוא כי תלמידי החכמים הם כפרתם של ישראל,
ומיתתם שקולה לסילוקו של בית המקדש ,ומכיוון שבית המקדש נגנז ולא נשרף ,כך יש
לראות גם את מותם של תלמידי החכמים 126.במהדורת הדפוס נוספו דברי חתימה שונים,
אולם גם הם נכתבו על רקע כישלונו של מלכו127.
יש מקום לבחון כעת מדוע נדפס “חית קנה" דווקא בזמן שבו נדפס ובמקום שבו נדפס,
ובייחוד לאור היות הספר מוכן כבר שמונה שנים לפני כן ,וקיומם של בתי דפוס יהודיים
בגרמניה עצמה ,בבוהמיה ובאיטליה .נראה כי יש לקשור את הדפסתו של “חית קנה",
כחיבור בעל אופי משיחי מובהק ,דווקא באמסטרדם ,להתעוררות המשיחית בחברה היהודית
שם בשנים אלו.
הביטוי המובהק ביותר למתח המשיחי ולהתעוררות משיחית באמסטרדם בשנים אלו
הוא הספר “מקוה ישראל" שחיבר מנשה בן ישראל ואשר הודפס לראשונה בספרדית
באמשטרדם בשנת ,1650וזכה בשנים שלאחר מכן למהדורות רבות בשפות שונות .עיקר
השפעתו של “מקוה ישראל" הייתה אמנם בקרב המילנריסטים הנוצרים ,אולם הוא שיקף
גם את האווירה ברחוב היהודי ,ובייחוד את השמועות ,שהגיעו באמצע שנות הארבעים
לאמסטרדם ,על גילוים של עשרת השבטים בעולם החדש ,ואת העדות המפורשת שנגבתה
בנושא זה בשנת 128.1644
יעקב ברנאי עמד על ההשפעה שהייתה להדפסת “מקוה ישראל" באיזמיר בשנת 1659
123בסוף האיגרת השנייה מופיעה דרשה עיונית על עשרים ושמונה העיתים הנזכרות במגילת קהלת
(ג א-ח).
1 24אברהם רוטנברג ,חית קנה אמשטרדם ת"כ ,דף ז ע"א .וראו דיונו של אידל בנושא זה ,שלמה
מלכו כמאגיקון ,עמ' .202-194
1 25חית קנה — טיוטה (כת"י).
126שם ,דף 15ע"ב 16 -ע"א .וראו מועד קטן כח ע"א.
1 27חית קנה מהדורת אמשטרדם (לעיל הע' ,)124דף ח ע"ב .וראו לעיל הערה .102
1 28השמועות הגיעו לאמסטרדם באמצעות אנטוניו מונטזינוס ( )Antonio de Montezinosאשר
הגיע לעיר בספטמבר 1644וסיפר כי הילידים שפגש בהרי האנדים (כיום באקוודור) הם מצאצאי
עשרת השבטים ואף קוראים את קריאת שמע ,ואף מסר הצהרה בעניין זה .על הדעות השונות
בנוגע למוצאם של הילידים בעולם החדש ראוRichard H. Popkin, “The Jewish Indian :
;Theory”, Menasseh Ben Israel and his World, ed. idem, Leiden 1989, pp. 63-82
וראו שם ,עמ' 70-69בנוגע לעדותו של מונטזינוס .עוד על המתח המשיחי שהתעורר סביב נושא
זה ראו שם ,עמ' .233 ,174-173
