Page 334 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 334

‫‪ 332‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ל"חית קנה" ממקור איטלקי‪ ,‬ספרו של יוסף הכהן “דברי הימים"‪ ,‬בצירוף הקדמתו של‬
‫יוסף הכהן לפרשיה זו‪ 100.‬אולם מקורה של האיגרת הראשונה‪ ,‬זו שנשלחה ממונסטיר‬
‫לר' יוסף טאיטאצאק‪ ,‬אינו ברור‪ .‬באיטליה לא נשמרו עותקים ממנה‪ ,‬שכן יוסף הכהן לא‬
‫הביא אותה בספרו — ומסתבר כי מלכו העלים אותה שכן מצוין בה בפירוש שהוא נולד‬
‫כנוצרי‪ ,‬בניגוד לטענתו שנאלץ להתנצר בעל כרחו‪ 101.‬בגרמניה לעומת זאת איגרת זו‬
‫הייתה מוכרת — אברהם בן יוסף רוטנברג‪ ,‬עורך “חית קנה"‪ ,‬שהה בגרמניה בראשית שנות‬
‫החמישים של המאה השבע עשרה — והאיגרת הופיעה כבר בגירסה מוקדמת של “חית קנה"‬
‫שהוא התקין בשנת תי"ב (‪ ,)1652‬וקדמה למהדורת הדפוס‪ 102.‬נוסח מלא יותר של האיגרת‬
‫מופיע בכתב יד הכולל חיבורים נוספים של מלכו‪ ,‬ואשר הועתק‪ ,‬ככל הנראה במחצית‬
‫השנייה של המאה השש עשרה‪ ,‬בידי “הסופר אשכל הכופר הנותן אמרי שפר‪ ,‬שמואל בר‬
‫יצחק המכונה בראזן שלי"ט [שיזכה לאורך ימים טובים] מק"ק פראג"‪ 103.‬גם ההעתקה‬
‫המוקדמת ביותר של “ספר המפואר" הועתקה בכתיבה אשכנזית מתוך מהדורת שאלוניקי‪104,‬‬
‫בראש חודש חשוון שי"ד (סוף ‪ ,)1553‬בידי “הסופר אשכול הכופר הנותן אמרי שפר ישעי[ה]‬
‫בן בנימין ז"ל המכונה בינוש לייטמריץ איש הוירוויץ"‪ 105.‬עדויות אלו מן השליש השני של‬
‫המאה השש עשרה מלמדות על קיומו של גרעין של תלמידים או תומכים של מלכו אשר‬
‫העתיק את כתביו ושמר אותם דווקא בגרמניה ובבוהמיה‪ 106.‬עצם הדבר כי הניסיונות השונים‬

‫אלמניא ודשייך לה לתגבורות המים בשנת תי"א לפ"ק וג"ם בשנ"ה ז"ו של אשתקד"‪ .‬המילים‬
‫המסומנות בגרשיים עולות למניין ‪ ,419‬ומכיוון שהמחבר מכנה אותה אשתקד נראה כי הספר‬

                                                                       ‫נדפס בשנת ת"כ‪.‬‬
‫‪ 	100‬מלכו עצמו מסר עותק מאיגרת זו לאחד ממקורביו (אברהם בן שלמה צרפתי) בפררה‪ ,‬ועותק זה‪,‬‬
‫או העתק ממנו‪ ,‬הגיע לידיו של יוסף הכהן‪ ,‬ככל הנראה באמצעות אליהו חלפן שעמד בקשרים‬

                                            ‫עם ר' אברהם הכהן מבולוניא‪ ,‬חותנו של יוסף‪.‬‬
                       ‫‪ 1	 01‬על שימושו של יעקב מנטינו באיגרת זו נגד מלכו ראו לעיל עמ' ‪.255‬‬
‫‪ 1	 02‬חית קנה טיוטה (כת"י)‪ .‬כתב היד הועתק אמנם בשנת תל"ו (‪ ,)1676‬לאחר הדפסת הספר‪ ,‬אולם‬
‫הוא הועתק מגירסה מוקדמת של כתב היד‪ ,‬שהותקנה לדפוס בשנת תי"ב (‪ .)1652‬השער בכתב‬
‫היד זהה לגמרי לשער במהדורת הדפוס‪ ,‬ובכלל זה אף הקריאה לקוראים "ואל תחוש [!] על‬
‫המעה"‪ ,‬אולם תוספות שמופיעות במהדורת הדפוס אינן בכתב יד זה‪ ,‬וגם אלו שמופיעות בו אינן‬
‫ערוכות באותו הסדר כפי שהן ערוכות בכתב היד‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬במהדורת הדפוס מופיעים בהערה‬
‫בדף ב ע"ב נתונים המצביעים על מועד הדפסתו בשנת ת"כ‪ ,‬ואילו בכתב היד מופיעים רק חלק‬
‫מנתונים אלו ומהם עולה כי שנת החיבור היא תי"ב (‪ .)1652‬נראה אפוא כי כתב היד הוכן לדפוס‬
                    ‫כבר בשנה זו‪ ,‬אולם מסיבות שאדון בהן להלן נדחתה הדפסתו לשנת ת"כ‪.‬‬
‫‪ 	103‬איגרתו הראשונה של מלכו (כת"י)‪ .‬שמו של הסופר מופיע בדף ‪ 7‬ע"א‪ ,‬ושמו של הבעלים ורשימת‬
‫ספרים שלו‪ ,‬מופיעים בדף ‪ 52‬ע"א‪ .‬רשימת הספרים כוללת ספרים רבים שהודפסו בוונציה‪,‬‬
       ‫מנטובה‪ ,‬קרימונה וטיהינגן‪ ,‬בין שנות הארבעים לשנות השישים של המאה השש עשרה‪.‬‬
                    ‫‪ 1	 04‬כת"י אוקספורד ‪ ,425‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪.17399‬‬

                                                                        ‫‪ 1	 05‬שם‪ ,‬דף ‪ 73‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ 	106‬נפתלי טריויש עצמו נולד באיטליה‪ ,‬שאליה עקר אביו מאלזאס‪ ,‬ועזב בגיל לא ידוע לוורמיזא‪.‬‬
‫נראה כי היו לו ערוצים מספיקים כדי לקבל מידע ואולי אפילו כתבי יד מאיטליה — ראו זימר‪,‬‬

                                                                        ‫גחלתן‪ ,‬עמ' ‪.245‬‬
   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339