Page 330 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 330
328חייו ומותו של משיח בן יוסף
“אמנם מאחר ששאר פעולותיו מרובות בהוצאות ואין ידי משגת להעלות אחת מהנה גמרתי
בדעתי לאחוז בסנסני שמו ה"ה [הלא הוא] חד מן קמאי דקמאי ה"ה מוהר"ר ר' שלמה מלכו
ז"ל" 81.נראה כי לשיקול הכלכלי היה מקום מרכזי בהדפסת המהדורות הרבות של “ספר
המפואר" בשנים אלו של פריחת לימוד הקבלה בפולין והיותה של קראקוב למרכז חשוב
של הדפוס העברי 82.ההתעניינות בקבלה יצרה ביקוש לספרי קבלה ,ו ִדרבנה יזמים כלכליים
לספק את הביקוש ולהדפיס ספרים כאלו 83.נוחיות העתקת ספרו של מלכו ממהדורת
דפוס קיימת (שאלוניקי רפ"ט) ,המוניטין שהיו למחבר כמקדש השם ,והעדר יורשים שהיו
עשויים לתבוע בעלות על הספר — כל אלו עשו אותו לספר מועדף להעתקה 84.ביטוי
נוסף להשפעתו של ההיבט הכלכלי על הדפסת הספר עולה מהדפסת מהדורה רביעית של
“ספר המפואר" עם עלייתה של אמסטרדם כמרכז הגדול והחשוב ביותר של הדפסת ספרים
עבריים בראשית המאה השמונה עשרה 85.נראה כי ניתן לעקוב באמצעות “ספר המפואר"
אחר השינויים שהתחוללו במרכזי הדפוס בשנים אלו .ריבוי מהדורות הדפוס של הספר בין
ספר המפואר ,אמסטרדם תס"ט ,דף ב ע"ב .בהמשך ההקדמה הוא מתייחס לחישובי קץ של ר' נתן 81
נטע שפירא מחבר הספר "מגלה עמוקות" ,ומזהיר את קוראיו מפני אמונה עיוורת בחישובי קץ:
"אך אמנם השמר פן ואל יהיה עם לבבך דבר בליעל לאמר תמו הקצים"; אולם הוא אינו מקשר 8 2
את הדברים למלכו במישרין ואינו מזכיר אותו כמי שעסק בחישובי קץ .אך גם אם הדברים רומזים 8 3
לחישובי הקץ של מלכו הנזכרים בספר ,דרך הצגתם מלמדת כי ההיבט המרכזי של מלכו ושל 84
85
ספרו בעיניו של יחיאל בן צבי היה של מקובל ומגלה סודות ולא של מבשר משיחי.
יצחק מפרוסטיץ ,שבבית הדפוס שלו בקראקוב הודפסה המהדורה השנייה של "ספר המפואר",
השתלם במלאכת הדפוס באיטליה ,ומשם הביא גם חומרים טיפוגרפיים וכן עובדים מומחים.
יתכן ששם הוא גם שמע על מלכו ועל נדירותו של הספר .יש לשים לב כי "ספר המפואר" היה
מן הספרים הראשונים שנדפסו בדפוס זה אשר נוסד רק זמן קצר לפני כן.
במהדורות אמסטרדם נדפסה הסכמת ר' יהודא אריה ליב מאמסטרדם ,ובמהדורת מינקאוויץ
נדפסה הסכמת ר' לוי יצחק מבערדיטשב; בשתיהן אזהרה שלא להדפיס שנית את הספר במשך
שש שנים (מינקאוויץ) או עשר שנים (אמסטרדם).
דוגמה נוספת למאבק כלכלי בנוגע לזכויות על הדפסת ספר מתגלה בשתי המהדורות שהודפסו
בוונציה תוך שלושה חודשים ,של דרשה על מגילת רות שיוחסה לר' עובדיה מבטרנורא ,שהזכרתי
לעיל (הערה .)29גם במקרה זה העילה להדפסה הייתה כלכלית ,אולם נושא זה מצריך דיון בפני
עצמו.
ראו מאיר בניהו" ,העתקת מרכז הדפוס לויניציה לאמשטרדם והתחרות ביניהן לבין הדפוס
בקושטא" ,מחקרים על תולדות יהודי הולנד א (תשל"ה) ,עמ' .67-41אמסטרדם אמנם לא הייתה
מרכז להדפסת ספרי קבלה (ראו גריס ,הספר כסוכן תרבות ,עמ' )78אולם יש לזכור כי כחמישים
שנה לפני כן הודפסו בה איגרותיו של מלכו ,וכתביו לא היו זרים אפוא לדפוס באמסטרדם .עוד
על ספר "חית קנה" ,שנדפסו בו איגרותיו של מלכו ,ראו להלן .יחיאל בן צבי ,המביא לבית
הדפוס של מהדורת אמסטרדם ,טעה וחשב שמהדורתו היא המהדורה השנייה — "ספר המפואר
הזה שבא זאת הפעם שנית אל בית המחוקקים" — ונראה כי הייתה לפניו מהדורת קראקוב ת"ל
( )1670שלא מופיעה בה הקדמת המגיה ממהדורת קראקוב ש"ל ( ,)1569שמצוין בה בפירוש כי
היא המהדורה השנייה.
