Page 327 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 327
פרק ט 325
הדרשן מסב את דרשתו של מלכו משנת ש' ( ;1540שש נוני"ם= ,)6X50לשנת של"ו (,)1576
ומוסיף לחשבון שש הנו"נים גם את החשבון “במספר קטן" ( )5X6ואת מספר האותיות (.)6
דרשה זו מופיעה בכתב היד כחלק מחישובי קץ לשנה שלפניה ,שנת של"ה ( .)1575מלכו
לא היה היחיד שחישובי הקץ שלו הוסבו לשנת זו כחלוף המועד המקורי שקבע — גם פירוש
נבואת הילד של אברהם הלוי נערך מחדש ,ובתקציר מאוחר יותר שלו פורשו הנבואות
כרומזות לשנת של"ה ( 68.)1575חישובים אלו ,ואחרים ,אשר התבססו על הפסוק “עד כי
ָי ֹבא ׁ ִשיֹלה ולו ִי ְ ּק ַהת עמים" (בראשית מט י) עוררו עניין רב באיטליה במחצית השנייה של
המאה השש עשרה69.
נוסף על דוגמאות אלו של הסבת חישובי קץ של מלכו ,בשינויים קלים ,כדי שיתאימו
לתאריכים מאוחרים יותר ,נקשר שמו גם לחישובי קצים אחרים שאין כל קשר בינם לבין
החישובים או הדרשות שלו .כך למשל ,בלקסיקון ללשון התלמוד והמדרש שהועתק בידי
תלמיד של עזריה די רוסי בסוף המאה השש עשרה ,נכתב בערך “קץ" כך“ :והואיל ואנחנו
בעניין זה אמרתי להעתיק לפניך נבואה אחת הובאה לי מרומא וכתבו לי שקבלה בידם
שהניחה הר' שלמה מולכו זצ"ל וזה לשון הנבואה" 70.הנבואה עצמה ,המצביעה על שנת
1591כמועד הקץ ,כלל אינה קשורה לחישוביו המשיחיים של מלכו ,ושמו נכרך בה רק
בשל הזיהוי שלו עם פעילות משיחית.
דרשות אחרות שנכרכו בשמו של מלכו הן הדרשות על הפסוק “ ָאסֹף ֶא ֱאסֹף יעקב ֻ ּכ ָלְּך ַק ֵ ּבץ
ֲא ַק ֵ ּבץ שארית ישראל יחד" (מיכה ב יב) ,הנדרש כנוטריקון בעל משמעות משיחית .הדמויות
השונות הנזכרות בנוטריקון זה מלמדות כי מקורה של הדרשה הוא במאה השש עשרה71:
אגלה סתר פלאות /אוריד אשפיל סמל ומלך פראנצה /ילחם עם קרלו במלחמה /
כחו להעביר כתר /קרלו במלחמה צריו /אנשי קרלו בסוף צ' /שנה אשמיד רומי וינים
תגרמה /י' שבטי' ראשיהם אשים למשיחם /יוסף חבר דוד.
הגדיל לעשות גדליה אבן יחיא ,אשר בספרו “שלשלת הקבלה" הביא סידרה של פסוקים
שאת ראשי התיבות שלהם פיענח כבעלי משמעות משיחית וייחס אותם למלכו 72.כאמור,
רובינסון ,אברהם הלוי ,עמ' .232-231 68
על החישובים לשנה זו ראו תמר ,הציפיה באיטליה. 6 9
7 0
שלשלת הקבלה — טיוטה (כת"י) ,דף 63ע"א. 7 1
דרשה זו מופיעה במספר רב של כתבי יד .ההעתקה כאן היא מכת"י בית המדרש לרבנים בניו–יורק 72
( 2127/5סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים ,ס' ,)11225דף 22ע"ב .במקצת כתבי היד היא
מיוחסת לרב שרירא גאון — ראו בנימין מנשה לוין ,רב שרירא גאון ,יפו תרע"ז ,עמ' 31הערה
.3דרשה זו היא חלק ממגמה רחבה יותר של דרשות משיחיות המבוססות על ראשי תיבות של
פסוקים ,אשר הייתה מקובלת באיטליה במאה השש עשרה .וראו את הניסיונות הנוספים לדרוש
ראשי תיבות של פסוקים אחרים למטרות משיחיות :שם ,דף 22ע"ב 25 ,ע"ב .הראשונה משתי
דרשות אלו מופיעה ,בשינויים קלים ,גם באיגרתו של אברהם הלוי משנת ר"פ — ראו שלום,
חקירות חדשות ,עמ' .448-447
אבן יחיא ,שלשלת הקבלה ,עמ' קט.
