Page 333 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 333
פרק ט 331
ומ"מ [ומכל מקום] פה ק"ק [קהל קדוש] פראג בבהכ"נ [בבית הכנסת] דפינחס שהייתי רגיל
בה קודם שנתמניתי לאב"ד [לאב בית דין] יש ארבע כנפות ממשי בצבע ירוק כחלמון ביצה,
וכן הציציות שבו ג"כ [גם כן] ממשי ירוק כחלמון ביצה ,והובאו לכאן מריגנשבורק והוא של
הקדוש רבי שלמה מלכו הי"ד ,עוד שני דגלים שלו וגם סרגינוס 96שקורין קיטל.
הציצית של מלכו שבה ונזכרת בהקשר הלכתי בנוגע למספר הכריכות שיש לכרוך את
פתילי הציצית בין קשר לקשר .ר' יום טוב סבר אמנם כי מספר הכריכות בין הקשרים
השונים צריך להיות שווה97.
אבל ראיתי צצית של הקדוש ר' שלמה מלכו זצ"ל שאינה שוי[ם] לגמרי וגם במספרם ראיתי
שהכריכות ראשונות שאצל הטלית הן עשרה ואח"כ ה' ואח"כ ו' ואח"כ ה' היינו כאותיות
שם ההויה.
מלכו ,המבשר המשיחי שהכזיב ,אשר גורמים בממסד ובהנהגת הקהילות בשאלוניקי
ובאיטליה ניסו להצר את צעדיו ולהעלים את ספריו ,היה בראשית המאה השבע עשרה לדמות
נורמטיבית ולמי שהציצית שלו משמשת תקדים הלכתי .דבריו של ר' יום טוב ליפמן הלר
הם הביטוי המובהק ביותר למגמה המתגלה באזכורים השונים של מלכו בספרות הרבנית מן
המאה השבע עשרה ואילך :הפיכתו ,עם הדפסת המהדורות הנוספות של “ספר המפואר",
לדמות נורמטיבית של רב ,מקובל ,מחבר ומקדש השם .גם כאן נעלם ההיבט ההיסטורי או
הביוגרפי של דמותו ,והוא היה לחלק מן הקאנון הנורמטיבי.
היות הציצית של מלכו לאסמכתא הלכתית מעניינת במיוחד ,שכן ניתן היה לצפות כי
דווקא הציצית ,המעיל והדגל ,שנשמרו בפראג ,יחזקו שם את ההיבט המשיחי של דמותו,
שכן מדובר בתופעה יחידה במינה של שמירת “שרידי קדושים" בחברה היהודית .אולם,
כאמור ,עבור ר' יום טוב ליפמן הלר ,בן העילית הלמדנית של החברה האשכנזית באותן
שנים המתבונן בחפצים אלו ,מלכו היה דמות לגיטימית דיה כדי להוות תקדים הלכתי98.
הזיקה בין מלכו למרחב האשכנזי מתגלה בצורה בולטת יותר בנוגע לאיגרותיו של מלכו
אשר הודפסו באמסטרדם בשנת ת"כ בכותרת “חית קנה — מראות נוראות שראה הקדוש
כמלאך ה' צבאות הפורטוגאלי ר' שלמה מולכו שמו" 99.איגרתו השניה של מלכו הועתקה
חלוק ארוך הסגור מלפנים ומאחור ונלבש מעל הראש. 96
שם ,דף קט ע"א (סעיף קטן מח בלחם חמודות) .דברים אלו צוטטו בידי המגן אברהם בשולחן 97
ערוך אורח חיים סי' יא ,סעיף קטן כב ,והועתקו ממנו בידי פוסקים רבים אחרים .צורת כריכה 98
זו נזכרת גם בספרו של ר' אליעזר אשכנזי ,מעשי ה' על התורה ,מעשי אבות (בראשית) פרק לו, 9 9
ויניציאה שמ"ג .לא ידוע לי על מגע ישיר בין ר' אליעזר אשכנזי למלכו ,אולם אשכנזי למד אצל
ר' יוסף טאיטאצאק אשר היה קשור גם למלכו .יתכן שמלכו אימץ את מנהג כריכת הציצית שהיה
מקובל בישיבתו של ר' יוסף טאיטאצאק ,ויתכן שהמנהג הגיע לשם מלכתחילה באמצעותו של
מלכו ,אולם הדבר אינו מסתבר שכן קשה להניח כי למלכו נודעה השפעה כה רבה על איש הלכה
מובהק כר"י טאיטאצאק .מנהג זה הוא המקובל כיום בקרב "עדות המזרח".
על חפציו האישיים של מלכו השמורים בפראג ראו להלן.
בשער הספר לא מופיע אמנם תאריך ,אולם בהערה בדף ה ע"ב נאמר "וזו היתה סיבה בגלילות
