Page 119 - GQ 12
P. 119
ינרבטו ילבב דוקינב ילארשי־ץרא אטבמ :בקעיל רוכז תשודק 117
העיבוד המאוחר) ,שהכין אבו סעיד בן אבי אל ֻח ַסין בן אבי סעיד במצרים
במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה .נוסח הפנים של עיבוד זה
מבוסס על כ"י פריס ,הספרייה הלאומית של צרפת( Arabe 5 ,הועתק לפני
.)1514
.גכתבי יד עם נוסח מעורב של שני הנוסחים הקודמים.
.דנוסח שומרוני של תרגום רס"ג לתורה ,המבוסס בעיקרו על כ"י לונדון,
הספרייה הבריטית.Or 7562 ,
.הכתבי יד המבוססים על תרגומים נוצריים מודרניים.
.בהנוסח השומרוני של תרגום רס"ג לתורה
חוקרים שונים סברו כי התרגום השומרוני הקדום לתורה בערבית ועיבודו
המאוחר התבססו על תרגום רס"ג לתורה 20.סברה זו נתמכה קודם כול בדבריו
של אבו סעיד בהקדמותיו לכ"י פריס ,הספרייה הלאומית של צרפתArabe 5 ,
ו .Arabe 6-אבו סעיד מציין שם כי השומרונים השתמשו בתרגום מסולף המבוסס
על תרגום רס"ג ,והדבר גרם לו להכין עיבוד מחודש של התרגום השומרוני
הקדום .סברה זו גם נתמכת בדמיון הקיים בין התרגום השומרוני הקדום ועיבודו
המאוחר לבין תרגום רס"ג לתורה ,באוצר המילים ובצירופים שונים .תמיכה
נוספת לסברה זו עולה מנוסחו של תרגום רס"ג המצוי בכ"י לונדון .Or 7562
כ"י לונדון Or 7562כולל 198עלים .הדפים המקוריים של כתב יד זה ,העשויים
קלף ,כוללים כמעט את כל התורה ,דהיינו בראשית ג ,ב–כב; ה ,כד–ט ,כא;
בראשית יא ,ב–דברים כז ,א .בכתב היד יש גם השלמות מאוחרות ,לשאר חלקי
התורה ,מסוף המאה התשע עשרה ,והן כתובות על גבי נייר .התוספות מבוססות
על מסורות התרגום המצויות הן בתרגום השומרוני הקדום הן בעיבודו המאוחר.
למשלP. Kahle, Arabischen Bibelübersetzungen: Texte mit Glossar und Literaturübersicht, Leipzig : 20
1904, pp. x–xi; P.E. Kahle, The Cairo Geniza, Oxford 1959, pp. 54–56; M. Katten, Untersuchungen
zu Saadja’s arab: Pentateuch Übersetzung, PhD. dissertation, Hessischen Ludwigs‑Universität,
Giessen 1924; A.S. Halkin, ‘The Relation of the Samaritans to Saadia Gaon’, Saadia Anniversary
Volume, ed. B. Cohen, New York 1943, pp. 271–325; E. Robertson, ‘The Relationship of the Arabic
Translation of the Samaritan Pentateuch to that of Saadya’, Saadya Studies in Commemoration of
.the One Thousandth Anniversary of the Death of R. Saadya Gaon, Manchester 1943, pp. 166–176
לסקירת הדעות השונות בעניין מן המאה השבע עשרה ואילך ראו :שחאדה (לעיל ,הערה ,)17א,
עמ' .193–189