Page 56 - GQ 12
P. 56
54ואלב עשוהי
קשה לתאר לא רק את עומק מפעלו של רס"ג אלא גם את היקפו .הוא
היה בין היתר מייסד של אסכולה פייטנית ,הראשון שכתב מונוגרפיות הלכתיות
והמדקדק הראשון .כה גדול היה שמו עד שהוא ,מהגר שבא ממצרים העילית
הרחוקה ,נבחר בבבל ,המקפידה כל כך על הייחוס ,לעמוד כגאון בראש ישיבתה.
אחד התחומים החשובים ביותר שהטביע בו את חותמו על התרבות הערבית־
היהודית הקלסית לכל רבדיה היה תרגומיו ופירושיו למקרא ,וראש וראשון לכולם
תרגום התורה ,שהוא תרגום התורה האישי ביותר בתולדות התרגומים המרובים
כל כך של כתבי הקודש .רק אדם ששלט בכל מכמני היהדות והכול הכירו בגדולתו
היה יכול להעז להטיל על התרגום את תפיסתו האישית בכל פרט ופרט ,להחסיר
מן הפסוקים ,להוסיף עליהם ולדקדק בכתובים בהתאם לתובנותיו ההלכתיות,
הפילוסופיות ואף הסגנוניות.
היום יודעים אנו שהגאון לא היה הראשון שתרגם את המקרא לערבית וקדמו
לו גלוסרים ותרגומים .הגאון המשיך אמנם במסורת התרגומים שקדמו לו 1,אך
השכיל להקים מן הלבנים של התרגומים הקודמים בניין לתפארת .במאמר זה
אעמוד על סטיותיו של הגאון מן התרגום המילולי בתרגום התורה שלו ,ואתאר
ארבע סיבות מרכזיות שהניעו אותו לפעולה זו ,שנבעה מאילוצים פרשניים,
מהתחביר והסגנון השונה של הערבית מן העברית ,או משום שהגאון ביקש
להשיג בתרגומו דיוק ואחידות של הכתובים.
.אסטיות מן התרגום המילולי מסיבות פרשניות
כאמור ,תרגום רס"ג לתורה הוא התרגום האישי והחופשי ביותר הידוע לי ,ויש בו
סטיות רבות מן התרגום המילולי .הגאון עמד על סיבות מכריעות אחדות שהביאו
אותו לסטות מן התרגום המילולי .הסיבות שבקבוצה הראשונה של סטיות אלה
הן שתיים שהן ארבע :שתיים ,הלא הן השכל והמסורת ,שהן ארבע ,כי השכל
מייצג הן את השגת החושים הן את הידיעה המופשטת של השכל (לרבות בעיות
הגשמה והאנשה) ,והמסורת מכילה הן את מסורת המקרא הן את זו של חז''ל.
אף על פי שלכאורה כל דבר הנמצא במקרא יש להבינו במשמעותו החיצונית,
הפשוטה ,הרי שכאשר החוש ,השכל ,מקראות אחרים או המסורת ההלכתית
1לפרטים עיין :י' בלאו וס' הופקינס ,טקסטים ערביים יהודיים בכתיב פונטי ,א :טקסטים מקראיים,
ירושלים [בדפוס].