Page 92 - GQ 12
P. 92
90םולהי ףסוי
הטברנית מסמנת דרך קבע בסגול 2.ואולם ,גם בין שתי השיטות הלא טברניות
קיים הבדל .בשיטת הניקוד הבבלית ,המיוחסת לבני בבל ,בא כנגד הסגול הטברני
אותו סימן המשמש בדרך כלל כנגד הפתח הטברני ,ולעומת זאת בשיטת הניקוד
הארץ ישראלית הקדומה ,המיוחסת לבני ארץ ישראל ,בא כנגד הסגול הטברני
אותו סימן ארץ ישראלי המשמש גם כנגד הצירי הטברני .שיטת הניקוד הארץ
ישראלית מתייחדת בין שיטות הניקוד השונות גם בדרכי יישומה.
מלבד המבטא האופייני שלה ,היה לשיטת הניקוד הארץ ישראלית ייחוד
נוסף :מסתבר שהיא שימשה במידה רבה בניקוד של סוג מיוחד של טקסטים
שנוצרו בארץ ישראל סביב אמצע האלף הראשון 3.הטקסטים האלה ,שחיברו
יוצרי שירה הנקראים פייטנים או פויטנים ( ποιετήςביוונית) 4,היו נפוצים למדי
בתחום התרבות הארץ ישראלית ,והיה להם שימוש שכיח בבתי הכנסת ,ולא רק
בחגים ובמועדים כי אם גם מדי שבת בשבתו ואף בימי חול בעלי ייחוד כלשהו5.
הפעילות היוצרת בתחום הזה שמרה על חיוניות יצירתית בלשון העברית במשך
דורות הרבה ,גם לאחר שפסק השימוש השוטף בה לצורכי היום־יום .אכן ,העברית
נשארה לשון התפילה והפיוט ולשון הקריאה בתורה ,וקולה הדהד בבתי הכנסת
בעיקר בשימושיה כלשון הליטורגיה.
.בגיוונים בשיטות הניקוד הארץ ישראליות
השימוש המוגבל בלשון העברית כלשון חיה יכול היה בוודאי לזרז את היצירה
של מערכת סימנים לתנועות שילוו את האותיות (העיצורים) ויציינו את דרכי
מימושן 6.מערכת מעין זו הייתה אמורה ללוות את הטקסטים העיצוריים ולהקל
על הביצוע הווקלי שלהם בציבור .לפיכך ,מסתבר שגם בשלב הרדום הזה של
י' בלאו וי' יהלום' ,טיפולוגיה של כתבי יד בניקוד ארץ ישראלי' ,מחקרי לשון :ספר היובל לאהרון ממן 2
[בדפוס]. 3
180קטעי גניזה נרשמו בספרי על קטעי פיוט בניקוד ארץ ישראלי (לעיל ,הערה ,)1עמ' ,82–79לעומת 4
130קטעי גניזה שנרשמו בספר על קטעי מקרא בניקוד ארץ ישראלי (להלן ,הערה ,)7עמ' 21 .68–64כתבי 5
יד מקראיים מקובצים בלבד נרשמו אצל M. Dietrich, Neue Palästinisch Punktierte Bibelfragmente, 6
*Leiden 1968, p. 88
השווה' :הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביטין( '...קהלת רבה ,א יג).
מ' זולאי ,ארץ ישראל ופיוטיה :מחקרים בפיוטי הגניזה ,בעריכת א' חזן ,ירושלים תשנ"ו ,עמ' 363–353
('יוצרות לימות החול').
השווהSh. Morag, The Vocalization Systems of Arabic, Hebrew, and Aramaic, The Hague 1962 :