Page 20 - etmol 86
P. 20

‫בעייתם הקשה של הוילנאים היתה חוסר אולם תיאטרון‬           ‫הוילנאים העלו ברומניה את ״המבול״ לברגר‪ ,‬״הקמצן״‬
‫קבוע בו היתה יכולה הלהקה להציג ולהכין הצגות חדשות‪.‬‬       ‫למולייר‪ ,‬ו״ז׳ורז׳ דנדן״ בבימויו של מ‪ .‬דניאל‪ ,‬הבמאי‬
‫בלית ברירה היא נדדה מאולם לאולם ומעיר לעיר‪ .‬ב־‪1930‬‬       ‫היהודי הבולגרי‪ ,‬שעלה לארץ ישראל והקים בשנת ‪1928‬‬
‫העלה מיכאל וויכערט בקרקוב את ״הרשלי מאוסטרופולי״‬         ‫את ״התיאטרון האמנותי״‪ .‬ברם‪ ,‬הצלחתם הגדולה ביותר‬
‫למשה ליפשיץ‪ ,‬ואילו דוד הרמן העלה בלודד את ״הגולם״‬        ‫היתה בהעלאת המחזה ״יושקה מוזיקנט״ או בפי שקראו לו‬
‫ללייוויק‪ .‬ללהקה הוילנאית התווספו עוד שתי הצגות‬           ‫״זמר יגונו״ בבימויים המשותף של יעקב שטרנברג ויוסף‬
‫בעלות משקל והצלחה לא מבוטלת‪ ,‬בעיקר אמור הדבר‬             ‫בולוף‪ ,‬ששיחק בהצגה זו את התפקיד הראשי‪ .‬היתה זו‬
‫לגבי ״הרשלי מאוסטרופולי״‪ ,‬בתפקיד הראשי הופיע יוסף‬        ‫הצגה אקספרסיוניסטית מובהקת וזכתה לשבחי ביקורת גם‬

     ‫קמין והיה לחביב קהל הצופים היהודי בכל רחבי פולין‪.‬‬                                      ‫מצד העתונות הרומנית‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 1930‬יצאה הלהקה לסיבוב באירופה המערבית‪,‬‬            ‫לקראת סוף שנת ‪ 1926‬העלה יוסף בולוף את ״שבתי‬
‫אך סיבוב זה לא הביא עמו את ההצלחה החומרית המיוחלת‪.‬‬       ‫צבי״ עפ״י יז׳י ז׳ולבסקי ושלום אש‪ .‬לאחר סיבוב בטראנ*‬
‫עם שובם לפולין הצטרף ללהקה כבמאי קבוע יעקב‬               ‫סילבניה‪ ,‬בה סבלה הלהקה קשות מהחרם שהוטל עליהם‬
‫רוטבוים שביים את ״הגיטו השחור״ של ארניל )הצגת‬            ‫על״ידי החרדים‪ ,‬יצאו את הלהקה יוסף בולוף וי‪ .‬קדישזון‬
‫הבכורה היתה בוילנה(‪ ,‬״ריחיים״ לדוד ברגלסון‪ ,‬את‬           ‫והצטרפו אל חברי הלהקה שהיגרו לארצות״הברית‪.‬‬
‫״עמך״ לשלום עליכם ואת ״מרד בבית חינוך לפושעים״‬           ‫״הוילנאים״ שנשארו‪ ,‬בראשותם של מזא״ה ואל‪ .‬שטיין‪,‬‬
                                                         ‫חזרו לפולין והגיעו ללבוב‪ .‬בשנת ‪ 1927‬ביים שם דוד הרמן‬
              ‫מאת פ‪.‬מ‪ .‬למפל)הצגות הבכורה היו בלודז׳(‪.‬‬    ‫את ״הנסיון״ ליעקב פרגר ואחר״כך ״יהודית והולופרנש״‬
‫ב״‪ 1933‬שוב זכו ״הוילנאים״ להצגת קופה אותה הציגו‬          ‫מאת פרידריך הבל‪ .‬לאחר מכן הוזמן הבמאי הפולני יז׳י‬
‫למעלה משנה בכל ערי פולין בהם לא נאסרה הצגתה על*‬          ‫ואלדן והוא העלה את ״קצווי הכרך״ של פרנצ׳ישק לאנגר‬
‫ידי הצנזורה‪ .‬היה זה המחזה ״זעקי סין״ מאת ס‪ .‬טרטיאקוב‬     ‫ואת המחזה של סט‪ .‬ויספיאנסקי‪ ,‬״שופטים״‪ .‬בהמשך‬
‫שהוצג לראשונה באולם ״סקאלה״‪ ,‬בוורשה‪ .‬המחזה הצליח‬
‫בגלל אקטואליות של הנושא‪ :‬המאבק לשיחרור לאומי‬                         ‫הסיבוב הגיעה הלהקה לקרקוב וחזרה לוורשה‪.‬‬
                                                         ‫אותה עת היו חברי הלהקה הוילנאית חדשים כמעט כולם‬
                         ‫וסוציאלי של העם הסיני ממדכאיו‪.‬‬  ‫ופרט למ‪ .‬מזא״ה לא נשאר בה למעשה אף שריד מהוילנאים‬
‫עם הצטרפותו של יעקב רוטבוים ללהקה היא שינתה את‬           ‫המקוריים‪ .‬השחקנים היו רובם בוגרי האולפן הדראמטי‬
‫ציביונה ומגמת הצגותיה להעלאת מחזות בעלי צביון‬            ‫מיסודו של דוד הרמן ומ‪ .‬ווייכערט ומספר שחקנים צעירים‬
‫סוציאלי״מגמתי‪ ,‬בהשפעה הולכת וגוברת שבאה מתיאטרו־‬
‫ני רוסיה הסובייטית‪ .‬דבר זה לא נעלם מעיני שלטונות‬                                                ‫שבאו מערי השדה‪.‬‬
                                                         ‫מ‪ .‬מזא״ה הזמין את ד״ר מ‪ .‬ווייכערט לביים את ״קידוש‬
         ‫פולין שהחלו לרדוף את הלהקה ולהצר את צעדיה‪.‬‬      ‫השם״ לשלום אש‪ .‬שוב זכו הוילנאים להצלחה רבה‪:‬‬
                                                         ‫״קידוש השם״ הוצג בוורשה יותר מ״‪ 250‬פעם‪ ,‬ונוסף לכך‬
            ‫מסע הופעות וכשלון‬                            ‫התקיימו מאות הצגות נוספות בערים אחרות‪ .‬להצגת המאה‬

‫מזא״ה החליט שוב לקחת את מקל הנדודים בידו ולצאת‬             ‫הגיע לוורשה שלום אש‪ ,‬וחילק שבחים לשחקנים ולבמאי‪.‬‬
‫לסיבוב נוסף לצרפת‪ ,‬בלגיה ואנגליה‪ .‬גם סיבוב זה לא‬         ‫עונת ‪ 1928‬היתה מכל הבחינות עונת שיא בהישגי‬
‫הביא עמו את ההצלחה החומרית המקווה וכתוצאה מכך‬            ‫הלהקה הוילנאית‪ .‬הבמאים שעבדו עמה לחליפין היו דוד‬
‫שוב נשרו מן הלהקה חלק ניכר של שחקניה‪ .‬רק שריד קטן‬        ‫הרמן ומיכאל ווייכערט‪ .‬אחרי ״קידוש השם״ העלה דוד‬
‫מהלהקה חזר לפולין והגיע לווילנה‪ .‬כאן העלו את הקומדיה‬     ‫הרמן קומדיה מימי ההשכלה‪ ,‬״די ווייבערשע קניפלעך״‬
‫של ולנטין קאטייב ״דרך הפרחים״ וקומדיה נוספת של‬           ‫)״צרור הנשים״(‪ ,‬אך ללא הצלחה יתירה‪ .‬דוד הרמן החל אז‬
‫ההומוריסט היהודי הפופולארי טונקעלער ״הגנבים של‬           ‫לעבוד עם הלהקה על ״בלילה בשוק הישן״ לי‪.‬ל‪ .‬פרץ‬
‫אלוהים״‪ ,‬שתי הקומדיות לא הצליחו להעמיד את הלהקה‬          ‫ובינתיים ביים הבמאי והשחקן אברהם טייטלבוים מארצות״‬
‫על הרגליים‪ .‬במאי ‪ 1935‬הגיעה הלהקה הוילנאית לוורשה‬
‫ומזא״ה עשה ככל יכולתו להצילה מכליה‪ .‬הוא שוב התקשר‬                    ‫הברית את ״תשוקה בצל האילנות״ של או׳ניל‪.‬‬
‫עם יעקב רוטבוים שביים את המחזה‪ :‬״רעקרוטן״)״המגוי­‬        ‫באוקטובר הוצג ״בלילה בשוק הישן״ של י‪.‬ל‪ .‬פרץ ושוב‬
‫סים״ על פי אקסנפלד מאת המחזאי היהודי הסובייטי ליפא‬       ‫זכו הוילנאים להצלחה חומרית גדולה וזאת תודות לביקורת‬
‫רזניק(‪ .‬ההצגה היתה כשלון חרוץ ובחודש יולי ‪1935‬‬           ‫של מבקר התיאטרון הפולני‪ ,‬הסופר בויז׳לנסקי‪ ,‬שכתב‬
                                                         ‫דברים נלהבים וקרא לאינטליגנציה הפולנית לגלות יותר‬
                         ‫התפרקה הלהקה‪ ,‬הפעם לצמיתות‪.‬‬     ‫עניין בתיאטרון היהודי‪ .‬לא ידוע אם עורר הדבר את‬
‫אין לסיים את סיפורה של ״הלהקה הוילנאית״ מבלי‬             ‫הפולנים לבקר בהצגות ״בלילה בשוק הישן״‪ ,‬אבל ביקורת‬
‫להזכיר את חלקו הגדול של מי שעמד בראשה מיום‬
‫היווסדה ועד יום פירוקה הסופי‪ ,‬הוא מ‪ .‬מזא״ה‪ ,‬מנהל‬                       ‫זו הביאה לתיאטרון את המתבוללים היהודים‪.‬‬
‫הלהקה‪ .‬הוא נשא בעול הכלכלי והכספי של הלהקה והוכיח‬
‫כשרון אירגוני‪ ,‬מסחרי ודיפלומאטי‪ .‬מזא״ה היה מורה‬                 ‫׳הסוחר מונציה״ נגד האנטישמים‬
‫להתעמלות בווילנה והקים דור ראשון של ספורטאים‬
‫צעירים בטרם קשר את גורלו ללהקה הוילנאית‪ .‬הוא היה‬         ‫בשנת ‪ 1929‬ביים דוד הרמן את הקומדיה הסובייטית של‬
‫איש בעל העזה‪ ,‬חזון וכושר שיכנוע‪ ,‬אך כל אלה לא עמדו‬       ‫ואלנטין קאטייב ״ריבוע המעגל״ ולאחר מכן העלה מיכאל‬
‫לו ובשנת ‪ 1935‬נאלץ היה להיכנע‪ .‬לימים סיפר חבל בוזגן‪,‬‬     ‫ווייכערט את ״הסוחר מונציה״ עם א‪ .‬סמברג בתפקיד‬
‫משרידי להקה זו‪ ,‬שהופיע בתיאטרון הממלכתי היהודי של‬        ‫הראשי‪ .‬ההצגה זכתה להדים חיוביים ביותר בקהל הרחב‬
‫וורשה לאחר השואה‪ :‬״אחרי ההצגה השלישית של ׳המגוי­‬         ‫ובביקורת בעתונות‪ .‬כאשר הצגה זו הועלתה כמשקל־נגד‬
‫סים׳ תרו השחקנים אחרי מישהו שישלם את שכרם‪ ,‬אבל‬           ‫להצגת ״הסוחר מונציה״ בתיאטרון הפולני הממלכתי‬
‫מצאו את חלון קופת התיאטרון אטום בקרש‪ ,‬דפוק במסמ­‬
‫רים‪ .‬ובמסעדתו של גרטנר שברחוב לשנו ישב מרדכי‬                      ‫בוורשה‪ ,‬שהיתה בעלת מגמה אנטישמית מובהקת‪.‬‬
                                                         ‫הלהקה הוילנאית יצאה שוב לערי השדה והציגה תקופה‬
                        ‫מזא׳׳ה‪ ,‬ליד אחד השולחנות ובכה״‪.‬‬  ‫מסוימת בעיר מולדתה וילנה ומשם עברה לביאלסטוק‪ ,‬שם‬
‫מרדכי מזא׳׳ה ניספה בגיטו וורשה יחד עם חלק גדול‬           ‫התקיימה הצגת הבכורה של המחזה ״עיר היהודים״ לאהרון‬
                                                         ‫צייטלין בבימויו של מיכאל ווייכערט ושוב היתה זאת‬
                        ‫משחקני הלהקה הוילנאית לשעבר‪.‬‬     ‫הצלחה גדולה מאד שזיכתה בשבחי הביקורת הן את הבמאי‬

                                                                                                  ‫והן את השחקנים‪.‬‬
                                                                                                            ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25