Page 20 - etmol 86
P. 20
בעייתם הקשה של הוילנאים היתה חוסר אולם תיאטרון הוילנאים העלו ברומניה את ״המבול״ לברגר ,״הקמצן״
קבוע בו היתה יכולה הלהקה להציג ולהכין הצגות חדשות. למולייר ,ו״ז׳ורז׳ דנדן״ בבימויו של מ .דניאל ,הבמאי
בלית ברירה היא נדדה מאולם לאולם ומעיר לעיר .ב־1930 היהודי הבולגרי ,שעלה לארץ ישראל והקים בשנת 1928
העלה מיכאל וויכערט בקרקוב את ״הרשלי מאוסטרופולי״ את ״התיאטרון האמנותי״ .ברם ,הצלחתם הגדולה ביותר
למשה ליפשיץ ,ואילו דוד הרמן העלה בלודד את ״הגולם״ היתה בהעלאת המחזה ״יושקה מוזיקנט״ או בפי שקראו לו
ללייוויק .ללהקה הוילנאית התווספו עוד שתי הצגות ״זמר יגונו״ בבימויים המשותף של יעקב שטרנברג ויוסף
בעלות משקל והצלחה לא מבוטלת ,בעיקר אמור הדבר בולוף ,ששיחק בהצגה זו את התפקיד הראשי .היתה זו
לגבי ״הרשלי מאוסטרופולי״ ,בתפקיד הראשי הופיע יוסף הצגה אקספרסיוניסטית מובהקת וזכתה לשבחי ביקורת גם
קמין והיה לחביב קהל הצופים היהודי בכל רחבי פולין. מצד העתונות הרומנית.
בשלהי 1930יצאה הלהקה לסיבוב באירופה המערבית, לקראת סוף שנת 1926העלה יוסף בולוף את ״שבתי
אך סיבוב זה לא הביא עמו את ההצלחה החומרית המיוחלת. צבי״ עפ״י יז׳י ז׳ולבסקי ושלום אש .לאחר סיבוב בטראנ*
עם שובם לפולין הצטרף ללהקה כבמאי קבוע יעקב סילבניה ,בה סבלה הלהקה קשות מהחרם שהוטל עליהם
רוטבוים שביים את ״הגיטו השחור״ של ארניל )הצגת על״ידי החרדים ,יצאו את הלהקה יוסף בולוף וי .קדישזון
הבכורה היתה בוילנה( ,״ריחיים״ לדוד ברגלסון ,את והצטרפו אל חברי הלהקה שהיגרו לארצות״הברית.
״עמך״ לשלום עליכם ואת ״מרד בבית חינוך לפושעים״ ״הוילנאים״ שנשארו ,בראשותם של מזא״ה ואל .שטיין,
חזרו לפולין והגיעו ללבוב .בשנת 1927ביים שם דוד הרמן
מאת פ.מ .למפל)הצגות הבכורה היו בלודז׳(. את ״הנסיון״ ליעקב פרגר ואחר״כך ״יהודית והולופרנש״
ב״ 1933שוב זכו ״הוילנאים״ להצגת קופה אותה הציגו מאת פרידריך הבל .לאחר מכן הוזמן הבמאי הפולני יז׳י
למעלה משנה בכל ערי פולין בהם לא נאסרה הצגתה על* ואלדן והוא העלה את ״קצווי הכרך״ של פרנצ׳ישק לאנגר
ידי הצנזורה .היה זה המחזה ״זעקי סין״ מאת ס .טרטיאקוב ואת המחזה של סט .ויספיאנסקי ,״שופטים״ .בהמשך
שהוצג לראשונה באולם ״סקאלה״ ,בוורשה .המחזה הצליח
בגלל אקטואליות של הנושא :המאבק לשיחרור לאומי הסיבוב הגיעה הלהקה לקרקוב וחזרה לוורשה.
אותה עת היו חברי הלהקה הוילנאית חדשים כמעט כולם
וסוציאלי של העם הסיני ממדכאיו. ופרט למ .מזא״ה לא נשאר בה למעשה אף שריד מהוילנאים
עם הצטרפותו של יעקב רוטבוים ללהקה היא שינתה את המקוריים .השחקנים היו רובם בוגרי האולפן הדראמטי
ציביונה ומגמת הצגותיה להעלאת מחזות בעלי צביון מיסודו של דוד הרמן ומ .ווייכערט ומספר שחקנים צעירים
סוציאלי״מגמתי ,בהשפעה הולכת וגוברת שבאה מתיאטרו־
ני רוסיה הסובייטית .דבר זה לא נעלם מעיני שלטונות שבאו מערי השדה.
מ .מזא״ה הזמין את ד״ר מ .ווייכערט לביים את ״קידוש
פולין שהחלו לרדוף את הלהקה ולהצר את צעדיה. השם״ לשלום אש .שוב זכו הוילנאים להצלחה רבה:
״קידוש השם״ הוצג בוורשה יותר מ״ 250פעם ,ונוסף לכך
מסע הופעות וכשלון התקיימו מאות הצגות נוספות בערים אחרות .להצגת המאה
מזא״ה החליט שוב לקחת את מקל הנדודים בידו ולצאת הגיע לוורשה שלום אש ,וחילק שבחים לשחקנים ולבמאי.
לסיבוב נוסף לצרפת ,בלגיה ואנגליה .גם סיבוב זה לא עונת 1928היתה מכל הבחינות עונת שיא בהישגי
הביא עמו את ההצלחה החומרית המקווה וכתוצאה מכך הלהקה הוילנאית .הבמאים שעבדו עמה לחליפין היו דוד
שוב נשרו מן הלהקה חלק ניכר של שחקניה .רק שריד קטן הרמן ומיכאל ווייכערט .אחרי ״קידוש השם״ העלה דוד
מהלהקה חזר לפולין והגיע לווילנה .כאן העלו את הקומדיה הרמן קומדיה מימי ההשכלה ,״די ווייבערשע קניפלעך״
של ולנטין קאטייב ״דרך הפרחים״ וקומדיה נוספת של )״צרור הנשים״( ,אך ללא הצלחה יתירה .דוד הרמן החל אז
ההומוריסט היהודי הפופולארי טונקעלער ״הגנבים של לעבוד עם הלהקה על ״בלילה בשוק הישן״ לי.ל .פרץ
אלוהים״ ,שתי הקומדיות לא הצליחו להעמיד את הלהקה ובינתיים ביים הבמאי והשחקן אברהם טייטלבוים מארצות״
על הרגליים .במאי 1935הגיעה הלהקה הוילנאית לוורשה
ומזא״ה עשה ככל יכולתו להצילה מכליה .הוא שוב התקשר הברית את ״תשוקה בצל האילנות״ של או׳ניל.
עם יעקב רוטבוים שביים את המחזה :״רעקרוטן״)״המגוי באוקטובר הוצג ״בלילה בשוק הישן״ של י.ל .פרץ ושוב
סים״ על פי אקסנפלד מאת המחזאי היהודי הסובייטי ליפא זכו הוילנאים להצלחה חומרית גדולה וזאת תודות לביקורת
רזניק( .ההצגה היתה כשלון חרוץ ובחודש יולי 1935 של מבקר התיאטרון הפולני ,הסופר בויז׳לנסקי ,שכתב
דברים נלהבים וקרא לאינטליגנציה הפולנית לגלות יותר
התפרקה הלהקה ,הפעם לצמיתות. עניין בתיאטרון היהודי .לא ידוע אם עורר הדבר את
אין לסיים את סיפורה של ״הלהקה הוילנאית״ מבלי הפולנים לבקר בהצגות ״בלילה בשוק הישן״ ,אבל ביקורת
להזכיר את חלקו הגדול של מי שעמד בראשה מיום
היווסדה ועד יום פירוקה הסופי ,הוא מ .מזא״ה ,מנהל זו הביאה לתיאטרון את המתבוללים היהודים.
הלהקה .הוא נשא בעול הכלכלי והכספי של הלהקה והוכיח
כשרון אירגוני ,מסחרי ודיפלומאטי .מזא״ה היה מורה ׳הסוחר מונציה״ נגד האנטישמים
להתעמלות בווילנה והקים דור ראשון של ספורטאים
צעירים בטרם קשר את גורלו ללהקה הוילנאית .הוא היה בשנת 1929ביים דוד הרמן את הקומדיה הסובייטית של
איש בעל העזה ,חזון וכושר שיכנוע ,אך כל אלה לא עמדו ואלנטין קאטייב ״ריבוע המעגל״ ולאחר מכן העלה מיכאל
לו ובשנת 1935נאלץ היה להיכנע .לימים סיפר חבל בוזגן, ווייכערט את ״הסוחר מונציה״ עם א .סמברג בתפקיד
משרידי להקה זו ,שהופיע בתיאטרון הממלכתי היהודי של הראשי .ההצגה זכתה להדים חיוביים ביותר בקהל הרחב
וורשה לאחר השואה :״אחרי ההצגה השלישית של ׳המגוי ובביקורת בעתונות .כאשר הצגה זו הועלתה כמשקל־נגד
סים׳ תרו השחקנים אחרי מישהו שישלם את שכרם ,אבל להצגת ״הסוחר מונציה״ בתיאטרון הפולני הממלכתי
מצאו את חלון קופת התיאטרון אטום בקרש ,דפוק במסמ
רים .ובמסעדתו של גרטנר שברחוב לשנו ישב מרדכי בוורשה ,שהיתה בעלת מגמה אנטישמית מובהקת.
הלהקה הוילנאית יצאה שוב לערי השדה והציגה תקופה
מזא׳׳ה ,ליד אחד השולחנות ובכה״. מסוימת בעיר מולדתה וילנה ומשם עברה לביאלסטוק ,שם
מרדכי מזא׳׳ה ניספה בגיטו וורשה יחד עם חלק גדול התקיימה הצגת הבכורה של המחזה ״עיר היהודים״ לאהרון
צייטלין בבימויו של מיכאל ווייכערט ושוב היתה זאת
משחקני הלהקה הוילנאית לשעבר. הצלחה גדולה מאד שזיכתה בשבחי הביקורת הן את הבמאי
והן את השחקנים.
20
