Page 19 - etmol 86
P. 19
לא השאירו רושם רב ולא עוררו הד בקהל הצופים .שוב קצינים אלה נמסר ללהקה הצעירה אולם התיאטרון העירוני
עמדה הלהקה על פרשת דרכים .גם ההצגה הרגשית של וילנה ,דבר שהעלה את כבודם ויוקרתם והביא להצלחה
״האילם״ מאת א .ווייטר שנרצח על ידי הפולנים ,לא חומרית מסוימת .באולם זה העלתה הלהקה את ״הפונדק
השומם״ של פרץ הירשביין ,״היהודים״ מאת צ׳יריקוב,
הצליחה לחפות על התסיסה הפנימית. ״מאחורי הכתלים״ של הנרי נתנזון ו״מיזררה״ של סימון
לפתע בא המפנה .בתחילת נובמבר 1920נפטר הסופר ש. יושקביץ .הצגה אחרונה זו זכתה לשבחים בעתוני גרמניה.
אנסקי וליד קברו הפתוח נשבע מ .מזא״ה להעלות ליום הסופר הרברט וינברג פירסם מאמר נלהב על הלהקה
השלושים את מחזהו ״הדיבוק״ .מלכתחילה התכוונו להציג ב״פוסישה צייטונג״ ובתוספת המצוירת של אותו עתון
את המחזה בסך הכל ערב אחד ,ביום השלושים ,ולשם כך נדפסו תמונותיהם של אחדים משחקני הלהקה .כמו כן
השיג מ .מזא״ה תרומה מהנדבן היהודי נפתלי פריבס. פורסם שם מאמר של הנס גסלר שהעמיד את הלהקה
הבכורה נתקיימה ב־ 9לדצמבר 1920וההצגה הפכה בין־
לילה לסנסאציה תיאטרונית ולהצגה הפופולארית ביותר על בשורה אחת עם טובי האנסמבלים בתיאטראות אירופה.
הבמה היהודית ,לא רק בפולין כי אם בעולם כולו .במאי
ההצגה דוד הרמן ניגש ל״דיבוק״ בגישה שונה לחלוטין הצלחה בערי השדה
מגישתו של וכטנגוב ,שהעלה אותה כעבור שנתיים בתיאט
רון ״הבימה״ במוסקבה ,ותפיסתו זכתה לחיקויים רבים על- לאחר הצגה חגיגית בפברואר 1917לציון השנה הראשו*
ידי שחקנים שעזבו את הלהקה והתפזרו ברחבי תבל והציגו נה לקיומה של הלהקה הוחלט לצאת לסיבוב בערי השדה.
ההצלחה האמנותית וגם הכלכלית עברה את המשוער
בכל מקום את ״הדיבוק״. והוחלט על סיבוב גדול יותר בכל שטח הכיבוש שבידי
״הדיבוק״ הוצג על ידי ״הוילנאים״ בוורשה בלבד יותר הגרמנים .הלהקה הגיעה לקובנה ושם הציגה לראשונה את
מ״ 300פעם והקנה ללהקה ולשחקניה תהילה רבה .אבל ״מלחמת הפרפרים״ מאת הרמן זודרמן ו״הקנאה״ של
הצלחה מסחררת זו גם הזיקה ללהקה וגרמה לפילוגים ארציבאשב .בביאליסטוק ראתה אסתר רחל קמינסקה את
אחת מהצגותיה של הלהקה והיא המליצה בפני בעלי
ולהתפלגויות.
המומחים חשבו כי ״המחזה הצליח רק במקרה״ ,אבל התיאטרון ״אליזאום״ בוורשה להזמין את הלהקה לשם.
חיש הסתבר כי לא היה זה מקרה כלל :העממיות היא הלהקה הגיעה לוורשה באוקטובר ,1917ופתחה את
שכבשה את הלבבות והפכה למאורע .תוך ימים מספר כל הופעותיה בהצגת ״בן־הכפר״ של ליאון קוברין .העתונות
וורשה היהודית החלה מפזמת את ניגוני ההצגה ואפילו קהל היהודית והקהל קיבלו אותה בהתלהבות ,על פי הצעתו של
החסידים האדוקים שבימי חייהם לא העזו להתקרב ״להיכל הסופר נומברג נקראה מאז בשם ״ווילנער טרופע״ ,כלומר
הטומאה״ נהרו להצגות ״הדיבוק״. הלהקה הוילנאית או בקיצור ״הוילנאים״.
ההצלחות הראשונות גרמו לבקיעים ראשונים בהרכבה.
מסע ברומניה ובאירופה המערבית כמה מהשחקנים עזבו את הלהקה ואת מקומם תפסה קבוצה
של שחקנים צעירים ,שאליהם הצטרפו השחקנית הוותיקה
ה״וילנאים״ ניסו מזלם בהצגות אחרות ,אבל נכשלו מ״להקת הירשביין״ -לאה נעמי והבמאי דוד הרמן .לאחר
תחילה .הצגות של מחזותיו של שלום אש -״החוטא״ סיבוב הצגות בלודז׳ שנחל הצלחה גדולה ,עשתה הלהקה
ו״אמנון ותמר״ בבימויו של מנדל עלקין ,הצגת קדישזון הפסקה ארוכה בהופעותיה והתיישבה בעיירה קאזימיד .שם
של ״קשה להיות יהודי״ לשלום עליכם ,ונסיון כושל הכין דוד הרמן את ההצגות ״הנבלה״ לפרץ הירשביין
להעלאת המחזה של אנסקי ״יום וליל״ -מחזה בלתי גמור ו״שלטון החושך״ לל .טולסטוי .לאחר מכן יצאה הלהקה
שסיים כתיבתו אלתר קציזנה -כל אלה לא הביאו את לסיבוב בערי השדה של פולין ונתקבלה בהתלהבות על״ידי
ההצלחה המיוחלת ואנו מוצאים את ״הוילנאים״ שוב
יוצאים לדרך עם ״הדיבוק״ לערי השדה של פולין ,גליציה הקהל היהודי ,בעיקר על ידי קהל הפועלים והשכירים.
עזיבת חלק מהשחקנים יצרה למעשה שתי ״להקות
רומניה ואירופה המערבית. וילנאיות״ ,האחת בראשותם של מזא״ה וקדישזון המשיכה
סיבוב זה נמשך כמעט שנתיים ,לא עבדו בו על שום
מחזה חדש .הוא גרם שוב לפילוגים בלהקה .בשנת 1923 בהצגות בפולין והשניה חזרה לוילנה.
יצא חלק מהלהקה לניו יורק .הלהקה שנשארה באירופה המהפכה שפרצה בשנת 1918בגרמניה ,ובעקבותיה
עברה לרומניה שם היא חידשה את הרפרטואר שלה נסיגת הצבא הגרמני משטחי הכיבוש ,שוב גרמו לאנדרמ־
לוסיה בחיי הלהקה .השחקנים בוילנה ניסו להקים בזמן
והוסיפה מחזות מספר שנשארו באמתחתה עד לפירוקה. הכיבוש הסובייטי תיאטרון ממלכתי שחוסל באפריל 1919
עם בואה של הלהקה לרומניה הצטרף אליה השחקן א. עם כיבושה של העיר על־ידי צבא פולין .בלהקה זו הופיעה
סמברג והוא העלה את ״מוטקה גנב״ של שלום אש. לראשונה מי שלאחר מכן הפך לאחד השחקנים הדגולים של
הבטלנים ב״הדיבוק׳ התיאטרון היהודי ,יוסף בולוף.
בוורשה נשארה כל העת הלהקה בראשותם של מזא״ה
19 וקדישזון .תקופת מה לאחר תקומת פולין החדשה ביים
לראשונה בלהקה זו מיכאל וויכערט את ״בעל העגלה
הנשל״ להאופטמן ולאחר נסיגתם הסופית של הסובייטים
וחתימת הסכם השלום בין פולין וברית־המועצות הצטרף
אל הלהקה אברהם מורבסקי ,שחקן ובמאי שהעלה בה
מספר הצגות חדשות בהצלחה ניכרת .מורבסקי ,היה לאחר
השחקנים הבולטים.
ל״וילנאים״ בהנהלתו האמנותית של הבמאי דוד הרמן
שוב הצטרפו ,פרט למורבסקי גם אליעזר שטיין ,חנה בראז,
יוסף בולוף ,יוסף קמין)אביה של שחקנית ״הבימה״ לאה
קניג( ויעקב ווייסליץ .הרמן ביים את ״שמע ישראל״
לאוסיפ דימוב ,ומורבסקי את ״מקבל הסטירות״ לליאוניד
אנדרייב ואת ״הגיטו החדש״ לתיאודור הרצל .הצגות אלה
