Page 18 - etmol 86

‫חברי הלהקה‬

‫סיפורו של תיאטרון יהודי שהגיע להישגים אמנוחיים חשובים בין שתי מלחמות העולם‬

‫מאת עזרא להד‬

‫לייב קדישזון וכמנהל אמנותי מרדכי מזא״ה‪ ,‬שהפך לעמוד‬ ‫בראשית המאה‪ ,‬עם ההתעוררות הלאומית והתרבותית‬
‫התווך של הלהקה מייסודה ועד סופה‪ .‬מזא״ה היה בעל‬ ‫היהודית‪ ,‬קמו במזרח אירופה להקות שחקנים בעלות יומרה‬
‫השכלה רחבה‪ ,‬מצוי בספרות העברית והיהודית‪ ,‬בעל טעם‬ ‫אמנותית שהופיעו ביידיש ובעברית‪ .‬י‪.‬ל‪ .‬פרץ קרא והטיף‬
‫מעודן וחוש לאמנות וידע למשוך לעבודה עם הלהקה את‬ ‫להקמת תיאטרון יהודי מודרני וגם בעקבות פעילותו קמה‬
‫באודיסה בשנת ‪ 1908‬להקתו של פרץ הירשביין שהציגה‬
‫מיטב המחזאים והבמאים היהודים‪.‬‬ ‫את מחזותיו ובן מחזות של יעקב גורדין‪ ,‬דוד פינסקי‪ ,‬שלום‬
‫היה זה מזא״ה שדאג לכלכלתה של הלהקה ולמוניטין‬ ‫אש‪ ,‬ברוך שפיר ואחרים‪ .‬בשנת ‪ 1910‬הגיעה הלהקה‬
‫שרכשה לעצמה‪ .‬עוזרו המתמיד של מזא״ה היה ל‪ .‬קדישזון‪.‬‬ ‫לוורשה‪ ,‬היא הצליחה מבחינה אמנותית‪ ,‬אבל נבשלה בצד‬
‫אף‪-‬על״פי שהיה תמיד עמוס עבודה ‪ -‬הוא ביים‪ ,‬שיחק‪,‬‬ ‫הכספי וחבריה התפזרו‪ ,‬מהם נסעו לאמריקה והקימו שם‬
‫תיאטרונים ואחרים המשיכו בפעילותם בערים השונות‬
‫צייר תפאורות והכין רישומי תלבושות‪.‬‬
‫הלהקה הוקמה על יסודות קואופרטיביים ולכל אחד‬ ‫במזרח אירופה בהם חיו יהודים רבים‪.‬‬
‫מחבריה היה חלק שווה בהכנסות‪ .‬לאחר מספר שבועות של‬ ‫■ להקה אחרת שהשפיעה על התפתחות התיאטרון היהודי‬
‫עבודה מאומצת הורם המסך על ההצגה הראשונה‬ ‫האמנותי היא להקתה של אסתר־רחל קמינסקה שנקראה‬
‫ב״‪ 18.2.1916‬בבנין הקרקס של וילנה ‪ -‬״הלאנדסמאן״)״בן‬ ‫״הלהקה הדרמטית המאוחדת״ שפעלה בשנים ‪.1914-1906‬‬
‫העיר״( של שלום אש‪ .‬היתה זו הצגת מבחן והלהקה עמדה‬ ‫בלהקה זו היתה קבוצת שחקנים מגובשת והיא היתה‬
‫בה בכבוד‪ .‬אמנם המשחק לא היה מלוטש‪ ,‬אך נסתמנה‬ ‫הלהקה הראשונה שיצרה נוסח משחק אחיד ובעל שאר רוח‪,‬‬
‫בבירור שאיפת השחקנים והבמאי לרמה גבוהה‪ .‬הקהל‬
‫והעתונות קיבלו אותם בתמימות ועודדו את הצעירים‬ ‫וחינכה את כל שכבות העם לתיאטרון בעל רמה‪.‬‬
‫שתי הלהקות‪ ,‬זו של הירשביין וזו של אסתר קמינסקה‪,‬‬
‫להמשיך בדרכם‪.‬‬ ‫שפסקו לפעול‪ ,‬היו הגורם להקמתה ‪ -‬בשנת ‪ - 1916‬של‬
‫ההצגה השניה היתה ״בפינה נידחת״ מאת פרץ הירשביין‬ ‫הלהקה אשר נקראה ״פאדא״‪ ,‬ראשי תיבות ביידיש של‬
‫ולאחר מכן הציגו בזה אחר זה את ״המשפחה״ מאת ה‪.‬ד‪.‬‬ ‫״התאחדות שחקנים דרמטיים״‪ ,‬שביקשה להיקרא בשם זה‬
‫נומברג‪ ,‬״יעקב הנפח״ ו״האם״ מאת דוד פינסקי‪ ,‬״אל‬ ‫כדי להבדילה מן הלהקות היהודיות הרבות אשר הציגו‬
‫מחזות קלוקלים ואופרטות לא חשובות ועברו בערי‬
‫נקמות״ מאת שלום אש ועוד‪.‬‬ ‫היהודים‪ .‬להקה זו שפעלה בפולין עד ‪ 1935‬והציגה ביידיש‪,‬‬
‫כל עונת החורף הראשונה הציגו באולם הקרקס‪ .‬דבר זה‬ ‫הגיעה להישגים אמנותיים ושמה יצא גם בעולם הלא׳יהודי‪.‬‬
‫היה לעזר גדול ללהקה הצעירה כי היא שוחררה מתשלום‬ ‫בשנת ‪ ,1914‬בראשית מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נאסרו‬
‫עבור שכירות האולם‪ ,‬שנמסר להם חינם בתנאי שידאגו‬ ‫ברוסיה פעולות תרבותיות יהודיות‪ ,‬כולל פעילות תיאטרו­‬
‫להסקתו‪ .‬בעל האולם לא עשה זאת מתוך רוחב־לב אלא‬ ‫נית‪ .‬אולם לא עבר זמן רב והצבא הגרמני־אוסטרי כבש‬
‫מחשש ששלטונות הכיבוש הגרמני יהפכו את אולם הקרקס‬ ‫חלקים רבים ברוסיה‪ .‬בשנת ‪ 1916‬נמצאה וילנה בשלטון‬
‫לאורוות סוסים‪ .‬ברם‪ ,‬להשיג עצי הסקה לא היה מן‬ ‫גרמני‪ .‬בצבא זה שירתו לא מעט קצינים יהודים‪ ,‬ילידי‬
‫הדברים הקלים באותם ימי מלחמה‪ ,‬ולא אחת כל הכנסות‬ ‫מערב אירופה‪ ,‬שלא הכירו עד אז את יהודי מזרח אירופה‬
‫ההצגה הוצאו על קניית העצים להסקת האולם העצום‬ ‫ובפגישה ראשונה זו נפעמו מחיוניותם והכרתם הלאומית‪.‬‬
‫קצינים אלה‪ ,‬ביניהם המחזאי סמי גרונימן‪ ,‬הסופר ארנולד‬
‫והקר‪.‬‬ ‫צוויג‪ ,‬הצייר הרמן שטרוק ואחרים‪ ,‬עזרו בהקמת מוסדות‬
‫בוילנה המורעבת והקפואה גם לא היה קהל צופים מספיק‬ ‫תרבות יהודיים והם היו הגורם המדרבן להקמת הלהקה‬
‫למלא את האולם מדי ערב ולכן בהתחלה שיחקו בלילות‬
‫שבת ומוצאי שבת בלבד ואחר״כך הציגו רק פעם בשבוע‪.‬‬ ‫הוילנאית‪.‬‬
‫היעדר קהל צופים ומחסור ברפרטואר גרמו למשבר ראשון‬ ‫בתחילה היו רוב חברי הלהקה חובבים‪ ,‬יוצאי חוגים‬
‫בלהקה ועל מנת לשפר את המצב העלו את מחזותיו‬ ‫דרמטיים‪ ,‬ורק מקצתם שחקנים מקצועיים שבאו מהבמה‬
‫העממיים של יעקב גורדין ואוסיפ דימוב‪ ,‬אך המצב לא‬ ‫הרוסית או מהתיאטרון היהודי הישן‪ .‬בראש הלהקה עמדו‬
‫השחקנים מתתיהו קובלסקי‪ ,‬אלכסנדר אזרא‪ ,‬פולה ולטר‪,‬‬
‫השתפר‪.‬‬ ‫יהודית לארס ואלכס שטיין ויתרם חובבים‪ .‬כבמאי נקבע‬
‫אחרי לבטים קשים ודיונים רבים הוחלט להעלות לפתיחת‬
‫עונת החורף השניה את ״בן הכפר״ לליאון קוברין‪ .‬הצגה זו‬
‫זכתה להצלחה גדולה מאד ולתמיכה נלהבת מצד הקצינים‬
‫היהודים בצבא הכיבוש הגרמני‪ .‬בעזרתם ותמיכתם של‬

‫‪18‬‬