Page 16 - etmol 86

‫הפיקוח על הקמת הטכניון היהודי‬ ‫הרופא ״האירופי״ על נוהגיו המוזרים‪,‬‬ ‫בית־החולים‪ ,‬היום רחוב הגפן ‪47‬‬
‫בחיפה‪ ,‬שבונהו‪ ,‬האדריכל אלכסנדר‬ ‫כולל הקפדתו בענייני היגיינה‪.‬‬
‫נימשך מזח אבנים באורך של כ״‪ 80‬מטר‬
‫ברוולד‪ ,‬היה ידידו הקרוב‪.‬‬ ‫קשה הייתה הסתגלותה של האוכלו‪-‬‬ ‫אל תוך'הים‪ ,‬נמל חיפה כמובן עדיין לא‬
‫אורבך שאף לפתח את בית החולים‬ ‫סיה הערבית‪-‬המוסלמית לשיטות‬ ‫היה קיים‪ .‬המזח כונה ״מזח הקיסר‬
‫שלו למוסד רפואי גדול‪ ,‬שיענה על‬ ‫המודרניות של הטיפול הרפואי‪ ,‬ביחוד‬ ‫ווילהלם״‪ ,‬משום שנבנה על‪-‬ידי התור­‬
‫צרכיה של אולוסיית חיפה‪ .‬ב‪1914-‬‬ ‫כשהמדובר בגינקולוגיה‪ ,‬ועוד ברופא‬ ‫כים בשנת ‪ ,1898‬כדי להקל על האורח‬
‫ביקר הברון רוטשילד ואשתו בארץ‪.‬‬ ‫ממין זכר‪ .‬בתחילה היה הרופא נידרש‬
‫אורבך נפגש עם הברונית בביקורה‬ ‫לערוך את בדיקותיו בדרך של מישוש‬ ‫המלכותי את עלייתו בחופה של חיפה‪.‬‬
‫בחיפה‪ ,‬והיא החליטה להקדיש סכום‬ ‫מבעד לבגדים או מתחת לשמיכה‪ ,‬ואף‬ ‫המישור שממערב למושבה הגרמנית‬
‫נכבד להקמת בית‪-‬חולים בתפוסה של‬ ‫זאת רק בנוכחותו של הבעל‪ .‬רק קמעא‪-‬‬ ‫ועד לכף הכרמל היה ריק לחלוטין‪,‬‬
‫קמעא‪ ,‬בדרך של הסבר ושיכנוע‪,‬‬ ‫וכולו שדות ירוקים‪ .‬רק בקירבת חוף‬
‫כ‪ 50-‬מיטות‪.‬‬ ‫נתאפשרה לרופא הגינקולוג בדיקה‬ ‫הים‪ ,‬בסמוך למקום בו נמצא בית‪-‬‬
‫משפרצה מלחמת העולם הראשונה‬ ‫מקצועית‪ .‬ברם‪ ,‬המהפכה הגדולה‬ ‫העלמין היהודי )כיום ‪ -‬בית העלמין‬
‫ב״‪ ,1914‬נקרא אורבך‪ ,‬כנתין גרמני‪,‬‬ ‫בתחום זה נתרחשה רק עם הקמת בית‪-‬‬ ‫העתיק( היו כמה בתים ערביים‪ ,‬והלאה‬
‫לשירות צבאי באירופה‪ .‬מאחר שדרך‬ ‫החולים‪ .‬אז ויתרו גם המוסלמיות‬ ‫מזה ‪ -‬שלושה בתים גרמניים וטחנת־‬
‫הים התיכון כבר הייתה סגורה על‪-‬ידי‬ ‫השמרניות ביותר‪ ,‬על הלידה בבית‪,‬‬ ‫רוח‪ ,‬ואחרון־אחרון ‪ -‬המבנה הגדול של‬
‫ציי בנות הברית‪ ,‬יצא אורבך בראש‬ ‫תוך הכרה ביתרונו של הטיפול במוסד‬
‫קבוצה של כשלושים בני המושבה‬ ‫מינזר הכרמליטים‪.‬‬
‫הגרמנית ושני יהודים‪ ,‬דרך סוריה‬ ‫הרפואי‪.‬‬ ‫במזרחה של העיר‪ ,‬מחוץ לחומותיה‪,‬‬
‫ותורכיה למחנה הגיוס בגרמניה‪ .‬כאר­‬ ‫עברו שנתיים ימים‪ ,‬ובנוסף על‬ ‫ניצב מיבנה תחנת המוצא של הרכבת‬
‫בע שנים בילה אורבך כקצין רפואה‬ ‫מרפאתו בעיר‪ ,‬שכר לו אורבך בית בן‬ ‫החג׳אזית‪ ,‬הקיים עד היום הזה‪ ,‬שנחנך‬
‫גדודי‪ ,‬תחת אש בחזית צרפת‪ .‬בעבי‬ ‫שתי קומות מעל למושבה הגרמנית‪,‬‬ ‫שלוש שנים קודם־לכן‪ ,‬ב״‪ .1906‬הלאה‬
‫היעד בו התמקם גדודו הקים אורבך‬ ‫ובקומת הקרקע פתח בית‪-‬חולים פרטי‪,‬‬ ‫ממנו‪ ,‬מעבר לחורשת דקלים‪ ,‬על חוף‬
‫ביקתה קטנה וקרא לה בשם ״וילה‬ ‫שהיה‪ ,‬בצד בתי‪-‬חולים של המיסיון‪,‬‬ ‫המיפרץ ממש ולאורכו‪ ,‬נמשכה הדרך‬
‫חיפה״‪ .‬וב״וילה״ זו‪ ,‬בין הפגזה להפג­‬ ‫בית‪-‬חולים כללי יהודי ראשון בחיפה‪.‬‬ ‫לעכו‪ .‬בסמוך לחורשה‪ ,‬בתוך דיונות‬
‫זה‪ ,‬כתב את ספרו הראשון בחקר המק­‬ ‫והבית עומד עד היום הזה כבית‬ ‫החול‪ ,‬התנוסס המבנה התעשייתי היהו­‬
‫רא‪ ,‬״הנבואה״‪ .‬רק לאחר שש שנים‬ ‫די הראשון‪ ,‬בית‪-‬החרושת לסבון ולשמן‬
‫חזר לחיפה‪ ,‬להקים בה את ביתו מחדש‪.‬‬ ‫מגורים‪ ,‬בקצה רחוב הגפן‪.‬‬
‫הרופא העולה‪-‬החדש התערה היטב‬ ‫״עתיד״‪.‬‬
‫מחקר התנ״ר‬ ‫בחיי העיר ובהווי הציבורי שלה‪ .‬את‬ ‫על הכרמל עצמו לא היה עדיין ישוב‬
‫ביקורי החולים שלו ערך‪ ,‬בהעדר‬ ‫ראוי לשמו‪ .‬פרט למינזר הכרמליטים‬
‫במשך כחמישים שנה בסך‪-‬הכל ‪-‬‬ ‫תחבורה אחרת‪ ,‬כשהוא רכוב על סוסו‪.‬‬ ‫העתיק‪ ,‬נמצאו על ההר רק מיספר‬
‫להוציא ימי אותה מלחמה ‪ -‬ועד הגיעו‬ ‫הוא למד ערבית‪ .‬עד מהרה צירף לרפו­‬ ‫בתים של בני המושבה הגרמנית‪ ,‬שרכ­‬
‫לזיקנה‪ ,‬פעל אורבך בחיפה‪ ,‬כרופא‪,‬‬ ‫אה עיסוק נוסף‪ :‬בהסכמת רבני העיר‪,‬‬ ‫שו שם קרקעות‪ ,‬נטעו עצים‪ ,‬וגידלו‬
‫כמיילד וכאמור גם כמוהל‪ .‬עם התגבר‬ ‫לאחר שעמדו על מהימנותו גם מבחינת‬
‫גל העלייה מגרמניה ב‪ ,1933-‬היה‬ ‫ההלכה ‪ -‬הוא היה למוהל‪ .‬במשך‬ ‫גפנים במורדות ההר‪.‬‬
‫הרופא הוותיק ואיש‪-‬הציבור המנוסה‬ ‫השנים שחי בחיפה הכניס בבריתו של‬
‫ליועצם ולעיתים אף לדוברם של אותם‬ ‫רופא חדש בעיר ישנה‬
‫״יקים״‪ ,‬אשר בשנות השלושים‬ ‫אברהם אבינו למעלה מ‪ 7500-‬ילדים‪.‬‬
‫וראשית שנות הארבעים היוו כרבע‬ ‫ב‪ 1910-‬השתתף אורבך בהקמתה של‬ ‫עם עלייתו‪ ,‬פתח אורבך מירפאה‬
‫מהאוכלוסיה היהודית בחיפה‪ .‬עם קום‬ ‫הקהילה היהודית המאוחדת בחיפה‪ .‬כן‬ ‫קטנה במרכז העיר‪ .‬תחילה הזדקקו‬
‫המדינה הקדיש את כל זמנו הפנוי‬ ‫נטל חלק ברכישתן ובריכוזן של קרק­‬ ‫לשירותיו רק חולים יהודים‪ ,‬אולם עד‬
‫לאהבתו הישנה ‪ -‬חקר המקרא‪ .‬בנוסף‬ ‫עות שעליהן הוקמה‪ ,‬לאחר זמן‪ ,‬שכונת‬ ‫מהרה נודע שמו גם בקרב ערביי העיר‪,‬‬
‫לעשרות מאמרים שפירסם בספרות‬ ‫הדר״הכרמל‪ ,‬והיה גם פעיל בוועדת‬ ‫ואף אלה החלו להשכים לפיתחו של‬
‫המקצועית של חקר המקרא‪ ,‬חיבר את‬
‫הספרים‪ :‬״הנבואה״‪ ,‬״משה״‪ ,‬והחשוב‬
‫מכולם ‪ -‬חיבורו המקיף‪ ,‬המעמיק‬
‫והמחדש על תולדות ישראל בתקופת‬
‫המקרא‪ ,‬שתורגם לעברית והופיע‬
‫בשנת ‪ 1963‬בשם ״המדבר וארץ הבחי­‬
‫רה״‪ .‬ספריו של ד״ר אורבך וחידושיו‬
‫מהווים עד היום מקור חשוב לחוקרי‬

‫התנ״ך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1960‬והוא כבן שמונים שנה‪,‬‬
‫העניקה לו עיריית חיפה אזרחות כבוד‬
‫של העיר‪ .‬ביולי ‪ ,1971‬שבועיים לפני‬
‫מלאות לו ‪ 89‬שנים‪ ,‬נפטר והשאיר‬
‫אחריו שתי בנות ושני בנים‪ .‬בראש‬
‫הכרמל‪ ,‬בסמוך לאוניברסיטה‪ ,‬נקרא‬
‫רחוב על שמו‪ .‬לרגלי הכרמל‪ ,‬על מצבת‬
‫קברו חקוקה תמציתה של אישיותו‪:‬‬

‫חכם‪ ,‬רופא‪ ,‬חלוץ‪.‬‬

‫‪16‬‬