Page 17 - etmol 86

‫תפילת יום הכיפורים‬
‫זכרונות ילדות מבית״הכנסת רבי יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה‬

‫לשלטונות‪ ,‬ואחרי‪-‬כן פתחו באזכרת‬ ‫מאת שמואל שמיר)מזרחי(‬ ‫בעשור הראשון של חיי נלוויתי‬
‫נשמות‪.‬‬ ‫לאבי‪ ,‬אליהו מזרחי‪ ,‬מביתנו בשכו­‬
‫שחיים כריות לישיבה ולמשענת‪.‬‬ ‫נת אוהל־משה בירושלים‪ ,‬לרובע‬
‫עם סיום הברכות וההשכבות‪,‬‬ ‫הכל היו שמחים ומאירי פנים איש‬ ‫היהודי שבעיר״העתיקה‪ ,‬לתפילת‬
‫התחילה הקפת ספרי התורה סביב‬ ‫לרעהו‪ ,‬מבקשים לשכוח ולסלוח‬ ‫ערב יום־כיפור‪ .‬היד‪ ,‬זה לפני ששים‬
‫התיבה‪ ,‬כשהכל שרים ״מזמור לדוד‬ ‫מריבות וויכוחים שהיו להם בשנה‬ ‫שנה‪ .‬את הסעודה המפסקת קינחנו‬
‫הבו לה׳ בני אלים״ והקהל מושיטים‬ ‫שחלפה‪ .‬לפני כן סילקו את חובותי­‬ ‫בשתיה‪ ,‬ומייד יצאנו לדרך כדי‬
‫ציציותיהם של הטליתות לעבר‬ ‫הם לבית‪-‬הכנסת על‪-‬ידי תשלום‬ ‫להגיע לבית־הכנסת לפני תחילת‬
‫ספרי התורה ונושקים אותם‪ .‬עם‬ ‫תפילת כל״נדרי‪ .‬אבא ז״ל זירזני‬
‫סיום תפילת ערבית פתחו בסליחות‬ ‫תרומותיהם‪.‬‬ ‫להחיש צעדנו‪ ,‬כיוון שהיה עליו‬
‫שנוסף עליהן פזמון ״אנא בקראני‬ ‫בית‪-‬הכנסת הלך והתמלא‪ ,‬וכבר‬ ‫להסדיר עניינים שונים בבית־‬
‫לקול שווענו״‪ .‬בסיום כל בית היה‬ ‫הכל ערוך להתרת נדרים ולתפילת‬ ‫הכנסת לפני התפילה ולהשגיח‬
‫קהל המתפללים אומר בקול ״אדוני‬ ‫כל‪-‬נדרי והנשים ממלאות את העזרה‬ ‫שהתפילה תעבור בשלום ובנחת‬
‫מבעד ל״רישה״‪ ,‬מחיצה עשויה‬
‫שמעה״ או ״אדוני סלחה״‪.‬‬ ‫מסורג עץ‪ .‬הגבאים‪ ,‬השמש‪ ,‬החזן‬ ‫להנאת כל המתפללים במקום‪.‬‬
‫והרב‪ ,‬כולם יושבים כבר במקומותי­‬ ‫הגענו לבית־הכנסת‪ .‬היכל הקודש‬
‫ליל ירח‬ ‫הם‪ .‬לאחר דברי פתיחה מצד הגב­‬ ‫היה מקושט בפרוכות עתיקות‬
‫אים על הסידורים והמועדים לתפילה‬ ‫ויפות‪ ,‬עם מנורת שמונת הקנים‬
‫סיימנו את התפילה בשעה מאוח­‬ ‫ולאחר מכירת המצוות על‪-‬ידי‬ ‫עשויה נחושת ממורקת ויפה‪ ,‬בצידו‪,‬‬
‫רת ויצאנו החוצה בליל ירח וצעדנו‬ ‫השמש נתן זאמרו‪ ,‬במכרז‪ ,‬החלה‬ ‫ומעליו ציור קיר‪ .‬לפני ההיכל עמד‬
‫ברחובות מוארים לביתנו בעיר‬ ‫התפילה מפי הרב בן‪-‬ציון חזן‬ ‫השמש‪ ,‬אלעזר לוי‪ ,‬לבוש ב״אנט־‬
‫החדשה כאשר השקט והשלווה‬ ‫העטוף בגלימה לבנה‪ .‬עד היום הנני‬ ‫רי״‪ ,‬קפטן עשוי משי‪ ,‬שכנפיו תקו­‬
‫נסוכים על הכל‪ .‬למחרת בבוקר‬ ‫חש את דפיקות הלב והמורא שעלו‬ ‫עים באבנט‪ .‬הוא הוריד והעלה‬
‫חזרנו על עקבינו כשאבי מחזיק‬ ‫בשרשרת שהופעלה בידית תקועה‬
‫בידיו חבילה ובה בורקס וביצים‬ ‫בית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי‬ ‫בקיר את עששיות השמן עם הפתי­‬
‫להשקיט את רעבוני בפינה נסתרת‬ ‫ליות )הכרייאם(‪ ,‬לצורך מילוי הקע­‬
‫בחצר‪ ,‬ברגע שלא יכולתי להמשיך‬ ‫ואחזו בי למשמע תפילת כל‪-‬נדרי‬ ‫רה בשמן למאור שהנשים תרמו‬
‫מפיהם של הרב בן‪-‬ציון חזן‪ ,‬החזן‬
‫בתענית‪.‬‬ ‫לזכר יקיריהן‪.‬‬
‫החזן יעקב לוי ולידו אבי‪ ,‬אליהו‬ ‫יעקב כהן מלמד ואבי‪.‬‬ ‫בפינות בית‪-‬הכנסת הדליק השמש‬
‫מזרחי‪ ,‬החלו קוראים לסרוגין את‬ ‫הקולות והזמרה עדיין מהדהדים‬ ‫את הלוקסים בעלי הפתילה העדינה‪.‬‬
‫הבקשות לרבי יהודה הלוי‪ .‬החזן‬ ‫באוזני כאשר השמש הולכת ודועכת‬ ‫לאחר שמילא את המיכל בנפט והד­‬
‫קרא מחצית הפסוק והמתפללים‬ ‫ואורות הפנסים‪ ,‬הנרות והעששיות‬ ‫ליק את הפתילה‪ ,‬הוא העלה הפנסים‬
‫מחציתו השניה‪ .‬הגיעה תפילת‬ ‫דולקים‪ ,‬ומבחוץ חודר צילצול‬ ‫לגובה כמה מטרים מן הרצפה‪ ,‬שוב‬
‫השחרית‪ ,‬אחריה קריאה בתורה עם‬ ‫פעמוני הכנסיות‪ ,‬יחד עם קול שעוני‬ ‫בעזרת מנגנון המופעל בידית ובחוט‬
‫עליות רבות שהאריבו את זמן קרי­‬ ‫המשתלשל מן התקרה‪ .‬מסביב מור‪-‬‬
‫את התורה‪ ,‬ובסופם תפילת מוסף‬ ‫בית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫קו לוחות השיש וההנצחה שכיסו את‬
‫שהשרתה עלינו רוממות ויראה‬ ‫החזן היה בעל קול ערב‪ .‬מנגינות‬
‫כאחד‪ .‬תפילת המוסף נסתיימה קרוב‬ ‫החזנות של הרבנים לבית מזרחי‪,‬‬ ‫הקירות ואת הבמה המרכזית‪.‬‬
‫לשעת המנחה ולאחריה החלה תפי­‬ ‫הרבנים אלעזר ובנו שמואל‪ ,‬יוסף‬ ‫״התיבה״‪ ,‬הבמה המרכזית‪ ,‬היתה‬
‫בורלא‪ ,‬מורנו סוזין וידל אנג׳ל‪,‬‬ ‫מוגבהת ובנויה מאבן‪ .‬אליה עלו‬
‫לת הנעילה‪.‬‬ ‫שמעון אשריקי ואחרים‪ ,‬עברו‬ ‫משלושה עברים במספר מדרגות עם‬
‫במשך כל התפילה היו שחילקו‬ ‫במסורת החזנות מאב לבנו ושלטו‬ ‫מעקה ברזל מצדם‪ .‬מסביב היו ספס­‬
‫תיבות הרחה ובהן אבקות לבנות עם‬ ‫בכיפה‪ .‬תפילת הערבית נפתחה‬ ‫לי ישיבה בנויים לקלוט את החזנים‪,‬‬
‫מי קולון‪ ,‬סגולה לעורר ולחזק את‬ ‫בפיוט ״לך אלי תשוקתי״ שניגונו‬ ‫הגבאים ובני ביתם‪ ,‬ואורחים חשו­‬
‫הנפש בשעת משבר מן הצום‪ ,‬או מן‬ ‫ספוג ערגה עמוקה‪ ,‬אותו זימרו‬ ‫בים‪ ,‬ולרגליהם דרגשים לרגלים‪.‬‬
‫המאמץ הפיסי של התפילה בישיבה‪,‬‬ ‫לסרוגין בעלי קול ערב מבאי בית‪-‬‬ ‫מעל הבמה תלו הלוקסים בעלי עוצ­‬
‫בעמידה ובכריעת ברך אפים ארצה‪.‬‬ ‫הכנסת‪ .‬לאחר כל‪-‬נדרי נאמרה‬
‫הגיעה שעת הנעילה והדימדומים‪,‬‬ ‫ברכת שהחיינו בקול חגיגי‪ ,‬לאחר‬ ‫מת אור חזקה‪.‬‬
‫והכל מצפים ביראה לקולו המרעיד‬ ‫שהחיינו בא התיקון‪ ,‬ואחריו ברכות‬ ‫אחרי‪-‬הצהרים נשטפה רצפת בית‪-‬‬
‫לבבות של הרב בן‪-‬ציון חזן שיצק‬ ‫הכנסת במים שנשאבו בדליים מבור‬
‫לתפילתו דמעות תחנונים לבורא‬ ‫המים שמכסהו נפער באמצע בית‪-‬‬
‫הכנסת‪ .‬לאחר הנקיון הוחזרו למקו­‬
‫העולם בשעת הנעילה‪.‬‬ ‫מם המחצלות שכיסו את הרצפה‬
‫בגמר הנעילה‪ ,‬שלף אבי ממקום‬ ‫ושימשו שטיחים לכורעים בתפילתם‬
‫סתר את השופר שהביא אתו‪ ,‬והכל‬
‫מתעטפים בטליותיהם כדי לשמוע‬ ‫ביום הקדוש‪.‬‬
‫תקיעת תשר״ת תש״ת ותר״ת‬
‫הבוקעת מקרן האייל בצלילות‬ ‫מבקשים לסלוח‬

‫ובחזקה‪ ,‬ולאחריה ״תרועה‬ ‫המתפללים מיהרו להתכנס מכל‬
‫שככל שאבי המשיך בה‪ ,‬עלה‬ ‫עבר כשהם לבושים בבגדי חג‬
‫לבנים ובנעלים קלות ומתחת לבית‬
‫בעיני המתפללים‪.‬‬
‫ועוד יום‪-‬כיפורים תם‪.‬‬